פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

רצוי תמיד שיהיה להיפך -רופא זוועתי ובדיקה מדהימה.
בכל אופן קשה לענות על השאלה שלך.
גם עם קרה משהוא על ידי המכשיר זה יסתדר ויתרפא בהמשך ללא בעיות.
אני תמיד אומר שצריכה להיות סיבה טובה לביצוע הפעולה.
בכל אופן מה שחשוב זה חלל הרחם.
בהמשך , נאמר עוד חודש, כשתבדקי נוכל לומר לך האם הכל בסדר.

תודה לתשובתך. ברור כשמש שהמכשיר צבט את הרירית והרופא תלש ממני רירית.
בין אם זה בכניסה לנרתיק או במקום "מרוחק" יותר.
אחרת: הרופא לא היה מצטער, לא היה מציע נגד כאבים ולא היה מבהיל רופא פנימי שהגיע אלי תוך שניות.

כל הטראומות האלה גורמות לי לחשוב להרים ידיים ולוותר על האימהות (כמיהת חיי).
עצוב לי מאוד.

מייד לאחר מכן, שאלתי את הרופא: מה קרה? = (ידעתי את התשובה), ולמה זה קרה ?
הוא ענה: "בגלל יובש". אתם מבינים ? הנרתיק ה"זקן" שלי אשם ...

מוטב "לפעמים" להגיד את האמת ולא לנסות לטייח אותה בנסיון עלוב ואינפנטילי.

אין יובש כי שמים חומר על המכשיר שגורם לכך שהמכשיר לא יחליק על נרתיק יבש, כמו שמן סיכה.

פרופ' בידר, אוהבת את הכינות שלך.

תוך כמה זמן יש ריפוי של הרקמה ואפשר לעשות אולטראסאונד תלת מימד,
(הכולל החדרה לנרתיק) ?

מהר מאוד, תוך מספר עמים.

הי,
אני מבינה שעברת טראומה מהבדיקה האחרונה שעברת. אבל אני רוצה לשתף אותך ובסוף תחליטי לגבי השאלה האם לוותר על האימהות?
עברתי טיפולי פוריות במשך ארבע שנים רצופות שהיו קשות ואפשר לומר קשות מאוד.. אם אני אתחיל לפרט הדף לא יספיק. אירוע אחד אני כן חייבת לספר ובאותה תקופה גם שיתפתי כאן בפורום את הבנות. במהלך שאיבת ביציות הרופא בטעות ניקב לי את חלל הרחם דבר אשר גרם לדימום רציני ביותר בתוך הבטן שכמעט הרג אותי. מחדר ניתוח של ivf הריצו אותי לחדר ניתוח המרכזי בבית החולים ושם עברתי ניתוח עם שלוש נקודות של פתיחה בבטן על מנת לשאוב את כל הדם שנוצר בבטן. ההמוגלובין שלי הגיע בינתיים ל- 6 והחיים שלי כמעט הלכו. קיבלתי גם 2 מנות דם בחדר ניתו ואז הוכנס לי באחד מהפתיחות כדור ניקוז שבמהלך כמה ימים דרכו יצא הדימום עד הסוף. לקח הרבה זמן להתאושש מהניתוח גם פיזית וגם נפשית.
בסופו של דבר אני חייבת לומר לך שאני החלטתי שאני לא נשברת... ולא מפסיקה את הטיפולים למרות החוויה הקשה שעברתי. אף אחד כולל הרופאים והאחיות לא האמינו שאני אמשיך בניסיונות להביא ילד לעולם. ואני הבראתי והמשכתי לנסות והיום אני חובקת תינוק בן שנה וחמישה חודשים מהמם מאלף בלי עין הרע ששווה את כל הניסיונות ואת כל מה שעברתי.
מה שאני רוצה לומר לך תהיהי חזקה ואל תוותרי. אנחנו עוברות יסורי גיהנום כדי ללדת ולהיות אמא אבל זה שווה את זה. מחזיקה לך אצבעות ותילחמי בכל הכוח- בסוף תיזכרי את מה שכתבתי לך זה שווה.... ב ה צ ל ח ה !!! מחזיקה אצבעות. ותעדכני.

"יתכן" - מונח בעייתי, שכן ברפואת הפריון הכל יתכן.
יש לברר הסיבה.
אולי בשל הפרוטוקול שקיבלת? צורת גרימת הביוץ? התמיכה?
אולי מקור הדימום אינו ברחם?
בקיצור - יש מקום לדיון עם הרופא המטפל.

כיום לא נהוג לבדוק את החום.
עצם המילה שחר הייתה הכוונה לעשות בבוקר ,לסמן בדף ולבוא בבוקר להראות לרופא.
בלילה זה כבר לא היה מעניין אותו כמו בבוקר.
עקב עלית הפרוגסטרון , עקב הביוץ, חום הגוף ענתה סביב0.5 מעלות.
אם יש לך וסת סדיר זה מיותר.
היום בדיקות דם לאסטרוגן ופרוגסטרון יותר טובות , במיוחד אם הוסת לא סדיר.

לבדיקת הריון ולא ביוץ. האם זה אמין? הכוונה האם אפשר להסתמך על בדיקה חום שמראה ירידה בימים בחום שבוע אחרי הביוץ שההריון אבוד?

