למי שמנסה להוריד את הק"ג האחרונים

לא שאלה, אלא רק צורך לשתף / עידוד למי שנמצא במצב דומה.
התחלתי את ה"דיאטה" (שינוי באורך חיים) לפני כשנה בעודף משקל של כ-15 ק"ג מהמשקל התקין בהפרש משקל של יותר מ 25 ק"ג מהמשקל הנוכחי שלי.
במשך הזמן התרגלתי לראות ירידה יום-יומית (!) במשקל ולרדת באופן קבוע ק"ג אחד בכל שבוע.
מרגע שהגעתי ל"משקל האידיאלי" שלי והמשכתי לנסות לרדת (לצורך חיטוב), כמובן תוך כדי שאני מקפיד על אותו חוסר קלורי יומי מתחילת הדיאטה, הפחתה של כמות הקלוריות היומית בהתאם למשקל שהולך ויורד כל הזמן (מי ששוקל פחות צריך לאכול פחות בשביל להמשיך לרזות, מכיוון שכאשר שוקלים פחות הגוף מוציא פחות אנרגיה) והגברה של עוצמות ומשך האימונים (מי ששוקל פחות צריך להתאמן יותר על מנת לשרוף אותו מספר קלוריות, מכיוון שכאשר שוקלים פחות הגוף מוציא פחות אנרגיה גם כאשר מתאמנים). מתיש אה ?
בכל מקרה, למרות ההתאמות שביצעתי פתאום אני עולה על המשקל בבוקר ורואה של ירדתי. פתאום אני עולה על המשקל ורואה שעליתי. אני מחליט להפסיק להתייחס לשקילות היומיות ולבדוק את מצבי פעם בשבוע. פתאום אני רואה שבמשך שבוע שלם לא ירדתי בכלל או אפילו עליתי כמה גרמים, למרות שהקפדתי על הדיאטה ועל האימונים.
מצב כזה יכול להביא בקלות לייאוש, הרמת ידיים, או הפחתה קיצונית ומסוכנת של צריכת הקלוריות היומית שעלולה לגרום נזק לגוף ופגיעה באימוני הכושר, במיוחד אצל מי שכמוני הירידה במשקל נחשבת למטרה הראשית.
בשורה התחתונה, החלטתי להמשיך ולהתמיד באותה מסגרת של צריכה קלורית ואימונים ועכשיו אני יכול לומר שאכן הירידה במצבים האלה כאשר המשקל כבר יחסית נמוך היא יותר איטית, אצלי למשל מדובר בירידה של חצי ק"ג בשבוע, ורואים את זה אל המשקל רק פעם בשבועיים בערך בירידה של ק"ג אחד שמגיעה אחרי כשבועיים שבהם לא רואים שום ירידה ואפילו עליות וירידות קטנות במשך הזמן.
בשורה התחתונה המסקנה שלי היא לא להשבר גם כשקשה וגם כשפתאום כבר לא יורדים כ"כ מהר ובקלות כמו בהתחלה, לזכור שאנחנו קרובים לסוף הירידה והסוף תמיד הכי קשה, והכי חשוב לא להתפתות לסכן את עצמנו בהורדה דרסטית של ההכנסה הקלוריות או הגברה פתאומית ואינטנסיבית של האימונים שעלולים להביא לסיכון בריאותי ופציעות. אם אנחנו מבצעים את הדברים נכון - כל מה שצריך מלבד זה זו הרבה סבלנות.