פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

היי, אני די נסערת כיוון שאחרי הרבה זמן שרציתי, אזרתי אומץ וביררתי על פסיכולוגית דרך קופת החולים. פניתי לכמה שלא היו פנויות עד שמצאתי אחת שחזרה אליי ואמרה שיש אפשרות לקבוע פגישה ראשונה. הסברתי לה בפלאפון פחות או יותר את המקרה שאני חשה מרוקנת אנרגיה וחשק ומאובחנות עם ocd. הגעתי אליה וכבר בהתחלה הבנתי שהיא לא איתי , היא קמה כמה פעמים ויצאה מהחדר לכבות את הגז או משהו כזה. שאלה הרבה שאלות וכתבה במחברת נתנה לי תחושה שאני משעממת ואף פיהקה באמצע הטיפול. לבסוף היא אמרה לי שאין לה איך לעזור לי ואני צריכה לשנות את הכדורים קודם, לחוש יותר טוב ובמקביל להיות תחת פיקוח פסיכיאטרי ורק לאחר מכן לקבל טיפול פסיכולוגי . אמרתי לה שהפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול ושזה ממש חשוב לי אבל היא הייתה נחרצת ואני יצאתי משם עם דמעות וטראומה ולא הפסקתי לבכוצ כל הדרך חזור. היא גרמה לי לחוש יותר רע ממה שאני חשה. האם עליי לפנות לקופה ולספר את המקרה? איך אני יכולה להתקדם מפה ולמנוע מטופלות אחרות לעבור את זה וגם חשוב לי לדווח עליה אך אני לא יודעת למי

רציתי לשאול .. לקחתי מינון של פריזמה 20 מג שתי כדורים וחצי מאז התחילו לי תופעות לוואי של תחושת ניתוק כאילו יכולה לחשוב על משהו נגיד יושבת על המיטה חושבת שאני קמה עושה פעולה מסויימת אבל בפועל אני עדיין על המיטה אבל כאילו לא יודעת אם זה קרה או לא., האם תופעה זו מוכרת והאם היא תחלוף???
האם ברגע שמפסיקים את הכדור התופעה תעלם ? כי לפני זה לא חוויתי רק מאז לקחתי את הכדור הזה

שלום,
אני בגילאי ה30 שלי.
סובל מאז גיל ההתבגרות מדיכאון והתקפי חרדה קשים.
במשך 10 שנים נטלתי סרוקסט שעזר חלקית.
לפני שנתיים, בשל תופעות לוואי קשות ובדיקה גנטית שמצאה שהסרוקסט לא טוב לי, עברתי גמילה הדרגתית במשך 3 חודשים.
במשך הגמילה, התחלתי לרדת במשקל בלי סיבה למרות שהרגשתי טוב ולמרות שהתיאבון שלי היה טוב.
לאחר הגמילה התחלתי לקחת ציפרלקס, אך הירידה במשקל המשיכה.
כיום אני עם ציפרלקס, עם הטבה חלקית (סובל עוד מהתקפי חרדה, אומנם ברמה פחותה) אך אני מרגיש בסדר ומתפקד (גם מתאמן בחדר כושר).
אני כרגע בתת משקל למרות שיש לי תיאבון טוב.
בדיקות הדם האחרונות שלי תקינות, עשו לי גם בדיקת מצלמת מעי גס והיה תקין.
האם יכול להיות שהמשקל שלי לא עולה בגלל שעדיין סובל מהתקפי חרדה (בעיקר בזמן שינה) שגורמים לחילוף חומרים מהיר מידי?
תודה רבה.

שלום רב
אני מטופל בסרוקסט הרבה שנים עקב חרדות.
לאחונה החרדות חזרו בגלל סיבות שונות.
אני אמור לטוס לחול וסובל מחרדה גדולה בנושא ובעיקר חושש שאסבול מחרדות גם שם. השאלה שלי - האם במצב של חרדה במהלך הטיול אוכל לקחת במשך שבוע ימים כל יום חצי כדור קלונקס בלי שזה יגרום להתמכרות?
תודה מראש על התשובה

