פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

המדובר בתופעות לוואי קלות (ולא קשות או מסוכנות חלילה) של התרופה. התופעות צפויות לחלוף לאחר מספר שבועות, כאשר הגוף מתרגל לתרופה. בגלל מצבך הרפואי/נפשי ישנה נטייה להיבהל מתופעות הלוואי, אך אין חשש כלל וצריך לתת לזמן לעשות את שלו.
אגב, 30 מ"ג זה מינון התחלתי בלבד, יהיה צורך בהמשך להעלותו באופן הדרגתי ל60 עד 120 מ"ג (לא צפויות תופעות לוואי) . אני מקווה שאת מטופלת ע"י רופא מומחה ולא רופא משפחה.
ניתן לקחת במקביל כדור הרגעה קל שעוזר להתרגל לתרופה על ידי הפחתת התופעות שתיארת.
שימי לב, הפורום פה שורץ גורמים המתנגדים לתרופות, כנראה סיינטולוגים, אז לא להתייחס לתגובות אנטי-תרופות/ בעד טיפול פסיכולוגי/ שקר כלשהו אחר, וכדומה. עלייך ללכת לפי הזרם המרכזי של הרפואה כי זה הפתרון המדעי היעיל היחיד.
בהצלחה

שלום דנה.

אינני רופא.

תופעות הלוואי העיקריות של סימבלטה הן השמנה וליקויים בתיפקוד המיני. הפרעה במערכת הראייה או שהיא תופעת לוואי פחות נדירה או שהיא איננה קשורה לתרופה.

הרגשה הכללית הרעה איננה בהכרח קשורה לתרופה, יכול להיות שמדובר בסימפטום של הבעייה הנפשית.

כדאי לחזור לרופא המטפל שמכיר את הנסיבות של המקרה שלך כדי לבדוק את העניין בצורה יותר יסודית.

כדאי לשקול גם טיפול פסיכולוגי. יכול להיות שההרגשה הכללית הלא טובה תשתפר בעיקבות הטיפול הפסיכולוגי. ככלל, הרופאים של הפורום עיקביים בגישתם שטיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל.

באשר לאזהרתו של חבר הפורום המכונה "מנוסה" מפני סיינטולוגים שימליצו על טיפול פסיכולוגי, אז הנה הסיינטולוגים באים.

קודם כל, יש פורום הרבה משתתפים קבועים שתורמים שהתמודדו בהצלחה עם קשיים נפשיים, ומתוך כוונות טובות בלבד, הם תורמים מנסיונם האישי לטובת הכלל.

יש חברים שהתרופות עזרו להם, ו"מנוסה" הוא כנראה אחד מהם, ולכן הנטייה שלהם להמליץ על טיפול תרופתי, ויש כאלה שיותר התאים להם טיפולים פסיכולוגיים מאשר תרופות, והנטייה שלהם היא להמליץ להתמקד יותר בטיפולים פסיכולוגיים.

לא אכחד, ואודה בכך שאני משתייך לחברים שהטיפול התרופתי (לפחות לטווח הארוך) לא התאים להם. בהתחלה הייתי אומר שצריך לזרוק את התרופות, והשתמשתי בביטויים חריפים מאוד, ובשל כך, הרבה מהתגובות שכתבתי נמחקו. עם הזמן, הבנתי שאי אפשר להסיק מהפרט אל הכלל, וצריך להפעיל שיקול דעת של כל מקרה לגופו.

"מנוסה" חדש בפורום, ועדיין לא הפנים את העובדה שאי אפשר לעשות הכללות סוחפות וגורפות מהפרט אל הכלל, ושצריך לכבד את שאר משתתפי הפורום. זה ייקח לו קצת זמן...

אחד מהגורמים המשמעותיים הוא נטיית הלב של המטופל. טיפול פסיכולוגי לוקח חמישים דקות, והוא גם יקר (300-500 ש"ח לפגישה), וגם דורש פעילות של המטופל מחוץ לקליניקה. בנוסף לכך, בטיפול בשיטה הפסיכודינמית, נדרשים כמה טיפולים שכל מה שעושים בהם הוא חשיפת תכנים בלתי מודעים, ורק אחרי שנחשפים מספיק תכנים בלתי מודעים, רק אז מתחילים לטפל.

האם טיפול פסיכולוגי מתאים לך או לא? - גם בעניין הזה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל.

כל טוב,
שמוליק.

שמוליק שלום,
התופעות שציינת אינו אופייניות לסימבלטה. סימבלטה זה לא SSRI אלא SNRI ודווקא
רואים אתה ירידה במשקל לעיתים. הרבה פחות נגיעה לתפקוד מיני , שוב זה לא SSRI.
והכי חשוב: התחושות הלא טובות בתחילת טיפול הן קלות וחולפות לאחר מספר שבועות. פעמים רבות כדור הרגעה קל כמו ואבן, למספר שבועות, מעלים כמעט לחלוטין את עוררות היתר, ושאר התחושות בגוף.
שמוליק, אתה כל כך שבוי באנטי-תרופות, שלכל תרופה אתה מייחס השמנה. זה פשוט לא נכון וגורם להפחדה ללא בסיס. כך גם רשמת לגבי איקסל לפני מספר ימים וראה מה רשם הרופא פה בפורום. כעת אתה מבין מדוע אתה נחשד בעיניי לסיינטולוג?

