איך להפוך לכוסית

יש לך אנרגיות כתומות. השחייה אכן מומלצת בהנחה שהטכניקה נכונה. יכול להיות שכדאי לקחת כמה שיעורים לשפור הטכניקה, ללמוד חתירה גם כמו שצריך- זה יכול להיות יופי של ספורט עבורך.
עולים משאלתך רבדים עמוקים יותר של אהבה וקבלה עצמית, של ביטחון בנשיות וביופי שלך. אענה ברשותך לגבי הצלוליטיס והשינויים במשקל, זה המעט שאוכל במסגרת הפורום. זה יופי שאת שומרת על משקל מאוזן. המשיכי לאכול מאוזן ובריא. חשיבות לאיכות הקלורית שאת צורכת. הליכות טובות לאגן, אם מתאים לך ללכת עם מקלות הליכה של קרוס קאנטרי -זה נותן תמיכה נפלאה לגב התחתון ושורף יותר קלוריות בפעילות. משדרג את ההליכה, מגוון, יופי של דבר. הייתי מוסיפה לפילאטיס גם אימוני כוח. בזהירות, עבודה מדוייקת בזויות נכונות, על מנת שלא ליצור עומס על הגב. הפעילות האנאירובית חשובה.

אני מזדהה עם הקושי שאת חווה במסגרת הנסיון לשמור על כושר, אבל לא מסכים עם ההחלטות שאליהן הגעת כמה פעמים להפסיק להתאמן.
יש הבדל זועק בין הרושם שמקבלים מהרצון העמוק שלך להשיג את התוצאות המיוחלות, לבין הרושם שמקבלים שפשוט ויתרת על כל הדרכים להגיע לשם.
מצד אחד נשמע שאת כביכול שומרת על מאזן קלורי נכון ולכן הגוף שלך נמצא, לפי מה שניתן להבין מהתיאור שלך, במצב טוב מבחינת משקל, ומצד שני את יודעת שבשביל להשיג את החיטוב המיוחל את חייבת לעסוק בצורה רצינית בספורט אבל את כל פעם מפסיקה.
מה שאת צריכה לשאול את עצמך, לדעתי, הוא הסיבות להפסיק בכל אחת מהפעילויות שבהן עסקת הייתה סיבה מספיק טובה ואמיתית, או שסתם נתת לעצמך תירוצים כי לא בא לך להמשיך להתאמן ?

1. האירובי גרם לך לכאבי גב "בגלל העומס" אז הפסקת להתאמן.
למה לא להוריד עומס, במקום להפסיק להתאמן ?
2. תרגילי המשקולות לא הובילו לשינוי בגוף.
למה לא לקבל חוות דעת נוספת לגבי הדרך שבה את מתאמנת? איך שאת מבצעת את התרגילים?
משך הזמן שאת מתאמנת? צורת האכילה שלך לפני ואחרי האימון? מה בדבר סבלנות מכיוון שידוע
שסוג כזה של אימון מביא תוצאות לאורך זמן ולא מאימון לאימון?
שספורט תמיד ישפר את הבריאות, ההרגשה, המראה והבטחון העצמי שלך, אבל בשביל זה צריך להיות מוכנה לעבוד קשה ולהתמיד.

מי מאתנו שעוסק בספורט לא עבר שברי הליכה, כאבי ברכיים, פציעות, ימים שבהם כל כך לא בא לך ללכת לאימון, אכזבות, כאבים בכל מקום אפשרי?
צריך להיות קשוב לגוף, לא לפגוע בעצמך, להפסיק להתאמן וללכת להתייעץ עם רופא מיד כאשר משהו כואב במהלך/בעקבות האימון. אבל להפסיק להתאמן? לוותר? ממש לא.
תזכירי לעצמך את היתרונות האינסופיים בלהקפיד על אימונים ש"להיות כוסית" הוא אמנם אחד החשובים בהם בשבילך אבל באמת שהוא רק אחד ברשימה.
נסי להכניס לעצמך מוטיבציה מחודשת, להכין סדר יום קבוע והגיוני מבחינת אימונים ולהשתדל לא לשבור אותו, להפוך אותו לחלק משגרת החיים שלך, ונסי לזכור שבד"כ אם משהו כואב בעקבות אימונים זה אומר שאו שעשינו משהו לא נכון, או שהעמסנו מדי על הגוף, ואלה סיבות לתקן את מה שעשינו לא נכון או להוריד קצת מהעומס ואפילו לקחת קצת מנוחה.
אבל זאת בטח לא סיבה לוותר ולהפסיק. הדרך היחידה שבה תשיגי את המטרות שלך, בשורה התחתונה, היא להמשיך להתאמן, וכמובן להקפיד על תזונה בריאה ונכונה כפי שענת חוזרת ומדגישה כל הזמן.

ראשית כל תודה על תגובתך.
הסבר קצר לגבי בעיית האירובי שלי:
בתקופה מסויימת בחיי הייתי בשיא נהדר מבחינת כושר, ואפילו התחלתי להתקרב למראה המיוחל! הייתי עושה 4 פעמים בשבוע אירובי למשך שעה והתחושה הייתה מצויינת, לא סבלתי משום כאבים. י ו ם א ח ד , הרמתי שק מאוד כבד (24 ק"ג, לצורך העניין), ומשהו שם התפקשש. סבלתי מתחושה מוזרה של נימולות ולאחר מכן מכאבי גב, שבשלב מסויים עברו. חשבתי- הנה אני יכולה לחזור לעשות אירובי! אבל לא- כל פעם שהעמסתי מעט על הגב, הוא התחיל לכאוב, ואני לא מדברת על מרתון אלא על הליכה של 40 דקות. הפילאטיס הגיע כמושיע מהשמיים, ולנצח יהיה חלק מחיי, אך האמת שלמרות זאת קיים תסכול גדול ממצבי. עברה כמעט שנה מאז התאונה+ כמה חודשי פילאטיס, ואני עדיין בספקות אם אי פעם הגוף יחזור למה שהוא היה לפני שהרמתי את השק הארור ההוא, ואוכל להרשות לעצמי לחזור לפעילות האירובית שכל כך אהבתי באותה אינטנסיביות כמו שעשיתי בתקופה המתוארת בהתחלה. בינתיים- אני נזהרת.
זהו, זה סיפורי, אשמח לדעת את דעתך.
תודה

אני שומעת על מלא בנות שלכו ומתלוננות על כאבי ברכיים