שלום לד"ר בן עמית הנכבד האיבחון שלי סכיזופרניה פרנואידית מטופל בזיפרקסה 15 מ'ג איטומין 40 מ'ג פאקסט 25 מ'ג אדרונקס 2 מ'ג פנרגן 10 מ'ג קלונקס 0.25 מ"ג סובל מהשמנה רבה - מהזיפרקסה והפאקסט - - רוצה להוריד מהמינון של הזיפרקסה ולשלב אותה עם פנאפט שאלתי: האם ניתן ליטול יחד זיפרקסה ופנאפט ?! ואם אין אינטרקציה בשילוב זה ?! תודה רבה מעריך מאוד

לא יודע אם זה כזה קשור לפסיכיאטריה אבל אני חייב תשובה בבקשה.
אני נפגש עם בחורה שלוקחת כדורי אקסטזי או שותה משקה עם MDMA.
אני אנטי סמים ואנטי סטלות והשאלה שלי זה אם אנחנו מתנשקים ומקימים יחסים האם זה יכול לעבור אליי באיזו צורה ברוק או בנוזלים אחרים במגע מיני?
תודה רבה?

שלום,
לאחר שימוש של חודש בכדור קלונקס 0,25 מג פעמיים ביום, לאחר המלצת רופא לטיפול הסחרחורות שמלוות בחרדה. הפסקתי בהדרגה את השימוש,וירדתי ל0.25 מג ביום למשך כמה ימים, תופעות הלוואי מורגשות כמו תחושת נימול בידיים וברגליים, חרדה ולחץ, כמה זמן נמשכים תופעות הלוואי של הגמילה? הומלץ לי היום מרופא המשפחה על כדור בשם נרוטיב, שבוע ראשון פעם בערב ואחרי שבוע פעמיים ביום, האם נטילת הנרוטיב לא יחמיר ויאחר את תופעות הלוואי של הגמילה? חשוב לי לדעת כמה זמן עוד ארגיש את מה שאני מרגיש לאחר הפסקת לקיחת הקלונקס, תודה מראש

ד"ר שלום?
ב2013 התחלתי טיפול תרופתי בציפרלקס עקב התפרצות של חרדה קשה של תחושת ניתוק של כ10 מג ליום ולמעשה טיפול תרופתי זה היה כטיפול קבוע. טיפול זה הביא להטבה במצבי והביא להיעלמות התופעה ולתפקוד נורמטיבי אך במהלך השנים הרגשתי כי תופעות הלוואי של הכדור עייפות,אפתיה בחילות פגעו לי בתפקוד ברמה מסויימת ולפני כחצי שנה הגעתי להבנה שאני מעוניינת לעבור לטיפול טבעי בחרדות (תוספי תזונה,צמחים וכדומה) והרגשתי שאני על הדרך הנכונה. לפני כחצי שהה הפסקתי את הציפרלקס בהדרגה ועברתי את תקופת הגמילה בהצלחה מה שנקרא, התגברתי על תופעות הלוואי באמצעות תמיכה רגשית. הרגשתי טוב עם עצמי, הרגשתי שאני חוזרת לחיות מה שנקרא, הרגשתי שסוף סוף כל האפשרויות פתוחות בפניי ושאני סוף סוף חופשייה ולא תלויה בכדור כימי שמשחק לי ברגשות. אך לצערי הרב הרגשתי עם הזמן לאט לאט שאני מתחילה להיות מוצפת רגשית, מתקשה לקבל החלטות, מתחילה להרגיש שוב חסרת ביטחון, מרגישה מבולבלת, מתחילה להיות שוב אובססיבית ועם מחשבות טורדניות בלתי פוסקות וניסיתי להלחם בהן אבל ללא הצלחה.

הרגשתי שאני לאט לאט יוצאת מאיזון וככה בהדרגה לאורך כל החצי שנה האחרונה שהייתה לא פשוטה עבורי. מעבר ממקום עבודה, שינויים תזונתיים שאני עדיין לא מצליחה להתמודד איתם, אובדן במשפחה - מות סבי וסבתי שקרו אחד אחרי השני, בחירת תחום לימודים, גם כל הזמן הייתי עסוקה בלנסות להפוך הכל למושלם, בעיקר בעצמי. הרגשתי שאני רוצה לנסות לברוח, אם זה לאקס הקודם, אם זה לבזבז כסף על קניות, אם זה ללכת לישון...

