נתרן

+ כלור זה מלח. בפיצוחים למשל יש כמויות גדולות של נתרן. גם בנקניקים. לא שיא הבריאות כשזה בהגזמה. צריכה יומית ממולצת מגיל 18 ומעלה 500-2000 מ"ג. עודף נתרן עלול להוביל לבצקת ואפילו יתר לחץ דם. חוסר- הקאות,שלשול וחולשת שרירים.
אני מצטטת תשובה של תזונאית בשם דנה ויינר:
המלח אותו אנו אוכלים מורכב משני מינרלים כלור ונתרן. כאשר אנו ממליצים לאנשים על הגבלת מלח הכוונה להגביל את כמות הנתרן במזון.
נתרן נמצא בכל מזון אותו אנו צורכים, כולל מים.
בעולם המערבי צירכת הנתרן עלתה בשנים האחרונות, בייחוד בשל התוסף שנקרא " מונסודיום גלוטאמאט".
לא כל האנשים זקוקים להגבלת נתרן, הגבלה זו מיועדת בעיקר לאנשים עם יתר לחץ דם, אי ספיקת לב ומחלות כליה שונות בהן ישנה נטיה לצבור נתרן ומים.
ההמלצה היומית עומדת על כ- 5 גר' מלח ביום שזה שווה ל- 2000-2400 מ"ג נתרן ליממה. כמובן שאלו הגבלות יחסית חמורות לעומת התזונה המערבית, ולאדם ללא מחלות הנ"ל יכול להגיע עד 10 גר' מלח ליום= כ-5000 מ"ג נתרן ליממה.
אין מקום להגביל מתחת ל- 2400 מ"ג ליום, אלא אם כן מדובר במחלת לב קשה או בצקות על רקע בעיה כלייתית, לבבית או כבדית.
כמו כן, יש לזכור כי רק 50% מהאנשים הסובלים מיתר לחץ דם יגיבו להגבלת נתרן בתפריט.
מוצר דל מלח נחשב כאשר ב- 100 גר' מוצר יש פחות מ- 100 מ"ג נתרן, אך יש לזכור כי אנחנו לא אוכלים בגרמים אלא במנות, ויש לחשב כמה יוצא למנה ממוצעת שאנו אוכלים.
כמו כן, הגבלת מלח חריפה מדי יכולה להוביל לבעיות קשות, כאשר אין צורך בריאותי בכך.