כושר ותזונה

את מתארת מצב קיצוני, של אובססיה על גבול ההתמכרות - לספורט, לתזונה בריאה (על גבול הלא בריאה כי כפי שאת מתארת הוא פשוט לא אוכל מספיק וזה נשמע שהוא בתת תזונה). ואני מסכימה איתך שכל מקרה קיצוני שכזה הוא לא נכון. השאיפה שלנו הוא להיות באיזון, במצב של "הכל במידה" וכשזה אובססיבי זה לא נכון בלשון המעטה. המצב הקיצוני הפיזי (כושר, תזונה ) משפיע מיני וביה על המצב המנטלי (עצבני כשלא מתאמן, ביקורתי בעניין האוכל) ולמעשה מתפספסת פה המטרה - אושר, בריאות (פיזית ומנטלית) ושמחת חיים.
אני מבינה לליבך, המצב לא פשוט כיון שהוא לא רואה נכוחה. הוא עמוק בעניין מתחפר ומתגונן ואת חסרת אונים, חשה ש"אין עם מי לדבר". ויותר מזה. אינטואטיבית אני מרגישה שיש כאן פער בין איך שהוא תופס את עצמו, איך שהמוח שלו "רואה" אותו לבין דימוי הגוף שלו. הוא "רואה" את עצמו "שמן", כשלמעשה הוא רזה מאד. מזכיר את מקרי האנורקסיה, וזה לא קיים רק בקרב בנות. האם אני טועה בגדול?
כשהוא לא מוכן לשינוי, כמעט בלתי אפשרי לעזור. אין בידינו לעשות "הוקוס פוקוס", להכריח ולשנות בכוח, כמה צודקים שלא נהיה. את כן יכולה להמשיך לשקף לו. לשאול אותו ממה הוא מאושר?, מה גורם לו שמחה?. האם טוב לו במצב הזה? מה נותן לו העיסוק הזה בכושר ובאוכל הבריא? לטפטף כמו שאת עושה, ברוגע ובבטחה, עד שזה מחלחל.
כשהתלמיד מוכן המורה מגיע. כשהוא ירגיש שיש כאן הגזמה - הוא ישתמש בעזרה שלך. עד אז המשיכי בתמיכה הנפלאה שלך.

הכל פשוט הולך לאיבוד , ופתאום החיים אצלו מתמקדים רק בדבר אחד, שבעצם גורם לו לצאת מפרופורציה , ולהשאיר מאחור דברים חשובים.
הוא פשוט שוכח לעשות דברים נכון , ואין פה איזון , יש פה מעין דחף להכנס לזה חזק מאוד בלי לקחת בחשבון מהם התוצאות , ואיפה צריך לעצור לרגע.
כל עיניין הבריאות והכייף שספורט נותן לבן אדם אצלו זה הפך לכפיה מסויימת על הגוף שלו.
להכריח את הגוף לעשות מעבר למה שהוא מסוגל ויכול, ואין פה שום הנאה , וגם הבריאות חומקת מבין הידיים.
לאחרונה הוא חולה בתדירות גבוהה , יש לו המון חולשות , ועייפות.
הוא כל הזמן תוהה מה קורה לו, ולא מנסה להבין שהגוף שלו לא שורד לפעמים.
וכמו שאמרת , שמזה אני הכי חוששת - אנורקסיה , ואת צודקת במליון אחוז , זה לא רק בקרב בנות , זה יכול לקרות אצל כל אחד שמגיע למצב כזה .
אין ספק שלא ניתן לעשות קסמים , ולנסות לגרום לו להבין בכוח , אני מקווה שהוא יתעורר ויבין את חומרת המצב לפני שזה יגיע למצבים קיצוניים הרבה יותר.
אני אמשיך לטפטף לדבר , ולנסות לדחוף אותו למקום החיובי שבו הוא יתחיל לנהוג בהגיון , ולעשות דברים במידה נכונה , מקווה שהוא ישכיל במהרה, ויבין שהכל טוב וכייף כאשר עושים אותו בפרופורציה.

מודה לך מקרב לב , על היחס והתגובה.

את מדהימה, עם אינטואיציות גבוהות, אני מסכימה עם כל מילה. הגוף שלו לא יכול להכיל יותר. חולשה ועייפות פיזית מורים גם על עייפות מנטלית. אני מכנה זאת כשתת המודע אינו מסונכרן עם המודע ומאותת לו באמצעים פיזיולוגיים. הצורך במנוחה נפשית (מהעיסוק האובססיבי הזה) מביא לצורך במנוחה פיזית. כך שלכאורה ספורטאי מקצועי שהיה מתאמן ברמות של חברך אבל מתוך שלמות פנימית ככל הנקרה לא היה מגיע לעייפות ולחולשה.
את המתנה שלו, את מראה עבורו, את עושה עבודה נפלאה.

עזרת לי מאוד , המילים שלך פשוט נותנות לי עוד כוח לדעת שאני עושה מה שנכון,
ולהמשיך לעשות זאת.
היה לי מאוד חשוב לקבל עצה מאדם מוסמך.
תודה על כל המחמאות והמילים החמות, את אישה מקסימה.
מקווה שהכל באמת יתגלגל על הצד הטוב ביותר

רב תודות על כל העזרה והיחס הנפלא.

עדכני מידי פעם, אשמח לשמוע על שיפור, אולי להפנות בהמשך לאנשי מקצוע בסביבתך במידה וחברך יבקש עזרה. בהצלחה והרבה בריאות.

כל שינוי שיהיה לכאן או לכאן , וכמובן לכל עצה ועזרה אני יודעת שיש את הפורום הנפלא הזה ,
ואדם מקסים כמוך שעוזר בצורה הטובה ביותר , אני מעריכה זאת מאוד.
כמה משמח שיש אנשים טובים באמצע הדרך .

תודה ענקית.