.jpg)
.jpg)
.jpg)
חלבונים
רוצה לדעת על חלבונים? לרשותך מאמרים מקצועיים, חדשות מהעולם והכל בנושאי חלבונים. באפשרותך לפנות גם בפורום או לקבוע תור עם רופא מומחה בתחום ...
מידע רפואי
פורומים
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
חלבונים הם בין התרכובות החשובות ביותר המרכיבות את האורגניזם, והם מצויים בכל תא חי. צריכה מספקת שלהם חיונית לתהליכי בנייה, שימור וגדילה אופטימליים של הגוף. החלבונים משמשים כאבני היסוד למבנה הגוף (שרירים, רקמות עצמות) ולתפקודו התקין ופועלים ללא הרף לייצר מספר רב של פעולות בכל שנייה של חיים. הם מאפשרים תנועה ומשמשים להובלה, פירוק ועיכול מזון, יצור אנרגיה, הגנה (מערכת חיסון), גדילה ועוד.
חלבונים בנויים משרשרת מקופלת של חומצות אמינו הקשורות ביניהן. סדר קישור חומצות האמינו, זהותן ומספרן קובעים את טיבו של החלבון ואת תפקודו. לגוף דרושות כ- 20 חומצות אמינו, ואלו מתחלקות לשתי קבוצות. את האחת הגוף מסוגל לייצר בעצמו מהמזון שהוא מקבל. את השנייה הגוף אינו מסוגל לייצר וחייב לקבל מבחוץ ולספוג אותן דרך הדם. הסוג השני של חומצות האמינו אינו נאגר בגוף ומנוצל תוך כמה שעות מזמן האכילה, כך שצריך לקבל אותן מדי יום מהמזון. אלו נקראות "חומצות אמיניות חיוניות".
במהלך פעילות היומיום החלבונים נמצאים בתהליך מתמיד של הרס ובניה. לדוגמה, כשאנו רצים חלבוני השריר נהרסים, ובמנוחה, בלילה, מערכות ההתאוששות בונות מחדש את השריר. כך אנו גדלים ומשפרים את הכושר הגופני, במנוחה.
על מנת שהחלבון יספג במערכת העיכול נדרשת עבודה מאומצת של הקיבה והשקעה גבוהה של כל מערכת העיכול. החלבון עובר פירוק לחומצת אמינו אחת או לשתי חומצות אמינו בודדות, נספג מהמעי ועובר אל הכבד, שם מיוצרים מגוון חלבונים לפי דרישות הגוף.
בניית רקמות חדשות והחלפת רקמות שיצאו משימוש או שניזוקו
בניית גופי חיסון הלוחמים בזיהומים
הובלת המזון והחמצן בדם, אל התאים ומהם
ויסות מאזן המים, החומצות והבסיסים בגוף
ויסות חילוף החומרים בגוף
חלבון ניתן להשיג מן החי (בשר, דגים, ביצים, חלב) או מהצומח (דגנים וקטניות). חלבון מהחי מכיל את החומצות האמיניות ביחס הנכון ביניהן ולכן מכונה בשם חלבון מלא. דגנים וקטניות מכילים רק חלק מחומצות האמינו החיוניות לגוף, ויש לצרוך אותם יחד להשגת חלבון מלא. עם הדגנים נמנים אורז, חיטה (לחם, פסטות, בורגול, סולת), תירס, שעורה, דוחן, קינואה, אמרנט ושיבולת שועל. הקטניות הן: סויה, אפונה, שעועית, חומוס, פול ועדשים.
ניתן לספק את מרבית צריכת החלבונים גם ללא צורך בחלבונים מן החי, על ידי אכילת קטניות (חומוס, עדשים, פול, פולי סויה) ירקות (ברוקולי, נבטים וכל העלים הירוקים), גרעינים (אגוזים, שקדים, שומשום), אבוקדו (מכיל 5% חלבונים) וקינואה (20%-16% חלבונים). גרעיני דלעת קלופים מכילים כ-33% חלבון, הרבה יותר ממה שיש בבשר.
