אובדי עצות לגבי הבן

שלום, אנחנו עובדי עיצות לגבי הבן.
הבן שלנו (גיל 22 )משוחרר מהצבא כחצי שנה, התחיל לעבוד מרצונו באבטחה במקום מסודר, בתקופה האחרונה החליט לקחת לעצמו חודש וחצי חופש מהעבודה (לקח טיפול תרופתי מסויים וקפץ על ההזדמנות) , מאז שהיה קטן היו לו דפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם עד היום, כמו לברוח מדברים שקשה לו להתמודד איתם וללכת למקומות המוכרים לו והקלים . להתלהב ממשהו ואחרי תקופה קצרה למצוא מה לא בסדר ומה לא טוב ואת כל הסיבות למה לא להישאר באותו מקום=זה היה כך גם בבית ספר.
מבחינה חברתית , היו לו קשיים עוד כשהיה בבית ספר, אין לו הרבה חברים למרות שהיה רוצה ליצור יותר קשרים חברתיים וכשיוצר קשר ימצא מה לא בסדר.
יש לו עניין עם דחיינות, כל משימה או דבר המצריך טיפול ויכול להיות מטופל באותו רגע או תוך ימים מעטים , הוא דוחה וגורר למספר שבועות ואפילו חודשים.
חזר ללמוד נהיגה ודוחה כל פעם את התאוריה.
הוא לא מוצא את עצמו, לא יודע איך לקדם את הדברים שלו, יש לו פער בין הדיבור/הרצונות לבין העשייה עצמה.
בתקופה האחרונה מכיוון שלקח חופש מהעבודה ישן ביום וער בלילה, אנחנו דואגים ומאוד רוצים לעזור לו ולא יודעים איך. ניסינו את שיטת הניעור- עבדה לכמה ימים ושוב חזר לאותה התנהגות, ניסינו את ההכלה גם לא עוזר...ישבנו איתו לשיחות נמאס לו לשמוע אותנו ויוצא שאנחנו כל הזמן מבקרים אותו.
חשוב לי לציין כי כשהיה בבית ספר אובחן עם לקויות למידה וקשב קל.
יש לו תחומי עניין שהוא מתמיד בהם וכשמשהו מעניין אותו הוא חוקר ולומד אותו בצורה מעמיקה מאוד.
כהורים אנחנו לא יודעים מה לעשות, קשה לנו לראות אותו במצב הזה ואנחנו מזהים שגם לו קשה והוא לא מודה בזה אלא בורח בעזרת השינה ....
אשמח מאוד לקבל עיצה מה לעשות כדי להוציא אותו מהמצב ולתת לו להביא את כל האיכויות הנפלאות שיש לו . תודה (הוא היחיד שנשאר בבית, יש לו עוד 2 אחיות גדולות מחוץ לבית)