הרגשתי שהמצב לאט לאט מחמיר ולמעשה לפני כשבוע כנראה שהנפש כבר לא יכלה לשאת את הכל התעוררתי בבוקר והרגשתי שוב את אותה הרגשה של הניתוק, שאולי הכל לא אמיתי, התחלתי להתעסק בשאלות כמו האם הסביבה באמת אמיתית? האם אני באמת נוכחת? ובוחן המציאות נשאר תקין, אני מודעת באופן מלא למה שעובר עליי ומתקשרת עם הסביבה ומבצעת פעולות באופן אוטמטי. באותו בוקר כשזה קרה לי פניתי למרכז לבריאות הנפש כי הרגשתי שאני חייבת עזרה ושם ראה אותי פסיכיאטר שהמליץ לחזור לציפרלקס ולמעקב פסיכיאטרי בהקדם. בנוסף הרופא רשם לי קלונקס 0.5 מג להרגעה בעת הצורך. כרגע אני לוקחת כבר מעל לשבוע ציפרלקס,לפי ההנחיות של הפסיכיאטרים הדחופים שראו אותי התחלתי עם 5 מג שבוע והעליתי מינון ל10 מג וכרגע אמנם  אני פחות עם פאניקה אך אני עדיין עם אותה תחושה של תהיות האם הכל אמיתי, תחושה של ניתוק, תחושה של חרדה חברתית- לא מסוגלת לצאת מהבית שמא יקרה לי התקף חרדה כמו שקרה לי בערב החג כשנסענו לבית של סבא וסבתא זל לעשות את החג וברכב התחלתי להרגיש שמשהו לא בסדר איתי ובכניסה לבית הרגשתי שאני כאלו לא מזהה את הסביבה ושאני עומדת להתעלף ועם לחץ נוראי בראש. לילה לפני לא ישנתי כלל ויכול להיות שזה היה תוצאה של זה אך ברור לי שזה גם חלק מהתחושה של הניתוק. אני כרגע סובלת מבחילות וחוסר נוחות בבטן, כאבי ראש ועייפות נוראית. עברתי לקחת את הכדור סמוך לשינה כי הוא מרדים אבל ההרגשה עדיין נוראית. אני כרגע בבית, חוששת לצאת וחוששת מאוד מהסביבה הפחות מוכרת שהיא לא המשפחה ומרגישה חרדה מאוד מהמצב. למעשה בגין הדה ריאליזציה שחוויתי ב2013 התחלתי עם הציפרלקס שהביאו עם הזמן להטבה אך גם גרמו לי לטווח הארוך לתופעות לוואי לא נעימות שגרמו לי לרצות להפסיק ולהתחיל לחיות באמת.
מרגישה שאני חוזרת לאותה נקודת התחלה, לכל הפחדים, כל החרדות, פתאום החרדה החברתית שאבחנו לי בגיל צעיר (13) מתחילה שוב, מרגישה חסרת אונים, חוששת שוב להיות תלוייה בכדורים ולסבול שוב מ