סויה, בגלל כמות החלבון הגבוהה האצורה בה, משמשת כתחליף לחלבון מן החי. למעשה יש בה את כמות החלבון הגבוהה ביותר מבכל יבול אחר. חלבון סויה מכיל גם ספונינים, רכיב בעל השפעה חזקה במניעת סרטן, הפחתת רמות גבוהות של כולסטרול ומניעת מחלות לב.
אמנם קל יותר להשיג חלבון מלא באכילת בשר, ביצים וחלב, אולם צריכת חלבון מהחי נקשרה עם סיכונים בריאותיים רבים:
מחקרים שבדקו את הקשר בין צריכת חלבון לבין מסת עצמות והסיכון לשבר בראש הירך, מצאו שאצל נשים שמרבית החלבון שהן אכלו היה מבשר, הסיכון לשבר בראש הירך היה 3.7 פעמים רב יותר מאשר הסיכון של נשים שמרבית החלבון שהן אכלו היה צמחי. במחקר שנעשה ביפן נתנו לנשים צעירות כמות מוגדלת של חלבון, למחציתן עם הוספת בשר, ומחציתן עם הוספת חלבון סויה. אלו שקיבלו תוספות בשר איבדו מדי כ-50% יותר סידן בשתן יחסית לאלו שקיבלו תוספת חלבון מסויה.
חלבונים מן החי אינם מתעכלים בגופנו אלא מתפרקים בתהליך של ריקבון. במצב זה דפנות המעי הדק נאטמות ואינן סופגות ביעילות את המזון. כתוצאה מכך, יכולת הגוף לייצר כדוריות אדומות נחלשת וכתגובה יפרק הגוף את רקמותיו הוא, לצורך יצור כדוריות הדם, ובעיקר מהשריר, כי זה הכי פחות חיוני להישרדות הגוף. כך אנו מאבדים ממסת הגוף.
עיכולם של חלבונים מן החי גורם ליצור חומצות רעילות ביותר כמו חומצה יורית, סולפירית, פוספורית וניטרית. חומצות אלו נקשרות לאין ספור של מחלות כמו: סרטן, לב וסכרת. בצריכת יתר של חלבונים נקשרת עם פגיעה במערכת החיסון ולמגוון רחב של תגובות אלרגניות. לאחרונה גם התפרסם מחקר מקיף שמצא כי צריכת בשר נקשרה לירידה בתוחלת החיים.
נהוג לעשות הפרדה בין סוגי החלבון לחלבון מלא ולחלבון חסר על פי תכולת החומצות האמינו החיוניות במזון. עם זאת, חשוב לדעת שרוב המאכלים (גם מאכלים מהצומח) מכילים את כל חומצות האמינו החיוניות אך במינונים שונים.
חלבון חסר (incomplete protein) - חלבון המכיל כמות נמוכה יחסית של החומצות האמינו החיוניות (אחת מהן או יותר).
חלבון מלא (complete protein) - חלבון המכיל כמות גדולה יחסית של חומצות האמינו החיוניות.
בדרך כלל, מהווים חלבונים 15-20 אחוזים מכלל הקלוריות היומיות. כמות החלבונים הנדרשת לנו משתנה בהתאם לגיל, מין, משקל, רמת הפעילות הגופנית והמצב הבריאותי. בתקופת הגדילה, בתקופת מחלה ולאחר פציעה או ניתוח הגוף זקוק לכמות גדולה יותר של חלבונים.
מועצת המחקר הלאומית בארה"ב (RDA) ממליצה למבוגרים על צריכה של 0.8 גרם חלבון ליום לכל קילוגרם משקל גוף, שזה בערך 56 גרם למבוגר במשקל 70 ק"ג. לילדים בין הגילאים 10-7 שנים מומלצת צריכה של גרם חלבון אחד ליום לכל ק"ג משקל גוף. לתינוקות מומלץ לצרוך 2.2 גרם חלבון לכל קילוגרם.
