פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הי ,ביתי בת ארבע נימצאת בגן דו גילאי(היא מהקטנים)היא בת זקונים ודי מפונקת ...היום ביקשה לא ללכת לגן כי לדבריהי לא משחקים איתה,אני תמיד עם יד על הדופק,שואלת ,מיתעניינת תמיד איך מיסתדרת חברתית ואם יש לה חברים ותמיד מקבלת תשובות שהילדה בסדר משחקת שמחה ומיסתדרת ואין לי מה לדאוג.כרגע אני די בלחץ לא כ"כ יודעת איך להגיב מודה שליבי נישבר מדבריה ואני מרגישה חסרת אונים תודה מראש

ביני לבן בני בן 17 יש המון חיכוכים ,
החיכוכים הם בעיקר בנושאים כספיים,אני לא חושבת שצריך כל הזמן לתת ולתת בעוד שהוא עובד(מטייל עם כלבים) ויש לו חשבון בנק בו יש סכום מכובד.
אנו גרים בסביבה בה מסתכלים על לבוש/ הנעלה מותגים .
לפני שבוע חגגנו יומהולדת במסעדה יוקרתית כל המשפחה(אנו 4 נפשות)כעת הוא רוצה/מבקש לנסוע לחופשת סופש עם אביו כמתנת יומהולדת.
אני מסרבת ומכאן התחיל/ממשיך כל הבלגן.
היינו בקיץ ב3 נופשים שונים בארץ ישנן עוד הוצאות לא מעטות ואני לא חושבת שהנסיעה לסופש כרגע באה בחשבון כי זה גם כן הוצאה.
פרט לנושא הכספי עולה בעיה נוספת הילד מסתובב כל אחהצ מחוץ לבית לא מיידע היכן הוא,לא עונה לשיחות /הודעותחוזר הביתה קרוב ל21-22 אחרי שהיה 4-5 שע בחוץ.
לשאלתי איפה היית ?מקבלת תשובה מה אכפת לך ,הייתי איפה שהייתי ,אין לך מה לדאג וכו..
בעלי אומר לא לשאול כיוון שסומך עליו שלא מסבכך..אך אינני מקבלת את זה.
להעלם ולא לומר בכלל איפה את מדאיג.
אשמח לעצות...
תודה

שלום...
לילדה שלי בת הארבע יש שכן שהשנה במקרה הוא גם בגן שלה. הוא היה אצלנו כמה פעמים ואני פשוט לא מתחברת לילד הזה. הוא בקושי מוציא מילה מהפה הוא הרבה פחות מפותח ממנה כמעט בהכל ואני מרגישה שהוא לא תורם ואין לה מה ללמוד ממנו.
האם נכון מצידי לא לאפשר לה להיות חברה שלו?

שלום רב,

אנחנו זוג גרושמזה שנתיים שגר במרחק רב אחד מהשניה.
הילדים (בנים בני 7,5) חולקים את הזמן בינינו באופן קבוע כך שפעמיים בשבוע + סופ"ש שני הם אצל האב (אמצע השבוע לא כולל לינה).

לאחרונה האם עברה דירה ואני שוקל לעבור דירה עמ"נ לגור בסמיכות אליהם (אותה עיר רדיוס של 1 ק"מ לערך).

האם נכון להמשיך באותה מתכונת, בה לילדים יש מסגרת קבועה, זמנים קבועים והם יודעים בדיוק מתי הם אצל כל הורה,
כאשר בגישה זו הזמנים נשארים כמו שהיה לפני מעבר הדירה ויש זמנים שהות ברורים.

או שמה אפשר לפתוח את זה כך שאם בימים מסוימים הילדים רוצים להיפגש עם ההורה השני אחר הצהריים, ארוחת ערב, לינה וכו' (וזה מתאפשר לשני ההורים) - לאפשר זאת?
כמובן שתהיה את המסגרת מתי הם אצל מי, אבל תהיה הרבה יותר גמישות. בגישה השניה, הילדים אחרי הצהריים (בגיל מעט מבוגר יותר) יוכלו להחליט אם הם הולכים לבית של אבא, או לבית של אמא.


כמובן שבשתי הגישות, תהיה אפשרות להיפגש בטקסי סיום של בית ספר, חוגים, ארועים (רק שבגישה השנייה ברור לאן הילדים הולכים בסיום האירוע)

תודה מראש לעונים

יש לי ילד כמעט בן 9 מאובחן קשב והיפרקטיביות עם ריטלין la.הוא מספר שבכיתה מתעצבן אם ילד עושה לו פרצופים או אומר לו משהו שניראה לו פוגע.
כתוצאה מכך בני מתעצבן ויכול להרוס לעצמו את כל השיעור.כמובן שאני מדברת איתו ומסבירה שלא צריך להתייחס וכו,אבל זה כמובן לא עוזר.איך עליי לעזור לבני במצבים כאלה?

