לבישת חיטובית בזמן אימון

ראשית כל הכבוד על הירידה המרשימה במשקל, האימונים והטיפול בגוף שלך.
לא ממש ברור לי למה חיטובית מלכתחילה. זה לא הזיק, ממש לא, כלומר זו לא הייתה טעות אבל מה התועלת?. זה לא קשור לשרירי הישבן, זה בטוח.
איך משיגים ישבן חטוב?אכילה נכונה. לא רק מבחינה קלורית אלא בעיקר מבחינת הרכבי המזון, דברים בריאים ומזינים. זה משמעותי מאד לאחוזי השומן.
פעילות אירובית היא תמיד במקום, במיוחד אם את רוצה לרדת במשקל. לא ציינת את הגובה שלך. האם 58 זה המשקל שהיית רוצה להיות בו? אם כך, 60 זה נפלא, זה נשמע כמו משקל שתוכלי לשמור עליו יותר בקלות ועם תכנית תזונה נוחה. עדיף להשאר ב - 60 מאשר להיות בתנודתיות לא ממש בריאה במשקל. הייתי מוסיפה תרגילי חיטוב וכוח לכל הגוף, ועובדת גם הוליסטית על קבלה עצמית.
ההליכה-ריצה והאליפטיקל הם מצוינים. האם את עושה גם תרגילי כוח בכלל ותרגילים ממוקדים לאזור הישבן?
מחכה לשמוע

תודה על התגובה המהירה. המטרה בלבישת החיטוב היתה לצורך "כינוס איברים, חשבתי שזה מה שיגרום לישבני להיתמצק. טעות. טעיתי. גובהי מטר שישים. אני רוצה להישקל 55-54 ק"ג. אני יכולה להמשיך לרצות... לצערי זה לא יקרה בקרוב. כי תפסתי קצת עצלות עם ה"פרוייקט" הזה. התעייפתי. זה מאוד מציק לי. חוץ מההליכון והאליפטיקל,(גם זה כבר לא בתדירות כמו בהתחלה) אני לא עושה פעילות גופנית נוספת. אני יודעת שצריך, אי יודעת מה ממולץ וכדאי לעשות. במסגרת תקופת "פרוייקט הדיאטה" אני יכולה לעשות דוקטורט על הנושא. לצערי, אני מאוד עצלנית. עייפה מלחזור מהעבודה הביתה, למשמרת שנייה, לטיפול בשלושת בניי הקטנים.. תודה על תגובתך. הפורום מדהים מדהים מדהים!

אני מסכימה שזה מאד מעייף, כאמא לשלושה קטנטנים אני יכולה לומר בוודאות שאני יודעת למה את מתכוונת. זה גם מאד קשה להתמיד, בכוח, כשזה לא ממש ב"טבע" שלך. כמה זמן אפשר לרוץ מרתון? את יודעת, את מודעת לגוף שלך, את בחורה עם הרבה הגיון. ובכל זאת עולות "החלטות מגבילות" או :"אמונות מגבילות" מדבריך:
"אני מאד עצלנית"
"אני יכולה להמשיך לרצות"
הצמדות למשפטים שכאלו רק מקבעים את המצב ולא מביאים לשינוי.
החוק הקוסמי אומר שכל מה שאת רוצה את מקבלת. הכל "מגיע לך", הכל שלך. כל עוד את לא חסומה, לא מגבילה את עצמך.
איך משתחררים מחסימות שכאלו?
טכניקות ב NLP ומתרפיית קו הזמן, שמטרתן הוא חיבור לתת המודע דווקא (ההגיון "לא מפריע" לתהליך. הוא מאפשר לתת המודע שלך לצוף למעלה ולשחרר חסימות ולקבל על עצמו תובנות חדשות לגבי עצמך). בסופו של תהליך קצר מאד יחסית, מאד ממוקד שעובד על ה"תכל'ס" את מוצאת דרך חיים מתאימה, נוחה, נעימה, ספורטיבית, עם קבלה עצמית. "פרוייקט הדיאטה" הוא כבד, מעייף, כך גם פרוייקט כתיבת דוקטורט. הייתי שם. כתבתי, הרציתי, העברתי קורסים של כתיבה אקדמית לתואר שני. הי, אני יודעת מה זה. מעייף ביותר. זה לא אמור להיות ככה. כל אחד מאיתנו זכותו למצוא את הקלות, הריחוף, הפשטות והאושר בחיים שלנו.
אשמח להרחיב עוד ועוד ועוד בנושא, באהבה.

אצא מהעצלות, ואחזור שוב למרץ הגדול, ההתחלתי. אני כרגע נמצאת באופוריה מהמחמאות הרבות שאני מקבלת מכל מי שאני נפגשת איתו, אחרי תקופה שלא התראינו. אז אני מרשה לעצמי לחטוא מדי פעם ולאכול יותר ממה שאני צריכה, ולעשות לעצמי כל מיני הנחות כגון: " לא נורא, לא יקרה לי כלום אם היום אני לא אעשה פעילות גופנית." הבעיה היא שאני עושה לעצמי יותר מידי הנחות כאלה.(יותר מההנחות שמקבלים עכשיו במכירות "סוף עונה"....) שוב תודה. אני יוצאת עכשיו להצביע.

שמרי על החיוביות שעולה מתוך דבריך. טיפ קטן לדרך: נסי לומר לעצמך דברים בחיובי ובזמן הווה. בבחינת: "היום אני נחה, מגיע לי". ולמחרת: "היום אני יוצאת להליכה, חצי שעה, ככה להתאוורר". "עכשיו אני אוכלת נכון ומזינה את הגוף שלי".
אני פה