שלום, לפני כשבוע התעוררתי בבוקר עם תחושה מאוד מוזרה שהכל לא אמיתי, תחושה של ניתוק מהמציאות, של זרות. למעשה התחושות עדיין מלוות אותי ולאורך כל השבוע חוויתי התקפי חרדה חריפים בעקבות ההתפרצות של תחושת הניתוק, התקפי חרדה איומים שגרמו לי לאי שקט נוראי ולהגעה למיון. בשנת 2013 פרצה התופעה אצלי ובגינה התחלתי למעשה טיפול בציפרלקס של 10 מג ועם הזמן היא חלפה ולמעשה עד לפני חצי שנה לקחתי את הכדור באופן קבוע. לפני כחצי שנה החלטתי שאני מעוניינת להפסיק עם הכדור ולעבור לאלטרנטיבה טבעית מאחר והוא גרם לי לתופעות לוואי שהבולטות מבינהן הם עייפות ואפתיה . את הכדור הפסקתי בהדרגה ללא התייעצות עם הפסיכיאטר. תופעות הגמילה לא היו נעימות אך עברתי את תרופת ההסתגלות בהצלחה אני חושבת אך באותה נשימה לאט לאט הרגשתי שאני שוב מדוכאת, לא מוצאת את עצמי בחיים, מחשבות אובססיביות ודאגות בלתי פוסקות לגבי העתיד. פיזית הרגשתי יחסית טוב אבל נפשית הרגשתי שאני לאט לאט קורסת. כל זה קרה בהדרגה במהלך כל החצי שנה שאני ללא הכדור. כמובן שהמצב שלי החמיר גם בעקבות אירועים שקרו לי בחיים שגרמו לעליה ברמת הדיכאון ובחרדה כך שאני לא בטוחה שזה 100 אחוז קשור בהפסקת הכדור. חצי שנה שאני סובלת מלחץ נפשי ממושך שכנראה גרם להופעת התסמונת של הניתוק שהתפרץ לפני כשבוע, תחושת ניתוק דומה לאותה תחושה שהתפרצה בשנת 2013 שבגינה התחלתי טיפול בכדורים במקביל לטיפול פסיכולוגי שאותו התחלתי בגיל צעיר מאוד (2009) עד לפני שנה. אני זוכרת גם שחוויתי אירוע אלימות מילולית מצד אחד ההורים, יכול להיות שזו הייתה תגובה של הלם ומנגנון הגנה של הגוף כדי להתמודד עם המצב, אין לי באמת מושג. בשבוע שעבר לילה לפני התפרצות הניתוק בפעם השנייה מאז 2013 חוויתי גם אירוע שכנראה לגוף שלי לא היה יכולת להתמודד ולהכיל- ניסיון לקיום יחסים עם בחור שגרמו לי לחרדה ולבהלה גדולה. אני שנים סובלת מחרדות בכל הנושא הקשור לאינטימיות ולמיניות ואחרי כל פעם שאני חווה סיטואציה אינטימית עם גבר באותו לילה אני מתעוררת עם בחילות וחרדות שבדרך כלל חולפות כי אני מרגיעה את עצמי. כמובן שאני תמיד מעלה את הנושא בפני המטפלת הרגשית שלי שמלווה אותי מזה שנה. איני יודעת מהי הסיבה להתפרצות תחושת הניתוק, אם היא תוצאה של לחץ וחוסר ביטחון ממושכים שגרמו לי לרצות להתנתק מהסביבה ולדיכאון או שזה האירוע עם הבחור. באותו היום שהחלה להתפרץ אצלי תחושת הניתוק-בשבוע שעבר פניתי בדחיפות למרכז לבריאות הנפש ושם ראיתי פסיכיאטר שהעריך את מצבי והמליץ לחזור לציפרלקס תחילה במינון מופחת של חצי כדור 5 מג במשך שבוע ולאחר מכן לכדור שלם ובמקביל קלונקס 0.5 מג להרגעה במידת הצורך וכמובן המליץ לפנות לפסיכיאטר בקהילה למעקב. אני כבר שבוע עם הציפרלקס (אסצטופארם), אתמול העליתי לכדור 10 מג ואני מרגישה שאמנם מפלס החרדה מעט ירד אך תופעות הלוואי שסבלתי מהן אז תוקפות שוב. אני מרגישה עייפות נוראית, טשטוש בראייה, תחושת כבדות ובחילות. הבנתי שתופעות לוואי אלה אמורות לחלוף תוך מספר שבועות אך החשש שלי שתחושת העייפות והאפתיה ילוו אותי גם מעבר לתקופת הסתגלות הגוף לתרופה. כמו כן אני מרגישה עדיין את תחושת הניתוק וחוששת מאוד ממנה. אני מאוד חוששת מהמצב שנקלעתי אליו וששוב אני צריכה להיות תלוייה בכדורים שמצד אחד מרגיעים אבל מצד שני גורמים לנפש לחוסר חיות, לתחושה של כאלו כמו זומבי. מה קורה איתי? יש הסבר הגיוני לתופעה הזו של הניתוק שתקפה אותי? מה מומלץ לעשות בשלב הזה? האם אצטרך לקחת ציפרלקס לכל החיים ולסבול מתחושה של חוסר חיות שגם ככה אני כרג

שלום רב, חברה שלנו מפרסמת בחודשים האחרונים פוסטים בפייסבוק מהם ברור כי היא נמצאת במצב פסיכוטי פרנואידי. היא בחורה אינטילגנטית ומתפקדת אבל ברור שהיא במצב פסיכוטי (כותבת על מטרידן שהשתלט לה על המחשב והטלפון, גורם לשיבושים באינטרנט ובמזגן, גורם לה ליפול בבית שלה כשהוא לא נמצא איתה, גורם לה למחלות וכו'). איך אפשר לשכנע אותה לקבל עזרה פסיכיאטרית? היא הרי לא חושבת שהבעיה אצלה..

