עזרה בהגנה על הברכיים בהליכון

מאחלת למחלה להישאר רדומה. כמה דברים:
1. אכן האמפקט על המפרקים ועל הברכיים בריצה הוא גדול מאד. לך כדאי לוותר. השיפוע מעלה את עצימות ההליכה, ללא ספק, והוא נכון לך יותר.
2. אני ממליצה בחום כן לעבוד על חיזוק שרירי, של כל הגוף וגם של הירכיים לטובת הברכיים. כלומר שריר ארבע ראשי, תלת ראשי מחוזקים יותר ימנעו חלילה פציעות
3. אני ממליצה בחום גם על גוון. שחיית חתירה למשל שם העומס על הברך הוא מנינמלי, בשילוב עם ההליכות היא מצויינת.
הייתי עובדת גם על שחרור החרדה או הפחד מהישנות המחלה חלילה, אלמנט מנטלי שלעניות דעתי הוא בלתי נפרד מהתהליך.

א. תודה רבה על התגובה, הורדת לי קצת מהלחצים שהיו לי...
ב. אמרת לעבוד על חיזוק השרירים ברגליים, איך אני עושה את זה? (אני רק מזכיר שאני נמנע מלעשות פעילויות שיוצרות לי לחץ על הברכיים מאחר ואני מרגיש כי הן מזיקות לי)
ג. האם הליכה בשיפוע הינו הפתרון הטוב ביותר? או שישנם פתרונות טובים יותר? (לעשות אירובי ולא להזיק לברכיים)

בתודה מראש,
חן.

אני מאד מבינה על מה אתה מדבר, סבלתי מכאבי ברכיים שנים ונמנעתי מריצה (היום אני רצה, הרבה, בשילוב עם שחייה ופעילויות אנאירוביות. חלק מהעניין הוא אכן תרגילי חיזוק (מיד ארחיב) ובעיקר עבודה מנטלית (בשיטות הטיפול שאני עוסקת בהן). בכל מקרה עבודת כוח אם היא בחד"כ זה פשוט יחסית כיון שעבודה מדוייקת אחראית וזהירה על מכשירי הדחיקה למיניהם שעובדים על הארבע ראשי הם טובים. בזהירות, עם הכוונה, ובמשקלים נכונים. כנ"ל גם לגבי התלת ראשי (אחורי). לא הייתי מבצעת מכרעים, לא כדאי.
אם אתה לא עובד בחד"כ לא חסרים תרגילים מול משקל הגוף (למשל ישיבה על הטוסיק, נשענים על הרגליים ועובדים על הארבע ראשי כפיפה ופשיטה. תחילה ללא משקולת על הרגל, בהמשך עם. מינימום עומס על הברך, מקסימום עבודת חיזוק.
שוב, הליכה בשיפוע היא טובה, אבל אני מאד בעד לשלב עוד פעילויות על מנת שלא להגיע למונוטומיות מיחד וחלילה לעומס יתר מאידך. שחייה למשל (בעיקר חתירה). לא הייתי ממליצה על טניס או סקווש, לא כדור-רגל, ובזהירות עם כדור-סל. תמיד עם נעליים נוחות עם תמיכה אופטימלית ובולמי זעזועים

אכן כמו שענת אמרה, חיזוק שרירים זה הדבר החשוב ביותר.
ברגע שהשרירים יהיו חזקים יותר הלחץ מהמפרקים ירד ובכך תוכל לבצע את הפעילות הגופנית
עם פחות קשיים וכאבים...
שיהיה בהצלחה