בת 6 להורים גרושים (התגרשו לפני כשנה). בתקופה האחרונה לאם יש בן זוג חדש (ראשון מאז הגירושין). לבת קשה מאוד לקבל את החבר החדש של אמא. הקושי בא לידי ביטוי בבכי ובקשה של הבת שהחבר ילך מהבית, מתעלמת ממנו כשהוא בבית, מקללת אותו "הלוואי שתמות"..., ולאחרונה אם הוא ישן בבית היא מסרבת לישון בבית ומבקשת לישון אצל קרובי משפחה. חשוב לומר שבשעות שהוא לא נמצא בבית היא שואלת עליו כל הזמן, מתי יגיע, למה הוא לא בא וכו...
האם חסרת אונים, מצד אחד לא רוצה לפספס בן זוג שמוצא חן בעניה ומצד שני קשה לה לראות את ביתה מתנהגת וחשה כך. מה לעשות?

היי
יש לי שלושה ילדים, בת בכורה ושני בנים אחד בן 3 וחצי והשני בן חצי שנה.

כעת הבן 3 לא רוצה ללכת לישון שום לילה, ותמיד לוקח המון זמן עד שהוא נרדם, לעיתים הולך לישון ב 10 ואף 11, והוא אומר "אין לי כח לישון". נראה שאין לו יכולת להכנס לשינה יזומה בניגוד לאחותו שתמיד הולכת לישון ביוזמתה כי היא עייפה.

אני חושד גם שמעורב פה קצת חרדתיות לפעמים הוא מתלונן "שציפור יכולה להכנס מהחלון" ועוד כל מיני. או "אבא תהיה איתי בחדר שאני הולך לישון". ואם הוא כבר נרדם אז במיטה שלי.

מה ניתן לעשות איתו, איך ניתן לפתור את הבעיה.

שלום רב, הילדה שלי עלתה לכיתה א. ילדה מאוד רגישה בייחוד בהתחלות חדשות.
גם בגן ההסתגלות הייתה קשה מאוד. ואכן גם בבית ספר מאוד מאוד קשה לה.
היא כל בוקר בוכה עד שאנחנו נפרדות ולפני הכניסה לצהרון היא בוכה.
חשוב לציין שהיא עלתה בלי חברים מהגן כך ייצא.. .
ניסיתי לתת לה תמונות שלנו שיפתור את בעיית הגעגוע. אפילו העברתי אותה לצהרון אחר כדיי שתהיה עם חברות מהגן. עדיין בוכה.
המורה מודעת לרגישות שלה ומאוד תומכת בה.
מה עוד אפשר לעשות?
נראה שכל מה שאני מנסה לעשות או להגיד לה היא פשוט לא מוכנה להקשיב.
אגב כשנרגעת אחרי שאני הולכת בבוקר אז היא משחקת, יש לה כבר מס חברות חדשות, לומדת יפה. כלומר בסך הכל נהנית בבית ספר ומשתלבת יפה.

אודה לעזרה,
תודה

בתי בת חמש ומאז ומתמיד היתה מאוד מפוחדת גם מדברים קטנים. רעשים חזקים כמו אופנוע ממש גורמים לה לבהלה. גם אם אני במפתיע ארים אותה היא ממש נבהלת בהגזמה. מפחדת לטפס גבוה לעלות על מתנפחים כל נה שלא מוכר או נראה טיפה מאתגר. נמנעת. מפחדת לנסוע על אופניים (עם גלגלי עזר) במיוחד בירידות. ילדה מאוד נבונה. מה אפשר לעשות?

שלום רב
בננו בן 12 וחצי. יש לו שתי אחיות, בת 16 ובת 6.
מדובר בילד מקסים, חכם, חברותי.
בננו מאד אוהב משחקי מחשב ובמקביל גם נפגש עם חברים. בשלושת החודשים האחרונים קרו שני מקרים. בפעם הראשונה בעלי גילה בכרטיס שלי חיובים של משחקים למחשב באתרים בינ"ל. הבנו מיד שמדובר במשחקים שהבן שלנו מכיר. פנינו אליו והוא הודה שצילם את הכרטיס שלי וקנה את המשחקים. היינו בהלם על התעוזה ו ובעיקר על העבירה שעשה. הוא הצטער על מעשיו, אמר שהבין את המשמעות של המעשה. מאחר והכל נשאר במשפחה, הענשנו אותו ע"י החרמת המחשב והנייד והמשכנו הלאה.
לאחר חודש חזר המקרה, הפעם אצל הוריי. שוב אותו דפוס של פעולה. מיותר לציין את הרגשתנו הנכזבת והמבוכה מול הוריי (שידעו על המקרה הראשון). בננו הצטער מאד על מעשהו וביקש סליחה מהוריי ומאתנו. הוא אמר שלא יודע איך עשה את זה, זה המוח שלו ש"השתלט" עליו והוא ממש מרגיש רע עם הדבר. הוא נשבע שלא יקרה בשלישית והסביר לנו שלאחר שקנה את המשחקים הרגיש כל כך רע על מה שעשה שביקש מאחד האתרים לבטל את הקנייה והסכום לא חוייב (זה נכון). פרט לכך ששוב החרמנו לו את המחשב יחד עם המשחקים הקיימים בו (משחקים שנקנו על ידינו)אנחנו די חסרי אונים.
אנחנו בתחושה שיש לנו בבית ילד שמפתח "כישורי עבריינות". ברור לנו שאינו יכול לדחות סיפוקים והיצר חזק ממנו ויש כאן סממן של התמכרות כלשהי.
אני מאד אשמח לעצה לגבי המשך טיפול בילד שלנו.
עמית

