פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

ערכים:e2-383 פרוגסטרון:11.1 האם זה מעיד על ווסת?תוצאות בדיקה מאתמול(יום חמישי)מתי להתחיל איקקלומין?

כדי לענות יש לקבל את מלוא הפרטים הרפואיים, כולל רקע מלא של בעיית הפריון שבעטיה ניתן האיקקלומין.
כמובן שיש לדעת את תוצאות בדיקת הדם, וכן מעקב א.ס. אם בוצע.
לפעמים איקקלומין גורם לרירית רחם דקה מאוד , ובמקרים אלו עדיף להימנע מהטיפול בו.
מציע לשוחח עם הרופא המטפל.

אי פריון מישני ללא הסבר מפורט מהרופא ב.א.ס לא נצפו זקיקים ולא נראה נוזל עובי רירית 6 האם אתה מציע שלא אקח מחר את האיקקלומין?

[a href='http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=7339' id='link']ראי[/a]

רק שעכשיו אני קצת מודאגת יותר! ממאמר זה וגם מגישתך אני למדה שאין הרבה מה לעשות במקרה שלי, אני רוצה לציין שאני אמא לילדה בת 5 שכל כך מחכה לאח ,אנו סופרים ביוץ כבר שנתיים וניסתי טיפולים משלימים(דיקור רפלקסולוגיה ועוד..)וכ שניגשתי למרפאת פוריות הרופא נתן לי איקקלומין וכעת ממחקר זה אני למדה שאין בו צורך שכן אני מביצת טבעי על כן מהו אם ישנו כזה הטיפול הנכון עבורי?והאם לקיחת האיקקלומין ללא צורך מהווה סיכון?

בוקר טוב, רציתי רק להגיד לך שאני נמצאת באותה סירה שלך, גם לי יש ילדה בת 5 מהריון ספונטני לחלוטין שמחכה להגדיל את המשפחה... אנחנו אישית עברנו לi.v.f. ההזרעות לא הצליחו ואחרי 3 כאלו עברנו שלב גם כי זה לא עזר וגם שהזמן לא הלך לטובתנו... מאחלת לך המון הצלחה ותדעי לך שלחץ לא ממש עוזר במקרה הזה, גם לי קשה להתמודד עם שאלות של הילדה שלי אבל את חייבת למצוא את התשובות המתאימות, זה יעזור גם לך...

כמובן שיש חילוקי דעות בין הרופאים.
עדיין הטיפול באיקקלומין במצבך הוא פרקטיקה מקובלת
לדעתי האישית - זה לא הטיפול הנכון. רצוי לעבור לגירוי שחלות עם גונדוטרופינים.
אבל - רבים וטובים חולקים עלי, וסבורים שאני טועה.
אולי הם צודקים???

בערך כזה - מציע א.ס. שיתן תשובות ברורות לגבי שאלותיך.

לפי חישוב הווסת האחרונה אני אמורה להיות רק בשבוע 5 (ביום הבדיקה). האם הבטא נורמלית או גבוהה מידי לשבוע זה?

נורמלית.
אם כי בשבוע זה - ערך הבטא חסר משמעות.
הממצא בא.ס. הוא הקובע.

זה עניין סמנטי ולא רפואי.
אני מניח שאת צודקת, ואת נמצאת בשבוע השמיני.
בטוח שלעובר זה לא כל כך משנה.

היי מקווה לטוב מי כמוני יודעת עד כמה "התחושות הפנימיות" מנהלות אותנו בתקופה זו.... ערנות ודריכות לכל מיחוש/ כאב/לחץ באזור האגן / השדיים.... אנחנו עוסקות בניחושים תמידיים ומוכנות להאמין בכל דבר ולו כדי לדעת מה קורה איתנו. יש שיודעות להתנהל טוב יותר במצבי אי וודאות ולחץ ויש שפחות.... כולם אומרים "תשימי את זה בצד, אל תחשבי על זה" אבל אנחנו יודעות שזה בלתי אפשרי זה מלווה אותנו כל דקה, בין אם בשבועיים של הטיפולים לפני ההחזרות, בין אם בשבועיים שאחרי ולעיתים זה לא מסתיים בזה.... במקרה שלי למשל (אחרי הרבה נסיונות) יש הריון אבל...הבטא עולה..אבל גבולי, ...יש שק הריון...אבל קטן...יש שק חלמון...אבל אין דופק...וצריך להמשיך ולקחת תמיכה ולחכות ...למרות שהסיכוי קלוש.. ואני כבר בשבוע שביעי ועדין בעלטה....בקיצור לא חגיגה. ולצד כל זה החיים ממשיכים, עבודה, משפחה, (במקרה שלי ילדה קטנה בת 3 שצריך לטפל בה ולהעמיד פנים ששום דבר לא מתרחש...שחלילה לא תחוש משבר או קושי)...... יש פה 2 רופאים מדהימים, שדווקא קור הרוח שלהם, המקצועיות והעינייניות והיכולת שלא להכנס לספקולציות שמבוססות על התחושות שלנו (שמסתבר שאין להן כל משמעות עניינית) הם אלה שעוזרים להתפקס ולהמשיך הלאה. העובדה שיש פה נשים (כולל אותי) שמנסות מזה זמן רב להרות , לא מעידה כלום עלייך אישית ויכול להיות (למרות התחושות שלך) שממש ברגעים אלה מתפתח עובר ברחמך . וגם אם תגלי שלא.....אני יכולה רק לומר, מניסיון, שהילדונת שמחכה לי בבית (במקרה שלה הריתי בקלות) האור והשמחה שהיא מביאה לחיי שווים הרבה נסיונות... ויחד עם זאת, עולות לאחרונה מחשבות של "לא בכל מחיר"...וחשוב דווקא בפורום כזה לומר שיש מקום ולגיטימציה למחשבות כאלה וגם להחלטה לוותר. במדינה שבה ההורות מקודשת ומעודדים נשים לפעמים למחוק את זהותן האישית ואת חייהן ולעשות הכל כדי להכנס להריון...חשוב לתת לגיטימציה גם לאמירה של "לא בכל מחיר" ואם ארגיש שמחיר הבריאות הפיזית ו /או הנפשית שלי יקר מדי....אני מקווה שאדע לוותר. אני יודעת שיש קבוצות תמיכה לנשים בטיפולי פוריות , אחת מהן, בחיפה, מנוהלת ע"י רונית שהיא אחות קופ"ח מכבי, ואשה מקסימה. בטח מנוהלות קבוצות נוספות בארץ ואולי כדאי שתצטרפי לאחת מהן. (אם כי מאחלת לך שעוד יומיים תגלי שאינך זקוקה להן) תבחני גם את האפשרות לשתף כמה אנשים בסביבה הקרובה ואפילו במקום העבודה....עד כמה שהנושא אישי ופרטי לפעמים תגלי כמה שיתוף של קולגות ואפילו מנהלים מקל ועד כמה אנשים מגלים גמישות והבנה לצרכים שלך. תקחי מדי פעם יום חופש, תפנקי את עצמך ובסופו של דבר זה תלוי רק ברצון שלך. אם תרצי מאוד זה יקרה. הטכנולוגיה היום, בעיקר בישראל, כל כך מתקדמת ולכל בעיה יש פתרון....רק הרבה סבלנות ונשימות עמוקות וארוכות... בהצלחה

