פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

יש לי שתי בנות: הגדולה בת 6 והקטנה כמעט בת שנתיים וחצי. יש לפעמים תחרות וקנאה בעיקר של הגדולה כלפי הקטנה, למשל בבוקר כשאני מכינה להן לשתות /בקבוק, הגדולה רוצה שיקבלו יחד או להיות הראשונהנ שתקבל . או במקלחת, היא רוצה לצאת ראשונה .וכאשר זה לא קורה היא בוכה ממש.
השאלה איך עלי להגיב להתנהגות /דרישה זו , לפעול ולהגיד לה? תודה.

שלום,
הבת שלי בת ארבע וחצי
היא מחבקת כל מי שהיא מכירה,וזה מאוד מפריע לי דיברתי איתה וזה ממשיך,הגננת מהצהרונית סיפרה שכל הורה שנכנס היא מחבקת,וגם עובדת בקופת חולים,מה עושים,אין לה חסך בחום מצד המשפחה,להפך היא מקבלת המון אהבה(ילדה יחידה) מה לעשות?ובגדול היא לא מקשיבה לי וזה מפריע,מחכה לתשובה
תודה

הילדה בת 7.3 בכיתה א' (נארה שנה נוספת בגן כי לא היתה מספיק בשלה רגשית.

מלכתחילה ראיתי שהי מתקשה בלימודים והמהלך החושה ישבתי איתה עם הבה סבלנות ונראה שיש שיפור.

בשבוע האחרות כבר 3 פעמים שהיא בוכה בכיתה וכשאני מברר מולה אז אלה הסיבות שהיא אומרת:

1. קשה לה בלימודים (היא אמנם לא שולטת ממש אך סביר. נכון שיש אותיות שהיא לא זוכרת -גם המואה אואה שיפור).

2. לא שומעת כי יש ל נוזלים באוזניים וכששואלת את הילדה שלידה היא לא עונה לה.

3. היא רוצה לשבת לבד ולא בקבוצה כי בסביבתה מפריעים לה (המורה לא מאפשרת ובצדק אך היא הזיזה ילד שהיה מפריע לה להתרכז - החליפה בילדה שביתי רצתה שתשב לידה).

4. היום חלק מהתלמידים קיבלו שיעורים והיא לא ושוב בכתה (לפי המורה היא יושבת איתם בקבוצות ועדיין לא הגיעה לקבוצה שלה).

בקיצור כל פעם סיבה אחרת.

מה עושים?

שלום רב,
בני בן ה-7 מסרב להתחסן. הפחד מהמחט משתק אותו והוא מפחד אפילו להתקרב אל האחות. בעבר גם נרתע מחיסונים אך לבסוף הסכים אך כיום יש לו בחילות, כאבי בטן וחולשה בכל פעם שהמחט מתקרבת אליו. ניסיתי כל מיני טכניקות הרגעה, גם גישה אסרטיבית, הצעתי לו לשכב בזמן החיסון- אך אף אחד מאלה לא הועיל. אחת האחיות הציעה לי לחסן אותו בכוח, אך קראתי שחוייה שלילית עלולה להעצים את החרדה ולגרום ליותר נזק. אשמח לשמוע את דעתך, תודה.

שלום
בני בן ה 4 מתקשה מאוד בפרידת הבוקר בגן. מעבר לכך נושא ההליכה לגן מטריד אותו כבר ערב קודם- הוא כל הזמן לא רוצה ללכת.
ניסינו לברר אם קרה משהו בגן ובכלל איך הוא אחרי הפרידה והגנמת טוענת שאחרי 10 דק לערך הוא נרגע.
אותנו זה מאוד מטריד. ניסינו לעשות פרידות קצרות, לא לעשות ענייי מאופן הפרידה, טבלת מדבקות וכו- כלום לא עוזר.
מה אתן מציעות?
תודה

שלום,

בני בן 3.10, גמול כשנה. התחיל השנה גן חדש, אבל נראה שמסתגל מאוד יפה. לאחרונה היו לו כמה פספוסים של פיפי ופעם אחת גם של קקי בגן. היום כשהיה עם בעלי בגן משחקים נעמד באמצע הגינה, הוריד מכנסיים ועשה פיפי וקקי, ממש בעמידה. לא פעם ראשונה שזה קורה, אבל עד עכשיו זה קרה רק עם פיפי. כמובן שאנחנו מסבירים לו שעושים צרכים רק באסלה ואם נמצאים בגינה אפשר ללכת הצידה להשקות עץ. ההתנהגות נראית לי קצת מוזרה, האם זה נורמלי?