המלצות אלו מיועדות למי שאינו עוסק בספורט ובפיתוח גוף. פעילות ארובית עצימה וממושכת ואימוני כוח עצימים הגורמים לעלייה במסת השריר, מגבירים את דרישת הגוף לחלבון. לאנשים העוסקים בספורט ובפיתוח גוף מומלצת צריכה גבוהה יותר של חלבונים, בין 1.2 ל-1.7 גרם ליום לק"ג משקל גוף. כמות החלבון הנדרשת לספורטאים תלויה בניסיון המתאמן, עצימות האימון והמאזן האנרגטי הכללי:
לאנשים העוסקים בפעילות אירובית מתונה (הליכה, ריצה קלה, שחיה וכד'), מומלץ לצרוך 0.8-1 גרם חלבון לכל קילוגרם גוף ליום.
לאנשים העוסקים בפעילות אירובית כמו ריצה, רכיבה, שחיה, קרוסטריינר וכד', מומלץ לצרוך 1.5-1 גרם חלבון לכל קילוגרם גוף ליום, בהתאם לעצימות, למשך ולתדירות המאמץ.
לאנשים העוסקים בפעילות באימון כוח (אימון משקולות), מומלץ לצרוך 1.7-1 גרם חלבון לכל קילוגרם גוף ליום, בהתאם לעצימות, למשך ולתדירות המאמץ.
חלבון הוא אבן הבניין העיקרית של השריר ויש לו תפקיד חשוב בפיתוח כוח וחוזק ובכל הקשור להגעה לתוצאות טובות יותר בספורט. בזמן אימון בחדר כושר כל אימוץ וגירוי גבוה של השריר גורם להרס מסוים של סיבי השריר. לאחר הפעילות המאומצת הגוף מנסה לבנות מחדש את השריר שאיבד במהלך האימון, ולשם כך הוא זקוק לאספקת חלבון (באוכל או בתוספים).
בניית השרירים מתרחשת בתהליך דו כיווני במהלכו חומצות אמינו מתחברות לחלבונים והחלבונים גם מתפרקים לחומצות אמינו. לתהליך דו-כיווני כזה קוראים שחלוף והוא יכול להגיע לעד 20 אחוזים מסך כל האנרגיה היומית שאנו מוציאים במנוחה.
הזמן הקריטי לאספקת חלבונים לבניית השרירים הוא ב- 45 הדקות שלאחר האימון. את החלבונים יש לצרוך לאחר תום האימון, משום שלאחר האימון השרירים "מזמינים" מהמוח חלבונים לצורך בנייה מחודשת. כל עוד השרירים לא עשו זאת, לא ניתן לדעת אם החלבונים יגיעו לשרירים אליהם המתאמן רוצה שיגיעו. בנוסף, אכילה של חלבונים לפני האימון מכבידה על המערכת העיכול ומקשה על ביצוע האימון.
דיאטת חלבונים היא דיאטה עשירה בחלבונים ובשומנים ודלה בפחמימות. בניגוד לפחמימות ולשומנים, החלבון אינו מקור רשמי לאספקת אנרגיה לגוף אבל באין אנרגיה ממקור אחר הוא מסוגל לייצר אנרגיה, (אם כי בעמל רב). על בסיס עקרון זה נוסדה התשתית לדיאטה:
צריכת פחמימות שמקורן בירקות בלבד, וצמצום צריכת הפחמימות הגורמות להשמנה באמצעות יצירת אינסולין.
הגדלת צריכת החלבונים לשם הפקת אנרגיה במקום הפחמימות, מתוך כוונה שהגוף יתאמץ יותר בהפקתה ולכן יוציא יותר קלוריות.
מאחר ועיכול החלבונים איטי וערכם הגליקמי אפסי, הם גם משביעים יותר.
כאשר הגוף מקבל את האנרגיה שלו מגורמים שאינם פחמימות ושומנים, נוצרת הפרשה מוגברת של קטונים בדם, שמורידים את התיאבון.
ארגון הלב האמריקאי, ארגון התזונה האמריקאי וקרן הכליה האמריקאית פרסמו כולם הצהרות המזהירות מפני הסכנות השונות המקושרות לדיאטות עשירות בחלבונים ובשומנים ודלות בפחמימות. עם זאת, הכפלת כמות חלבון על פני שומן ומבלי להפחית פחמימות, משפרת ירידה במשקל ויוצרת תחושת שובע.