כל כך עזרת לי ... תודה קיבלתי תשובה חיובית ויש לי U.S ראשון ביום ג' 07/10/08... אני הרבה יותר אופטימית. אני מקווה אצלך הכל הסתדר לטובה. שתהה שנה טובה :-)

מציע לשקול העלאת מינון הפרוגסטרון.

קשה מאוד לקבוע על סמך התיאור שלך.
בדיקת דם להריון 14 יום לאחר שאיבת הביציות תבהיר את התמונה.

זה אומר שאת בהריון. למרות שלא קובעים את גיל ההריון לפי רמת הבטא, את כנראה סביב שבוע 4.5

השאלה המרכזית היא האם יהיה לה ביוץ טבעי לאחר הפסקת הגלולות.
אם כן - יש סיכוי טוב להריון ספונטאני, ללא כל טיפול.
אם לא - יש מיגוון טיפולים תרופתיים יעילים לבעייה זו.
הפרייה חוץ גופית - בוודאי לא בשלב הראשון...

ד"ר שלום, אבל הרופא נשים שלה אמר שבמידה ותפסיק לקחת גלולות יגדלו לה ציסטות בשחלה ולכן אסור לה להפסיק...האם ייתכן הדבר? תודה

יש לי חשש שהיה קצר בתיקשורת, ולכן מציע לחזור ולדון עם הרופא לגבי המשמעויות.
סביר כי אי הבהירות נובעת מהשימוש בביטוי האומלל שחלה "פוליציסטית".

ד"ר ישי שלום, אני זקוקה לתשובתך כדי לדעת האם אתה מקבל את הפרוטוקול בהתאם לשאלות שלי כפי שהוזכרו כאן בהודעה לעיל, על מנת לדעת מתי כדאי לי להתחיל את הטיפול בשבוע הבא. אני מבקשת את סליחתך על ההטרדות היומיומיות כמעט, אבל אני זקוקה ל-O.K שלך לגבי כל אחת מהשאלות מההודעה לעיל. בתודה מראש, וערב נפלא לימונית

תתקשרי אלי מחר ב 9:30

כל תוצאה שאינה שלילית, או "קטן מ - 3".
לרוב - עשרות או עד מאתיים.

איקקלומין עלול לגרום לרירית דקה.
רירית דקה יכולה להיות הסיבה לדימום המועט.
בכל מקרה, בנוכחות דימום חריג יש לשלול אפשרות של הריון.

אם כך מדוע הרופא שלי לא נותן לי משהו בשילוב עם האיקקלומין כדי לעבות את הרירית והאם עם רירית דקה אפשר להיקלט ?

הדרך הטובה ביותר, אם אכן זו הבעיה, היא להפסיק הטיפול באיקקלומין.
"מעבי הרירית" למינהם (פרוגינובה, אסטרופם ועוד) לא ממש מועילים.

1. כן!
2. לא.
3. לא.

לא.

קרוב לודאי שהאיכות של הזרע בבדיקה האחרונה היא מקרית וחד פעמית. העובדה שהרית מאד תומכת בזה . לכן אני בעד הזרעה נוספת.
לגבי התלונות של בעלך. בהחלט כדאי שיגש לבדיקת אורולוג

שלום רב ד"ר דוד ישי, ראשית, תודה על המענה לשאלותי. שנית, מדדי הזרע הנמוכים חזרו על עצמם גם ביום שלמחרת. בUS אשכים וריקוצלה דרגה 1 באשך שמאל. האורולוג אשר אבחנה זו והפנה לבדיקת זרע. שאלותי: 1. האם וריקוצלה עלולה לגרום לכאב במפשעות ובאשכים? 2. האם הרויקוצלה הופיעה פתאום או שמא מדובר במצב ישן? 3. האם זו עשויה להיות הסיבה לירידה כה קיצונית במצב הזרע? עד עתה היה ידוע על OTA קל, בעיקר בשל מורפולוגיה נמוכה, אך על זרע שהצליח להפרות בהזרעה. רב תודות ושנה טובה.