האם יש המלצה שלכן, לספרים בנושא התמודדות של ילדים ב גירושין של הורים, (אולי גם אם יש הורה מסית) לילדים בגילאי 8 לערך?

שלום
אני ואשתי לוקחים את ביתנו בת השנתיים לטיול. כיצד מכינים ילד לטיול בן שבועיים ולטיסה?
השאלה שלי היא פחות כיצד "מעבירים את הזמן" אלא כיצד הופכים את החוויה הלא מוכרת למשהו שלא יוצר חרדה.
תודה.

ילד בן 10 לא נרדם לבד בחדר. הוא אומר שהוא מפחד ויש לו מחשבות לא טובות. זה נמשך כבר יותר משנה. לפעמים יש לו התקפי זעם. המחשבות הלא טובות הם סביב פחד שמשהו יקרה להורים שלו. לא היה איזה אירוע טראומתי שקשור לזה. אני רוצה להתייעץ איזה טיפול יתאים לו.
תודה

שלום רב,
בתי בת החמש סובלת מגיל קטן מאוד מפוביה לבלונים. כנראה כשהייתה קטנה נבהלה מבלון שהתפוצץ ומאז היא בלחץ מבלונים ולא מוכנה להתקרב. היא גם תמיד סבלה מרגישות יתר לרעשים כגון מקדחה וכו' (על אלה התגברנו).
שמתי לב שבשנה האחרונה היא התחילה לכסוס ציפורניים וכל הזמן מתעסק עם תלישה של העור סביב הציפורן.
בגדול היא ילדה מאוד שמחה ומאושרת.
לאחרונה היא לא רוצה שארשום אותה לחוגים (למרות ששנה שעברה מאוד נהנתה). היום נפל לי האסימון והבנתי שהחוסר רצון נובע מהפחד שמא יהיו שם בלונים (קרה בעבר שבאנו לחוג ובחצר היה בלון).
למסיבות ימי הולדת אנחנו הולכות כי אני עובדת איתה על התגברות על הפחד. אני לא מוותרת ובסוף היא אפילו מצליחה להינות.
אני לא רוצה שבלונים יגרמו לה לכזה לחץ שיגרום לה להימנע מעשיית דברים. והשאלה היא אם יש דרך לטפל בזה מעבר למה שאני עושה.
תודה מראש,

מיכל

שלום רב,
אני אמא ל2 מתוקים. ילד בן 3 וארבעה חודשים וקטנה בת שנה.
רוצה לשתף ולקבל הארה.
כשאני נפגשת עם אחותי ויש לה בן שהו בן 5 ובני בן 3+.
יובל בן ה3 כל הזמן נצמד ליונתן בן ה5. ממש מחקה אותו וכל דבר עושה.
אני קוראת לו יובל בוא לאמא לפה ,אמא לא מרשה. הוא לא מקשיב לי ורץ אחרי יונתן ועושה מה שהוא עושה.
אני מבינה שאולי זה שלב החיקויים ומיומנויות החברתיוית. אבל זה מעצבן אותי אפילו . אני מרגישה שהילד שלי מובל ולא מוביל ומעצבן אותי שכל דבר הוא עושה אחריו גם אם זה טוב, ואני נעלמת באויר. אני לא שם בעיניו בכלל.
פשוט כל דבר שיונתן עושה יובל עושה אחריו.
זה קרה גם עם חבר נוסף שהיינו בלונה פארק- אותו חבר בן 3+ מתלהב מהמתקנים....ובני חשוב לו לומר "דן תראה את המתקנים, בוא בוא" כאילו מאד חשוב לו שאותו ילד יתלהב ואז הוא ילך איתו יחד.
בני ילד מקסים, חכם עם רגישות עצומה ורגיש מאד. אם קיבל מכה ליד אנשים הוא יבכה ואומר לו מה קרה? הוא יגיד לי לא פה בצד. כאילו לא נעים לו מהסביבה.
אני כאמא מאד מחזקה תמיד את הצדדים החיוביים וגם כאשת חינוך. ומוצאת את עצמי שואלת אולי לילד שלי חסר ביטחון עצמי ?אולי אני ובעלי טועים איפשהו ?