דיאטה עשירה בחלבונים ובשומנים ודלה בפחמימות נקשרה במגוון סיכונים בריאותיים:
גורמת לשינויים בחומציות הדם, היווצרות אבני כליות של סידן וחומצת שתן ופגיעה ביציבות העצמות.
דיאטות עשירות בחלבונים מגבירות את תהליך האוסטיאופורוזיס מאחר וריבוי חלבון בדיאטה מגבירה את הפרשת הסידן בשתן. הן עלולות לגרום להתקפי שלשול, התייבשות, חולשה, כאבי ראש, ודילול הגליקוגן, שהוא המקור היחיד של גלוקוזה זמינה לגוף לצרכים אנרגטיים.
כאשר החלבונים הופכים בגוף לחומצות אמינו הם משחררים רעלים שהגוף בדרך כלל מסוגל להפטר מהם. עודף באספקת חלבונים לטווח ארוך מעמיס על הכליות ומסוכן ביותר לחולי סכרת או לסובלים מתפקוד לקוי של הכליות.
אחד מהנזקים המיידים של דיאטת חלבונים הוא ירידה בתפקוד הקוגנטיבי.
חוסר בחלבון בגוף עלול לגרום לתחושת עייפות, נשירת שיער, מסת שריר נמוכה, פגיעה במערכת החיסונית ובפוריות, החלשות של הלב ושל מערכת הנשימה ואף למוות.
צריכת חלבון גבוהה במשך חודשים עד שנים עלולה לגרום לשינויים מסוימים במעי הגס, אשר עשויה לאורך זמן להוסיף לסיכון לסרטן המעי הגס.
צריכת חלבון גבוהה עלולה לגרום להתייבשות ומגבירה את הסיכון למחלת השיגדון (גאוט), לאבנים בכליות ולאוסטיאופורוזיס.
החל משנות השמונים נמצא במחקרים קשר בין צריכה מוגברת של חלבונים לבין הפרשת סידן מוגברת בשתן ולאובדן מסת עצמות.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
חלבונים בנויים משרשרת מקופלת של חומצות אמינו הקשורות ביניהן. סדר קישור חומצות האמינו, זהותן ומספרן קובעים את טיבו של החלבון ואת תפקודו. לגוף דרושות כ- 20 חומצות אמינו, ואלו מתחלקות לשתי קבוצות. את האחת הגוף מסוגל לייצר בעצמו מהמזון שהוא מקבל. את השנייה הגוף אינו מסוגל לייצר וחייב לקבל מבחוץ ולספוג אותן דרך הדם. הסוג השני של חומצות האמינו אינו נאגר בגוף ומנוצל תוך כמה שעות מזמן האכילה, כך שצריך לקבל אותן מדי יום מהמזון. אלו נקראות "חומצות אמיניות חיוניות".
במהלך פעילות היומיום החלבונים נמצאים בתהליך מתמיד של הרס ובניה. לדוגמה, כשאנו רצים חלבוני השריר נהרסים, ובמנוחה, בלילה, מערכות ההתאוששות בונות מחדש את השריר. כך אנו גדלים ומשפרים את הכושר הגופני, במנוחה.
על מנת שהחלבון יספג במערכת העיכול נדרשת עבודה מאומצת של הקיבה והשקעה גבוהה של כל מערכת העיכול. החלבון עובר פירוק לחומצת אמינו אחת או לשתי חומצות אמינו בודדות, נספג מהמעי ועובר אל הכבד, שם מיוצרים מגוון חלבונים לפי דרישות הגוף.
תפקיד החלבונים
בניית רקמות חדשות והחלפת רקמות שיצאו משימוש או שניזוקו
בניית גופי חיסון הלוחמים בזיהומים
הובלת המזון והחמצן בדם, אל התאים ומהם
ויסות מאזן המים, החומצות והבסיסים בגוף
ויסות חילוף החומרים בגוף
אילו מזונות מהווים מקור לחלבון
חלבון ניתן להשיג מן החי (בשר, דגים, ביצים, חלב) או מהצומח (דגנים וקטניות). חלבון מהחי מכיל את החומצות האמיניות ביחס הנכון ביניהן ולכן מכונה בשם חלבון מלא. דגנים וקטניות מכילים רק חלק מחומצות האמינו החיוניות לגוף, ויש לצרוך אותם יחד להשגת חלבון מלא. עם הדגנים נמנים אורז, חיטה (לחם, פסטות, בורגול, סולת), תירס, שעורה, דוחן, קינואה, אמרנט ושיבולת שועל. הקטניות הן: סויה, אפונה, שעועית, חומוס, פול ועדשים.