שלום
אני בן 28
אני כמה חודשים לוקח קלונקס 0.5 משהו כמו 4 חודשים שניים שלושה ביום לפי הצורך כול יום קבוע כבר כמה חודשים . אני לא מטופל אצל פסיכיאטר אלא זה דרך הרופא הרגיל.עכשיו בשביל להפסיק ליטול את הכדורים תוך כמה זמן בדרך כלל לוקח אחרי נטילה של מספר חודשים להיעלם תופעות הלוואי כמה זמן בדרך כלל אמור לחלוף סימפטומים של תופעות לוואי מקלונקס 0.5 ? ימים ? שבוע ? חודשים עד כמה שאתה יודע? כי אני לא מעוניין להמשיך אם הכדור......

אהלן
אני נוטל קלונקס 0.5 כבר חצי שנה 2-3 כדורים על בסיס יום יומי במהלך התקופה הזאת עקב חרדות..
רופא משפחה רשם לי עכשיו אני רוצה להפסיק אם הכדור הזה לא רוצה ליהות תלותי בו לתמיד אני בן 30 מעולם לא לקחתי כדורים מהסוג הזה ולא כדורים אחרים בכלל...
אציין שהכדור עזר לי...
אני יומיים בלי הכדור ומרגיש פלפיטציות,צמרמורות,רעד בגוף,חרדה מתח,לחץ
כול רעש הכי קטן מפריע לי, זרמים נימול בראש מן הבזקים מן לחץ כזה בראש שהיה גם לפני האמת, חוסר תיאבון, הרגשה של הלב ועוד מלא תופעות לוואי אחרות, לא יוצא מהבית כבר כמה ימים.
פעם רצתי המון והייתי עושה ספורט מתקני כוח והפסקתי בשנה האחרונה.
אחרי כמה זמן של נטילה של חצי שנה תופעות הלוואי אמורות לחלוף ?
חזרתי לריצה כבר חודש יכולה לעזור לי נגד התופעות לוואי של הפסקת הכדור או להחמיר ?
ובכלל מה עושים מה דעתך בשביל שלא ימשיכו לי תופעות הלוואי ?