דבר נוסף, אחותי כשהיא פונה ליובל ויונתן אם היא רוצה להעיר לבנה יובל היא אומרת לשניהם "בואו לפה אני לא מרשה" וזה מכעיס אותי כי אני מוצאת את הילד שלי מקשיב לה, נענה לה, כי היא אמא של יובל ואני נעלמת בקרע כאמא . ביקשתי ממנ השאם היא פונה היא פונה רק לילדה שלה יובל פה לפה אור. כאילו בני צריך לדעת שאני פה.

שלום הבן שלי בן שנתיים ו9 חודשים יש לו אוצר מילים מאוד מאוד עשיר בזמן האחרון שהוא רוצה להגיד משהו המילה נמשכת כמו לדוגמא מה נשמע אז מה מה מה מה נשמע זה קורה לסירוגין לא בכל משפט ולא תמיד שהוא כועס או משהו... אשמח לעזרתכם מה לעשות תודה

הבן שלי כרגע בגן חובה
בשנה שעברה היה כרוך אחרי מלך הגן, שעזב בסוף השנה.
השנה בגן חובה, הפך משנה למלך הגן החדש שהוא ילד חדש בגן.
אשמח למאמרים בנושא מלך הגן , אם יש כאלה
אולי המושג המקצועי נוגע למקובלות חברתית?
מה גורם לילד להיות משנה למלך?
הבן שלי אהוד ואהוב בגן והוא בטוח בעצמו ומלא שמחה ואנרגיות, הגננות תמיד משבחות אותו ומדברות על ילד שטוב לו בגן.
עם זאת לתחושתי מעט קורבני. הוא ילד פגיע ורגיש ומבוהל מאלימות פיזית ומילולית, כך שהוא בעמדת חולשה מול המעזים להתנהג כך אך שומר עצמו לא להחזיר למרות שבבית אין לו בעיה להחטיף לאח.

ברקע: הבן שלי אח תאום לילד על הספקטרום בתפקוד גבוה.
ברור שזה מצריך ממנו התאמות סביבתיות מיוחדות. אולי יש קשר?
תודה

שלום,
בני בן 3+ בתקופה האחרונה הוא כל הזמן אומר לא בא לי ולא בא לי כמעט על כל דבר. יש לו ימים שהוא קם ובוכה בלילה לפחות חצי שעה עד שנרגע.
חשוב לי לציין כי הוא גמול ממוצץ כמעט חודש וחצי. ומעבר לכך אני ואביו לא ביחסים כל כל טובים, כל אחד בפינה שלו. יכולים ללכת יחד לאיזשהו מקום אך לא רואה חום וחיבוקים ....כמה זה משפיע ומהי עצתך אליי

שלום,
ביתי בת שלוש. היא נגמלה מחיתול ביום לפני כחצי שנה. הגמילה הייתה קלה ומהירה.

לפני חודשיים וחצי החלטנו ביחד איתה להוריד את החיתול במהלך הלילה. היא הייתה בחופש הגדול. היו לילות שפיספסה פעם אחת ולילות בהם הצליחה לא לפספס- כשהיא קמה ומבקשת להגיע לשירותים.

עם החזרה לגן בספטמבר הפספוסים גברו. כמעט ואין לילה יבש לחלוטין, ויש לילות שמרטיבה יותר מפעם אחת.

אנחנו רואים שלפעמים באמצע הפיפי היא מתעוררות ועוצרת את עצמה. מעולם לא הערנו אותה על דעת עצמנו כדי שתעשה פיפי. אבל כשהיא מרגישה רטובה היא בד"כ מתעוררת ורוצה שנעזור.

אגב- היא ישנה צהריים ללא חיתול, ופספוס בצהריים נדיר.
אנחנו רואים שהיא שמחה בגן, הסתגלה אליו היטב, וגם בבית היא ילדה שמחה ונוחה.

אנחנו מתלבטים- האם להמשיך כך? או להחזיר חיתול בלילה לתקופה?

תודה רבה,
אפרת