ניתן לספק את מרבית צריכת החלבונים גם ללא צורך בחלבונים מן החי, על ידי אכילת קטניות (חומוס, עדשים, פול, פולי סויה) ירקות (ברוקולי, נבטים וכל העלים הירוקים), גרעינים (אגוזים, שקדים, שומשום), אבוקדו (מכיל 5% חלבונים) וקינואה (20%-16% חלבונים). גרעיני דלעת קלופים מכילים כ-33% חלבון, הרבה יותר ממה שיש בבשר.
סויה, בגלל כמות החלבון הגבוהה האצורה בה, משמשת כתחליף לחלבון מן החי. למעשה יש בה את כמות החלבון הגבוהה ביותר מבכל יבול אחר. חלבון סויה מכיל גם ספונינים, רכיב בעל השפעה חזקה במניעת סרטן, הפחתת רמות גבוהות של כולסטרול ומניעת מחלות לב.
אמנם קל יותר להשיג חלבון מלא באכילת בשר, ביצים וחלב, אולם צריכת חלבון מהחי נקשרה עם סיכונים בריאותיים רבים:
מחקרים שבדקו את הקשר בין צריכת חלבון לבין מסת עצמות והסיכון לשבר בראש הירך, מצאו שאצל נשים שמרבית החלבון שהן אכלו היה מבשר, הסיכון לשבר בראש הירך היה 3.7 פעמים רב יותר מאשר הסיכון של נשים שמרבית החלבון שהן אכלו היה צמחי. במחקר שנעשה ביפן נתנו לנשים צעירות כמות מוגדלת של חלבון, למחציתן עם הוספת בשר, ומחציתן עם הוספת חלבון סויה. אלו שקיבלו תוספות בשר איבדו מדי כ-50% יותר סידן בשתן יחסית לאלו שקיבלו תוספת חלבון מסויה.
חלבונים מן החי אינם מתעכלים בגופנו אלא מתפרקים בתהליך של ריקבון. במצב זה דפנות המעי הדק נאטמות ואינן סופגות ביעילות את המזון. כתוצאה מכך, יכולת הגוף לייצר כדוריות אדומות נחלשת וכתגובה יפרק הגוף את רקמותיו הוא, לצורך יצור כדוריות הדם, ובעיקר מהשריר, כי זה הכי פחות חיוני להישרדות הגוף. כך אנו מאבדים ממסת הגוף.
עיכולם של חלבונים מן החי גורם ליצור חומצות רעילות ביותר כמו חומצה יורית, סולפירית, פוספורית וניטרית. חומצות אלו נקשרות לאין ספור של מחלות כמו: סרטן, לב וסכרת. בצריכת יתר של חלבונים נקשרת עם פגיעה במערכת החיסון ולמגוון רחב של תגובות אלרגניות. לאחרונה גם התפרסם מחקר מקיף שמצא כי צריכת בשר נקשרה לירידה בתוחלת החיים.
מה ההבדל בין חלבון חסר לחלבון מלא?
נהוג לעשות הפרדה בין סוגי החלבון לחלבון מלא ולחלבון חסר על פי תכולת החומצות האמינו החיוניות במזון. עם זאת, חשוב לדעת שרוב המאכלים (גם מאכלים מהצומח) מכילים את כל חומצות האמינו החיוניות אך במינונים שונים.
חלבון חסר (incomplete protein) - חלבון המכיל כמות נמוכה יחסית של החומצות האמינו החיוניות (אחת מהן או יותר).
חלבון מלא (complete protein) - חלבון המכיל כמות גדולה יחסית של חומצות האמינו החיוניות.