שלום
אני אב לילדה בת שנה ועשר חודשים. אני טס לחו"ל למשך שבוע. האם נשארת בבית.
הילדה מבינה דברים שאומרים לה איך אינה מדברת בעצמה מלבד מילים בודדות.

האם להגיד לילדה לפני הנסיעה שלי או פשוט לעזוב? ואם כן כמה זמן לפני להגיד?

האם להתקשר ולדבר איתה במהלך הנסיעה?

בעבר כשהיא הייתה כ- 15 חודשים הייתי נאלץ להעדר ליומיים ואז לא היינו אומרים כלום והייתי חוזר וזה היה בסדר.
דווקא כשהייתי מתקשר במהלך הזמן שלא נכחתי זה גרם לה לבכי.

מה לעשות?

תודה

שלום רב
אני אמא לילדה בת 2.10
לפני שבוע התחילה גן עירייה וההתחלה קשה מאוד
היא בוכה בלי סוף וקשה לה להפרד ולהסתגל לגן החדש
אחרי שבוע של בכי קשה וברוב היום החל פתאום גמגום קשה לילדה ממש תקיעות בכל התחלת מילה
מה עושים?
זה אמור לעבור? ואם כן תוך כמה זמן?
פשוט ילדים בסביה שלה שומעים וצוחקים ממנה
השמח לקבל תשובה תודה מראש

שלום, בתי בת השלוש מאוד חכמה, עדינה, ורגישה לסביבה, רגישה מאוד, שמה לב לכל דבר שקורה סביבה למשל כאשר רואה ילד אחר בוכה שואלת מה קרה לו למה הוא בוכה, או אם ילד מרביץ- למה הוא מרביץ וכו'. היא רוצה תמיד ליצור קשרים חברתיים. היא מאוד חברותית וממש נלהבת לשחק עם ילדים אחרים. יוצא שהיא ממש "רודפת" אחרי ילדים בגינה ובגן כדי לשחק איתם, בעוד שהם לא ממש שמים לב ולא תמיד מעוניינים, היא לא מבינה למה ונעלבת לעיתים. הסברתי לה שילד לפעמים לא מעוניין לשחק ושהיא חברותית וילדה מקסימה ושהילד שלא רוצה לשחק לא חייב לשחק והיא בתגובה אומרת "לא" ונעלבת, אני לא יודעת איך להתייחס לעניין. ניסיתי להתעקב ולשאול את הילדים אם הם רוצים לשחק איתה.. אציין שהיא ילדה בכורה (יחידה כרגע). איך להסביר לה את המצב? חוששת שהיא תבין את המצב בצורה לא נכונה ותחשוב שלא רוצים לשחק איתה. ילדים אחרים לא רגישים ולא קשובים כמוה לצרכים של ילדים אחרים בגיל הזה. אציין שגם אני הייתי כמוה בילדות ולא היו לי חברים בכלל בבית הספר בילדות, לא ידעתי איך לגשת לילדים אחרים ואיך ליצור קשרים חברתיים (להוריי אין חברים ואימי סובלת מחרדה חברתית). כיום אני לא במקום הזה ולא רואים עליי כלל ומאוד חברותית ומדברת. אני חוששת שהבת שלי תחווה מה שאני חוויתי.
אודה לתשובה.

הילד מקלל בשיטתיות וידו מאוד קלה על ההדק להתחיל לקלל על כל דבר קטן מה לעשות?

שלום,
בני בן 4 ושמונה חודשים ועד כה היה בגן פרטי. החל מהשנה הוא התחיל גן חובה-ההסתגלות לגן מאד קשה לו מכיוון שמדובר בגן בעיר חדשה ועל כן אינו מכיר את הילדים ואת האיזור החדש.
בנוסף הוא אינו מוכן לצאת לשחק בחצר מכיוון שטוען שלא רוצה להתלכלך מהחול.
יש לציין כי הילד אוהב ללכת לים ולא נגעל מהחול בים, בנוסף, אין לו בעיה חושית עם חומרים אחרים ומאד אוהב לשחק בגני שעשועים בכל המתקנים.
ההיגעלות מהחול קשורה אליי- עד היום כשהיינו רואים גינה ציבורית עם חול לא רציתי שייכנס אליה והעדפתי שישחק בגינה עם משטח שאינו מלכלך.
מה אפשר לעשות על מנת לגרום לילד לשחק בחצר?

תודה רבה,
ליב