שלום רב,
אמי סובלת כבר 17 שנה מדיכאון וחרדות.
ב-16 השנים האחרונות נטלה את התרופה ויאפקס במינון של 37.5 מ"ג, וכשהייתה זקוקה הייתה נוטלת במקביל גם וואבן. והמצב היה יציב.
לפני שנה המצב התדרדר והיא חזרה להרגיש דיכאון עמוק וחרדות.
פנינו לפסיכיאטר פרטי שהוסיף לה כדור נוסף של ויאפקס וכן כדור של זנקס. המצב לא השתפר ואף חלה התדרדרות ובעקבות כך שינה הפסיכיאטר את הטיפול לברנטליקס וטיפות של קלונקס (שהקלו עלייה מעט אך מידי יום הגברנו את מינון הטיפות ללא ידיעה כי תרופה זו ממכרת בצורה מזעזעת) כשהבנו זאת התחלנו להוריד בהדרגה את הקלונקס עם תופעות לוואי מזעזעות של רעד חוסר שקט עצבנות ועוד. לאורך כל התקופה הזו נטלה כדורי שינה כיוון שאפילו לישון לא הצליחה. הברנטליקס לא עזר.
בהמשך התאשפזה בשל יתר לחץ דם. שוב מחרדות אינסופיות שחלילה ׳יאשפזו׳ אותה (כי כבר היינו חסרי אונים).
מכשלא ראינו שינוי החלטנו לעבור מידיו של הפסיכיאטר הפרטי לרפואה הציבורית משום שכבר היה חשש לפגיעה בחיים, וטענות שככה היא לא יכולה להמשיך לחיות.
ברפואה הציבורית אנחנו מטופלים אצל אחת מראשי המחלקות ששינתה לה שוב את הכדור לציפרלקס. מה שלא עזר גם כן. ולבסוף חזרנו שוב לויאפקס אותו נטלה 16 שנה.
אמי נטלה כחצי שנה ויאפקס 225 מ"ג ,כדור של מירו, חצי כדור של אריפלי וזאת בנוסף לכדורי לחץ דם. וכן נטלה אסיוול לפי צורך.
המצב הוטב.
אך בחודש האחרון חלה התדרדרות משמעותית, לא שמחה, מדוכאת, חרדה שזה לא יעבור לה, נשימות כבדות ושוב חוסר רצון שלה לחיות עם דיכאון עמוק שכזה. אותו היא לא יכולה לסבול.
הוסיפו לה חצי כדור נוסף של אריפלי.
לא עזר.
שינו עוד פעם במקום אריפלי ל- למיקטל. לא עזר ואף הגביר את הדיכאון.
כעת נדרשה להוריד בהדרגה את הויאפקס, ולהישאר עם כדור של מירו,
הסבל היומיומי גדול,
איננו יודעים מה הכדור הבא................ והאם הוא יעזור.....
אנחנו פשוט במבוי סתום מנסים לעודד אותה ככל שאפשר ולהגיד שבסוף נמצא את הפתרון.
היא מאוד סובלת. וגם בזמן שהיה יותר טוב, זה עדיין לא היה ה׳טוב׳ שהיא זוכרת ומכירה.
עצוב לי מאוד,
אני לא יודעת איך לסייע לאמי ומה לעשות מעבר לזה.
כל פסיכיאטר אומר משהו אחר. ולכל אחד ארסנל התרופות שלו. שלא בהכרח מתאים לה. (והיא בתגובה רוצה לעבור פסיכיאטר בכל פעם שלא עובד)
מפחיד לחשוב שאולי לא יימצא פתרון.
היא סובלת מאוד.
ואנחנו אובדי עצות.
מה עושים במקרה כזה?
והאם יש לך המלצה לכדורים שאולי יוכלו לסייע לה שאוכל לשאול את הפסיכיאטרית המטפלת.
ניסיתי לפרט כמה שאפשר כאן.
אשמח לתגובה שאולי תכווין ותגיד מה עושים במקרה כזה...
חשוב לציין שהיא עטופה במשפחה ששם בשבילה, היא לא נמצאת לבד אפילו דקה ביום,
יש לה את כל האמצעים הכלכליים לאפשר כל מה שתרצה.
הייתה אצל פסיכולוגית, הילינג, דיקור, קאוצ'ינג, כל דבר שיוכל לסייע...
אבל שוב,
הבעיה קשה, ראינו אור בקצה המנהרה אך גם זה כבה...
מתפללים שימצא הכדור ומנסים להרים את רוחה בכל עת,
לא יכולה לראות את אמי, שכולה טוב, נתינה לזולת, חברותית, אהובה, עם שמחת חיים ככה דועכת.
אנא,
ייעץ לי מה עושים במקרה כזה...
תודה רבה!

הרופא הוריד לי לפני שבועיים רבע איטומין לקחתי חצי איטומין ואחר כך הוא הוריד לי לגמרי. בנוסף לפני שבוע הרופא הוריד לי רבע ציפרלקס אני בגמילה מתרופות פתאום התחלתי להרגיש דפיקות לב מואצות סחרחורות אי שליטה. לשם כך הוא נתן לי לוריוון ללילה ההתקף קורה לי באמצע היום. תוך כמה זמן הורדה משפיעה לטובה? ועם אפשר טיפ קטן איך לצאת מחרדה ביום יום באופן מעשי אני מודה לך יום נפלא

שלום רב.
לאט לאט אני בתהליך הורדת תרופות,לא לגמרי ולא בבת אחת. הרופא הוריד לי לפני שבוע רבע איטומין ותוך כמה ימים את כל האיטומין הוא היה נותן לי חצי איטומין. בנוסף הרופא הוריד לי לפני שבועיים רבע ציפרקלס ולשינה והרגעה הוא נתן לי לוריוון. שאני קמה בבוקר אני מרגישה טוב אבל בהמשך היום אני מתחילה להרגיש תופעות בגוף של חרדה,בוכה הרבה,התייעצתי עם הרופא והוא אמר שזה לוקח זמן. תוך כמה זמן הורדת איטומין משפיע לטובה וגם רבע ציפרלקס? אשמח גם לטיפ קטן איך להקל על הלחץ של התופעות בהמשך היום.אני מודה לך ומאחלת לך שבוע נפלא