כמה חלבונים יש לצרוך ביום
בדרך כלל, מהווים חלבונים 15-20 אחוזים מכלל הקלוריות היומיות. כמות החלבונים הנדרשת לנו משתנה בהתאם לגיל, מין, משקל, רמת הפעילות הגופנית והמצב הבריאותי. בתקופת הגדילה, בתקופת מחלה ולאחר פציעה או ניתוח הגוף זקוק לכמות גדולה יותר של חלבונים.
מועצת המחקר הלאומית בארה"ב (RDA) ממליצה למבוגרים על צריכה של 0.8 גרם חלבון ליום לכל קילוגרם משקל גוף, שזה בערך 56 גרם למבוגר במשקל 70 ק"ג. לילדים בין הגילאים 10-7 שנים מומלצת צריכה של גרם חלבון אחד ליום לכל ק"ג משקל גוף. לתינוקות מומלץ לצרוך 2.2 גרם חלבון לכל קילוגרם.
המלצות אלו מיועדות למי שאינו עוסק בספורט ובפיתוח גוף. פעילות ארובית עצימה וממושכת ואימוני כוח עצימים הגורמים לעלייה במסת השריר, מגבירים את דרישת הגוף לחלבון. לאנשים העוסקים בספורט ובפיתוח גוף מומלצת צריכה גבוהה יותר של חלבונים, בין 1.2 ל-1.7 גרם ליום לק"ג משקל גוף. כמות החלבון הנדרשת לספורטאים תלויה בניסיון המתאמן, עצימות האימון והמאזן האנרגטי הכללי:
לאנשים העוסקים בפעילות אירובית מתונה (הליכה, ריצה קלה, שחיה וכד'), מומלץ לצרוך 0.8-1 גרם חלבון לכל קילוגרם גוף ליום.
לאנשים העוסקים בפעילות אירובית כמו ריצה, רכיבה, שחיה, קרוסטריינר וכד', מומלץ לצרוך 1.5-1 גרם חלבון לכל קילוגרם גוף ליום, בהתאם לעצימות, למשך ולתדירות המאמץ.
לאנשים העוסקים בפעילות באימון כוח (אימון משקולות), מומלץ לצרוך 1.7-1 גרם חלבון לכל קילוגרם גוף ליום, בהתאם לעצימות, למשך ולתדירות המאמץ.
מדוע מומלץ לספורטאים לצרוך יותר חלבונים?
חלבון הוא אבן הבניין העיקרית של השריר ויש לו תפקיד חשוב בפיתוח כוח וחוזק ובכל הקשור להגעה לתוצאות טובות יותר בספורט. בזמן אימון בחדר כושר כל אימוץ וגירוי גבוה של השריר גורם להרס מסוים של סיבי השריר. לאחר הפעילות המאומצת הגוף מנסה לבנות מחדש את השריר שאיבד במהלך האימון, ולשם כך הוא זקוק לאספקת חלבון (באוכל או בתוספים).
בניית השרירים מתרחשת בתהליך דו כיווני במהלכו חומצות אמינו מתחברות לחלבונים והחלבונים גם מתפרקים לחומצות אמינו. לתהליך דו-כיווני כזה קוראים שחלוף והוא יכול להגיע לעד 20 אחוזים מסך כל האנרגיה היומית שאנו מוציאים במנוחה.
הזמן הקריטי לאספקת חלבונים לבניית השרירים הוא ב- 45 הדקות שלאחר האימון. את החלבונים יש לצרוך לאחר תום האימון, משום שלאחר האימון השרירים "מזמינים" מהמוח חלבונים לצורך בנייה מחודשת. כל עוד השרירים לא עשו זאת, לא ניתן לדעת אם החלבונים יגיעו לשרירים אליהם המתאמן רוצה שיגיעו. בנוסף, אכילה של חלבונים לפני האימון מכבידה על המערכת העיכול ומקשה על ביצוע האימון.