שלום מנוסה.

אכן, אני מודה בכך שיש לי נטייה מאוד חזקה להמליץ על טיפולים פסיכולוגיים ולהמליץ על מה שפחות תרופות בגלל הנסיון האישי הלא מוצלח עם התרופות.

טוב שיש מישהו שמאזן אותי :-)

נראה לי שישנם הרבה מאוד נושאים שאינם צריכים להיות שנויים במחלקות כלל, שכדאי מאוד לציין אותם על מנת להרגיע את הרוחות:

כל חבר בפורום שהתמודד בהצלחה עם קשיים נפשיים הוא מקור להשראה למתמודדים אחרים.

אני בטוח שאם יהיה מישהו שיקבל ממך השראה ויחליט לקחת את עצמו בידיים ולהתמודד עם הקשיים הנפשיים שלו, אבל הוא יתמודד איתם עם טיפולים פסיכולוגיים בלבד וינצח את הקשיים - אתה תהיה שמח מאוד :-)

ברור לי שאתה לא סוכן סמוי של חברות התרופות, ושאין לך שום דבר נגד טיפולים פסיכולוגיים שהם חלק אינטרגלי מהפסיכיאטריה.

השאלה האם החבר התמודד עם או בלי תרופות היא משנית בחשיבותה לעצם העובדה שהוא התמודד וניצח ומתמודדים אחרים יכולים להתעודד מכך. את העידוד הזה לא ניתן לקבל מהרופאים או מאנשי מקצוע שיכולים להיות חשודים בכך שהם מעוניינים בעבודה (ברור שזה חשד שווא), בעוד שחברי הפורום נותנים את העידוד בחינם.

עדיין לא יצא לך לכתוב עם אילו קשיים התמודדת, אבל אני בטוח שזה מה שהביא אותך לפורום.


נושא נוסף שאינו צריך להיות שנוי במחלוקת הוא דעות קדומות שרווחות בציבור על מטפלים שבעטיין הם נמנעים מלטפל בעצמם:

הרבה אנשים פונים לפורום והם חוששים ללכת לטיפול כי הם חושבים שטיפול עלול לקחת מהם רשיון נהיגה או רשיון לנשק או למנוע מהם לקבל רשיונות כאלו אם אין להם עדיין. נערים או הורים שלהם חוששים שהטיפול עלול לפגוע בהם באפשרות לשרת בצבא, ועוד דברים כיו"ב.

בנושאים כאלה, אני אומר שההיפך הוא הנכון; בעייה שאיננה מטופלת היא זו שעלולה לגרום לכל החששות האלה להתקיים. ויתר על כן, חוות דעת עדכנית של המטפל שמכיר את המטופל טוב יותר מאשר המוסדות שאין באפשרותם לבדוק את העניין לעומק ויעדיפו שלא לקחת אחריות, יכולה להועיל.


גם מטופלים שטוב להם - הנושא אינו אמור להיות שנוי במחלוקת. אף אחד לא מאיתנו לא יפנה למטופלים שטוב להם עם הטיפול שהם מקבלים וינסה להציע משהו אחר.

כל המחלוקת מתמקדת רק לגבי מטופלים שלא טוב להם עם הטיפול התרופתי שהם מקבלים; נקודת המחלוקת היא בשאלה האם עדיף לקחת תרופות או לא.

גם כאן, אני די מסופק עד כמה הדברים באמת צריכים להיות במחלוקת; אני בטוח ששנינו רוצים את טובתם.

לשיטתי, צריך רק ליידע על האפשרות של טיפול פסיכולוגי, ושטיפולים פסיכולוגיים יכולים להביא למצב שבו לא יהיה צורך בתרופות. גם אז, הורדת מינונים והפסקה צריכים להיעשות בהתייעצות עם הרופא. מי שיודע על האופציה הזו והחליט שהיא לא מתאימה לו - מבחינתי זה סוף פסוק, ואין לי שום עניין לשכנע אותו. המטרה היא רק ליידע על האפשרות הזו.

המשך...

אין להתעלם מאנשים שפונים לפורום ומתלוננים על סבל מתופעות הלוואי של התרופות, גם אם הם מיעוט.

מהמיעוט הזה עלולים להתפתח סיינטולוגים אמיתיים.

אם אומרים להם שאין מנוס, ואחת מהשניים: או תרופות או סבל מהמחלה, אז בסופו של דבר הם עלולים לזרוק את התרופות, תוך הרגשה נוראית שלא רוצים להקשיב להם, ועצם התחושה הזו יכולה להיות גורם מרכזי בהתדרדרות שיכולה להביא את האישפוז הכפוי הבא...