האם חייבים לבדוק את החום במדחום מיוחד או מדחום רגיל מספיק. הרי הסטייה היא לא על אלפית המעלה

מדחום רגיל,

אני מודדת למשל כמה פעמים וכל פעם הטמפרטורה משתנה 65.5-65.8 גם בבוקר בכמה מדידות רצופות ואח"כ במשך היום.
אשמח פעם לקבל הסבר מתי צריך למדוד (ולמה?

פעם ביום.
אפשר גם בערב
להזכירך שזה מדד לא טוב כל כך.

אם תהיה בהריון נדע שלא.

או שהעוברים מוגנים טוב טוב ברחם ואולי אפילו צחקו גן?

באמת אף אחד לא בדק דבר כזה וגם קשה לבדוק האם צחוק כה חזק יגרום לפליטת עוברים.
אם העוברים כבר השתרשו , למשל אחרי יומיים שלושה מההחזרה אז לדעתי אין סיכויים שהעוברים יפלטו.
אם מדובר בצחוק חזק מיד אחרי החזרה או למחרת , גם כאן לא צריכים להיפלט.
אך העניין הזה לא ממש נבדק.
באופן הגיוני לא צריכים להיפלט.
לא ציינת מתי היה הצחוק החזק , כי יש לזה משמעות.
אם צחקת ממש לאחר ההחזרה באותו היום ויהיה הריון זה בטוח מחזק את דעתי שזה לא משפיע.
מקווה שתהיה בהריון אך אם לא לפעם הבא יש להימנע מצחוק חזק במיוחד.

יומיים אחרי ההחזרה. ממש לא ידעתי שזה יכול לגרום לכך. יומיים אחרי ההחזרה עדיין מהווה לכך שהם אולי נפלטו? הם לא עטופים שם ברחם ומוגנים?

חקתי יומיים אחרי ההחזרה אז זה לא סביר שהם ייפלטו?

לא סביר.

שאלתי כאן בעבר לדעתכם על המלצת הרופא שלי למנוחה של כמה ימים אחרי החזרה (היעדרות מעבודה ומינימום מאמץ פיזי, כולל הליכה, גם אם לא שכיבה ממש במיטה), והיה קונצנזוס בקרב רופאי הפורום שזה מיותר, ושום דבר לא יכול לקרות לעוברים בשלב כזה מפעילות.
עכשיו אני קוראת את השרשור הזה ותוהה: אם יש לדברי פרופ' בידר סיכוי, אפילו קטן, שצחוק או שיעול חזק יגרמו לעוברים להיפלט החוצה, אולי בכל זאת יש היגיון במנוחה אחרי החזרה? אולי גם התכווצויות בעקבות הליכה או הרמת ילד קטן יכולות לגרום לעוברים להיפלט?
עוררתם בי שוב חשש....
ותודה רבה רבה על ההשקעה שלכם כאן

לא כתבתי את זה.
היה מדובר בצחוק היסטרי.
מה שאנחנו מתכוונים זה להתנהג כרגיל.
צחוק עד כאבי בטן זה לא משהוא רגיל וגם לא להרים מקרר.
לא צריך מנוחה מיוחדת אלא להתנהג רגיל ולא לעשות דברים קיצוניים מיותרים.

ונקווה לבשורות טובות בעוד שבוע, אמן

אז אם את מפחדת תשכבי כמו מומיה ותבהי בחלל במשך 6 ימים,ככה בטוח לא יקרה להם כלום.

לא הייתי אומר שקלושים.
חסר פרטים כמו האם ילדת בעבר והאם ניסית להרות.
בכל אופן יש פרוטקול טיפולי למצבך ואת צריכה להתחיל לנסות.
השאלה האם ניסית טבעי או לא , האם מדובר בהזרעות וכו.
אם ניסית ולא הלך הטיפול הטוב ביותר זוהי הפריה חוץ גופית.

הייתי בהריון 4 פעמים , ילדתי פעמיים.
הריון אחרון לפני 6 שנים וביצעתי הפלה
אני מנסה כחצי שנה להקלט טבעי
מה הטיפול הראשוני שניתן לעשות
והאם FSH12.8 הוא מאוד בעייתי?
אני בת 38 וחצי
תודה רבה

הייתי מבצע צילום רחם.

מקפיצה

בשלב זה אי אפשר לומר שזה לא תקין.
אם את מרגישה תופעות של הריון אז זה מדד יותר טוב.
ואם כן ההריון צריך להיות תקין.

זה לא אומר כלום, רק האולטרה-סאונד יראה אם הכל הסדר.

אפשר לסיים ההריון עם ציטוטק, בלי גרידה.

מבינה שעד שבוע 7 ניתן. הרופא שלי לא בעד....
אני מבולבלת.

הזמן האופטימלי לראות דופק הוא שבוע 7 מלא. מציע לך לחזור על הא. ס. בעיד שבוע-10ימים.

אלו בדיקות כלליות שצריך לבצע כחודש לפני השאיבה

לצערי איןמביכולתי להעריך את תגובת הקופה. לדעתי על רטפאך להרים טלפון לקופה -בהקדם ולשכנעם שאין טעם ללכת על עובר מוקפא באיכות ירודה.

כדאי לחזור על הבדיקה 10ימים לאחר ההחזרה.

אפשר לעשות כך.
אולי הוא רוצה לתזמן לזמן נוח.
זה אפשרי.
מדוע הוא לא הסביר לך למה?

את צריכה פרוטוקול עם ביוץ על ידי דקהפפטיל .