מחקר אמריקני מצא כי 60% מהאנשים הבוגרים משקרים שלוש פעמים במשך שיחה ממוצעת. זאת אומרת שאנשים מוקפים בשקרים כל היום, אבל לא תמיד קל לזהות אותם. רוב האנשים יאמרו שכשאנשים משקרים הם נמנעים מקשר עין, זזים בעצבנות וממלמלים. אך פסיכולוגים טוענים כי "אפקט פינוקיו" אינו קיים ושאי אפשר לזהות שקרים רק מסימנים לא מילוליים. כדי לזהות אדם שמשקר צריך לבחון את מכלול ערוצי התקשורת: הבעות הפנים, היציבה, התזוזה וגוון הקול.
שקרים ושפת גוף
כאשר אנשים אינם אותנטיים, משדרים רגש שאינו אמיתי או מסתירים אותו, דרך ההתבטאות המילולית והלא מילולית אינן מסונכרנות. הבעות הפנים אינן תואמות את המילים היוצאות מהפה ומנח הגוף לא תואם את טון הדיבור.
כשאנשים משקרים הם מספרים כמה סיפורים במקביל, את הסיפור האמיתי, את הסיפור שהם היו רוצים שיהיה אמיתי ואת מה שהם מציגים כאמת. נוסף על שלל הסיפורים, הם משדרים את מגוון הרגשות שמתאימים לכל אחד מהסיפורים, פחד, כעס, אשמה ותקווה. בד בבד הם מנסים להעביר אמינות ואותנטיות לבן השיח, זו הופכת למשימה קשה ביותר והם מתמודדים עם הקונפליקט הפנימי בין המודע לתת המודע ובין הפסיכולוגי לפיזיולוגי.
יש לכם שאלה? היכנסו לפורומים שלנו:
פסיכולוגיה ילדים
פסיכולוגיה
פסיכיאטריה
פרידות, גירושין, בגידות
גוף נפש, רפואת גוף נפש
לשקר זו עבודה קשה
כאשר אנשים משקרים הם מספרים סיפור אחד בזמן שמדכאים סיפור אחר, ורוב האנשים חשים אשמה פסיכולוגית, שגם אותה הם מנסים להדחיק. למוח אין מספיק אנרגיה לנהל את כל התהליכים במקביל ולעתים קרובות יש "דליפות". הדליפות הן הסימן הבולט ביותר לזיהוי שקרים.
במחקר שבדק את הנושא, אנשים התבקשו להביע חרטה אמיתית וחרטה מזויפת על דברים שקרו באמת. אנשים שהביעו חרטה אמיתית הציגו תגובות רגשיות אחידות ורציפות, לעומת אנשים שהביעו חרטה מזויפת שהציגו תגובות רגשיות הפכפכות ובלתי יציבות.
שקרים קטנים גדולים
למרות שרוב האנשים חושבים שהם יודעים לזהות כשמשקרים להם, הסיכוי לזהות שקר בזמן אמת הוא די מקרי, כנראה מכיוון שתשומת הלב מופנית לתוכן הדברים האמרים ולשפה שבה משתמשים. ממחקר שנעשה על אנשים ללא כישורי שפה, כמו חולי אפזיה ואנשים עם ליקויי דיבור ועיבוד שפה, עלה כי אנשים אשר אינם מעבדים את תוכן המילים מזהים שקרים טוב יותר מאשר אלה שיכולות קליטת המידע שלהם תקינות.
החלק המודע של המוח מתביית על המילים הנאמרות ונופל בפח השקרים. ככל שמתרכזים יותר בתוכן של הדברים הנאמרים, כך פוחתים הסיכויים לשים לב לסימנים הלא מילוליים שמסגירים את השקרים. נטייה אנושית זו נפוצה גם בדרך שאנשים מציגים את עצמם. תשומת הלב ממוקדת בבחירת המילים ולא למה ששאר הגוף עושה. כשמפסיקים להתרכז במילים עצמן, מחוות הגוף תואמות את כוונת הדובר ומשדרות את מה שהוא באמת רוצה להביע.
אולי יעניין אתכם גם:
10 טיפים לבגידה, בלי שאף אחד ידע
5 דרכים בהן המוח משפיע על הרגשות
7 טריקים להשפעה על אנשים
אני טוב יותר - 5 צעדים לשינוי עצמי
איך תדעו אם אתם נחמדים מדי?
הגוף לא משקר
האמת חושפת את עצמה יותר במעשים ופחות במילים, הגוף אומר את מה שמילים לא יכולות להביע. אותנטיות ושקרים הם לא אותו הדבר, אך הגוף מגיב אליהם באותה הצורה ואין סנכרון בין הנאמר לבין מה שהגוף משדר. נוכחות פיזית בולטת נובעת מאותו סנכרון, וכאשר אנשים לא מאמינים לסיפורים של עצמם הם מטעים הן את עצמם והן את הסביבה שלהם.
הסביבה לאו דווקא מזהה את חוסר האחידות כשקר, אבל מתקבלת תחושה שמשהו לא כשורה והם לא סומכים על אדם שמולם. הנוכחות הפיזית היא זו שמשכנעת אנשים להשקיע זמן, כסף או אמון, וכדי לשכנע אחרים צריך קודם כל לשכנע את עצמך.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)