ברגע שאומרים להם שהמשוואה הזו או לסבול מהמחלה או לסבול מתופעות הלוואי של התרופות יכולה להישבר ע"י טיפולים פסיכולוגיים, וע"י זה הם לא יזרקו את התרופות בחמת זעם - זה טוב מאוד.

בכל אופן, אני שמח שיש מי שמאזן את העניין, וכך מי שמשתתף בפורום מקבל תמונה ברורה יותר מכמה זוויות, גם מזווית של מי שהסתדר עם הטיפול התרופתי, שהזווית הזו באמת הייתה חסרה, וטוב שיש אותה. באמת צריך להודות לך על כך :-)

יכול להיות שעם הזמן ד"ר דוידאור ידחוף אותך ללכת ללמוד רפואה. יכולה להיות לך תרומה מאוד משמעותית. זכור לי שבהרבה קבוצות שהתקיימו בשלוותה, היו מטופלים ששאלו את הרופאים בחמת זעם האם הם ניסו על עצמם את התרופות שהם נותנים, והם אמרו שהם פשוט לא צריכים. אתה לעומת זאת, תוכל לענות בחיוב על השאלה הזו...

אני מקווה שמה שציינתי שלא צריך להיות שנוי במחלוקת (ההשראה של חברי הפורום, ודעות קדומות שמונעות אנשים ללכת לטיפול) - על זה תסכים איתי שזה באמת לא שנוי במחלוקת.

כל טוב,
שמוליק.

הפרעה בראיה מסוג טשטוש ראיה זו תופעת לואי מוכרת אצל סימבלטה. היא פחות נפוצה אך קיימת ומיוחסת להשפעת התרופה על הנוראדרנלין. רואים את זה גם באדרונקס למשל. זה לא מסוכן וחולף לאחר מספר שבועות.

יש סיכוי שלפחות חלקי, יש תופעות לוואי.
ממליץ להתיעץ עם רופא מטפל ולשקול לגבי המשך הטיפול..

את יכולה לכתוב מה ציינו בכתבה? בעיקר בעניין תופעות הלוואי, אבל לא רק.
תודה.

Eyding D, Lelgemann M, Grouven U, et al. Reboxetine for acute treatment of major depression: systematic review and meta-analysis of published and unpublished placebo and selective serotonin reuptake inhibitor controlled trials. BMJ 2010;341:c4737. את המאמר הזה אפשר למצוא ב-medline או scholar
אפשר גם לבדוק ב-wikipedia
מה שהכי חשוב זה שהרופאים שמופיעים באתר זה יתנו את דעת המומחה שלהם. כביולוגית ולא רופא קשה לי לתת תשובה מעבר למה שכתוב בנייר שמצורף למרשם. אבל במאמר המצוטט למעלה מדובר על:potential risk.

היי אירית , אם מופיע ב BMJ כמובן שצריך להתייחס.
מניסיון , אדרונקס יכול לתרום רבות בחולי סכיזופרניה עם סימנים שליליים, עייפות מבעיית שינה , הפרעת קשב וריכוז וכאוגמנטציה במצב עייפות בחולי דיכאון קשה תחת טיפול ב SSRI .

זוהי שאלתי המקורית עליה לא קבלתי התיחסות עקרונית.
לאחרונה(אוקטובר 2010) התפרסמו מאמרים ב-BMJ,הדנים בחוסר היעילות הטוטלית של אדרונקס בהשוואה ל-SSRI אחרים כולל גרימת תופעות לוואי ונזק קשים יותר.
מדובר על כך שפייזר יצרנית התרופה לא דווחה על כל המחקרים הקליניים שלה, וכך מנעה הערכה מדוייקת של יעילות התרופה ונזקיה.
מה דעתם המלומדת של הרופאים?
האם דוקטור דוידאור טרחת בכלל להסתכל במאמר שפורסם בBMJ? הייתי רוצה התייחסות לטענה המועלה במאמר על גרימת תופעות לוואי ונזק פוטנציאלי. האם יש לי מה לדאוג?
עבורי נרשמה התרופה נגד דכאון. ולא סכיזופרניה או ADHD. ואני רק בתחילת הטיפול.
אודה לך על התייחסות ענינית.
Eyding D, Lelgemann M, Grouven U, et al. Reboxetine for acute treatment of major depression: systematic review and meta-analysis of published and unpublished placebo and selective serotonin reuptake inhibitor controlled trials. BMJ 2010;341:c4737. את המאמר הזה אפשר למצוא ב-medline או scholar

כתבתי את דעתי לגבי אדרונקס וכן שמתייחסים ברצינות למאמר שפורסם ב BMJ .
אני מפנה אותך ל NICE GUIDELINE מ 2009 הבריטי , המלצות לרפואה מצויינת, שם מוזכר האופציה של טיפול באדרונקס בדיכאון.
לדעתי יש מקום לאדרונקס כאוגמנטציה בדיכאון אך לא טיפול יחיד התחלתי.
אך זה עניין אינדיבידואלי של כל רופא והניסיון שלו.
אם יש לך חששות תשתפי את הרופא המטפל , כיום יש מספיק אופציות אחרות לטיפול בדיכאון.
בהצלחה !