אמא שלא מבינה ...

זה לא פשוט, חלק מתהליך ההתבגרות שלנו - וזה ממש לא קשור לגיל. לקחת אחריות על הגוף שלנו, על היכולות שלנו, על הנסיבות. להיות בצד של ה CAUSE, הסיבה (הכל תלוי בי) ולא בצד של ה REASONING, התוצאה, האשמת הסובב (בבחינת הרצפה עקומה). זו התשובה של המאמנת שבי. זה קל מאד להאשים את הסובב. קח אחריות. למרות הנסיבות הלא פשוטות אתה מוצא את הכוחות שקיימים בך (!) ועושה את תהליך הבריאות שלך כמו שצריך. אשמח לתמוך ולעזור.
תשובה בתור אמא: אני מסכימה איתך, זה קשה מאד. אני כנראה הייתי פועלת אחרת במקומה, אבל זו היא. ואני בטוחה שהיא אמא אוהבת ומחבקת. אתה לא יכול לשנות אותה. אתה לא יכול לשנות את המציאות. אבל אתה יכול לשנות את איך שאתה מקבל את המציאות. קבל אותה כמו שהיא, כבד אותה ואת דבריה. כי זה הדבר הנכון לעשות. אתה עושה את השינוי. אתה קונה דברים בריאים הביתה, אתה אוכל מסודר, אתה עושה ספורט. (דגש על המילה "אתה") תשקף לה בהתנהגויות שלך מציאות אחרת. אני מבטיחה לך שמתוך המעשים שלך (ולא מתוך הדיבורים על השינוי) היא תצטרף אליך. וגם אם לא - זה שלה. אני אני בטוחה שכן. כי החוק אומר שבסופו של דבר כשאנחנו משנים את איך שאנחנו מתייחסים אל המציאות אז המציאות משתנה בהתאם אלינו.
המריבות לא עוזרות, הן רק תורמות למתח בבית, מתח מיותר שסוחט אנרגיות.
התמקד בעצמך. קח אחריות. חבק את אמא שלך ואהוב אותה כפי שהיא.