מהי דיאטת חלבונים
דיאטת חלבונים היא דיאטה עשירה בחלבונים ובשומנים ודלה בפחמימות. בניגוד לפחמימות ולשומנים, החלבון אינו מקור רשמי לאספקת אנרגיה לגוף אבל באין אנרגיה ממקור אחר הוא מסוגל לייצר אנרגיה, (אם כי בעמל רב). על בסיס עקרון זה נוסדה התשתית לדיאטה:
צריכת פחמימות שמקורן בירקות בלבד, וצמצום צריכת הפחמימות הגורמות להשמנה באמצעות יצירת אינסולין.
הגדלת צריכת החלבונים לשם הפקת אנרגיה במקום הפחמימות, מתוך כוונה שהגוף יתאמץ יותר בהפקתה ולכן יוציא יותר קלוריות.
מאחר ועיכול החלבונים איטי וערכם הגליקמי אפסי, הם גם משביעים יותר.
כאשר הגוף מקבל את האנרגיה שלו מגורמים שאינם פחמימות ושומנים, נוצרת הפרשה מוגברת של קטונים בדם, שמורידים את התיאבון.
ארגון הלב האמריקאי, ארגון התזונה האמריקאי וקרן הכליה האמריקאית פרסמו כולם הצהרות המזהירות מפני הסכנות השונות המקושרות לדיאטות עשירות בחלבונים ובשומנים ודלות בפחמימות. עם זאת, הכפלת כמות חלבון על פני שומן ומבלי להפחית פחמימות, משפרת ירידה במשקל ויוצרת תחושת שובע.
דיאטה עשירה בחלבונים ובשומנים ודלה בפחמימות נקשרה במגוון סיכונים בריאותיים:
גורמת לשינויים בחומציות הדם, היווצרות אבני כליות של סידן וחומצת שתן ופגיעה ביציבות העצמות.
דיאטות עשירות בחלבונים מגבירות את תהליך האוסטיאופורוזיס מאחר וריבוי חלבון בדיאטה מגבירה את הפרשת הסידן בשתן. הן עלולות לגרום להתקפי שלשול, התייבשות, חולשה, כאבי ראש, ודילול הגליקוגן, שהוא המקור היחיד של גלוקוזה זמינה לגוף לצרכים אנרגטיים.
כאשר החלבונים הופכים בגוף לחומצות אמינו הם משחררים רעלים שהגוף בדרך כלל מסוגל להפטר מהם. עודף באספקת חלבונים לטווח ארוך מעמיס על הכליות ומסוכן ביותר לחולי סכרת או לסובלים מתפקוד לקוי של הכליות.
אחד מהנזקים המיידים של דיאטת חלבונים הוא ירידה בתפקוד הקוגנטיבי.
מה קורה כאשר בגוף יש מחסור בחלבונים
חוסר בחלבון בגוף עלול לגרום לתחושת עייפות, נשירת שיער, מסת שריר נמוכה, פגיעה במערכת החיסונית ובפוריות, החלשות של הלב ושל מערכת הנשימה ואף למוות.
סכנות בצריכת יתר של חלבונים
צריכת חלבון גבוהה במשך חודשים עד שנים עלולה לגרום לשינויים מסוימים במעי הגס, אשר עשויה לאורך זמן להוסיף לסיכון לסרטן המעי הגס.
צריכת חלבון גבוהה עלולה לגרום להתייבשות ומגבירה את הסיכון למחלת השיגדון (גאוט), לאבנים בכליות ולאוסטיאופורוזיס.
החל משנות השמונים נמצא במחקרים קשר בין צריכה מוגברת של חלבונים לבין הפרשת סידן מוגברת בשתן ולאובדן מסת עצמות.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
תזונת ספורט
בפורום זה תוכלו להתייעץ על נושאים כמו תזונה לספורטאים, דיאטה,דיאטת חלבונים, פחמימות, הרזיה, אכילה נכונה לאימונים, דיאטת לחם, תפריט דיאטה, הורדה במשקל, שמירת משקל ועוד
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
ציפורן חודרנית: שיטות טיפול ומניעה
זאת אחת התופעות המטרידות והשכיחות ביותר בקרב גברים ונשים כאחד. לעתים היא נחווית באופן קל ומסבה אי נוחות בלבד, וישנם מקרים חמורים יותר בהם מתפתחת דלקת כרונית ותסמינים כואבים
מאמרים אחרונים
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)