פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

מיה שלום,
איסוף דם טבורי אינו חייב להתבצע באופן מיידי לאחר הלידה, יש פרק זמן שניתן להמתין וזה מותנה בעיקר ב״לחץ״ בחדרי הלידה. כפי שאת בוודאי יודעת הלידה אינה באה על פי תכנון של הצוות ולכן יש זמנים צפופים יותר או פחות. בדרך כלל איש צוות מבצע את חיתוך חבל הטבור, כל הסדר אחר יעשה בתיאום עם הצוות.
לשאלתך השנייה בארץ פועלים שלושה בנקים ציבוריים: ״שיבא״ המבצע איסוף בכל עת רק בחדרי הלידה בשיבא, מד״א אשר אוסף בארבעה בתי חולים בימים ושעות מסויימים ו״בדמיך חיי״ אשר אוסף בבית חולים אחד בירושלים במהלך השבוע ולא בשבת.
אשר לבנקים הפרטיים/משפחתיים, שניים פעילים ״טבורית״, ״תא לחיים״ ו״קריו-סל״ שאינו פעיל בימים אלה.
אשמח לענות על שאלות נוספות.
בברכה,
ד״ר גניגר

תודה רבה

שלום סיון,
היו דיונים עם קופת חולים כללית אך לצערי לא נראה הסכם כזה בעתיד הקרוב. ניתן לפרוס את התשלומים באופן יותר נוח. חשוב גם לציין כי קיימת אופציה של תרומה לבנק הציבורי (במגבלות כגון שרק חלק מהמנות נשמר) אך יש לבדוק, האם ובאלה תנאים, ניתן לאסוף לבנק הציבורי בבית החולים שבו את מתעתדת ללדת. אשמח לתת הבהרות נוספות.
בברכה, ד"ר גניגר

אבל אם אני תורמת אז המנה לא נשמרת רק לי, או יש דרך כלשהי שגם משהו ישמר לי?

שלום סיון,
לא אין בשלב זה כל דרך לפצל את המנה הנתרמת כציבורית לקצת ציבורית וקצת פרטית. מנה שנתרמת, אינה שייכת ליולדת אלא לבנק הציבורי ועומדת לרשות, בתשלום כמובן, כל מי שהמנה מתאימה לו. בברכה, ד"ר גניגר

לשיר שלום,
לפני שאתן הסבר מלא אתן לך את תמצית התשובה. עליך לפנות לבנק הדם שבו את מבקשת לשמור את מנת הדם הטבורי ולהתייעץ איתם. ועכשיו ההסבר המלא. ככלל מוגדרים שני סוגים של מנות דם טבורי. 1. מנה רגילה אשר נאספת מהיילוד ונשמרת רק בבנקים ציבוריים ותמסר לשימוש כל חולה שיזדקק לה והמנה תתאים לו. 2. מנה ייעודית אשר נאספת מהיילוד ונשמרת לשימוש של חולה ידוע או של בן משפחה של היילוד. מנות כאלה יכולות גם להשמר בבנקים ציבוריים אך במרבית המקרים המנות נשמרות בבנקים פרטיים משפחתיים. מנות רגילות לא תשמרנה במידה ונמצא כי האם לוקה במחלות מסויימות לרבות צהבת B ו- C. מנות ייעודיות מאידך, בין אם בבנק ציבורי או בבנק פרטי, תשמרנה במרבית המקרים.
לסיכום, עליך להתייעץ עם הבנק שבו את מתעתדת לשמור את המנה ולבחון איתם מה מדיניותם במקרה זה.
אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

לשוש שלום,
אין למיטב ידיעתי כללים גורפים בעניין זה ובכל זאת אציין מספר כללים מנחים. בנקים ציבוריים נוהגים שלא לאסוף מנות לפני תום שבוע 32 של ההריון אלא אם כן המנה היא ייעודית (מיועדת לחולה או לבן משפחה מסיבות נתונות) ובמקרה כזה המנה תאסף בכל מועד. בנקים משפחתיים מאידך אוספים המנה בכל מועד, בדומה למנות הייעודיות, ורק לאחר הספירה קובעים האם המנה ראויה לשימור. הסיבות להבדלים בין הבנקים הציבוריים למשפחתיים נובעות מכך שלבנק הציבורי יש, מסיבות שלא אכנס אליהן כאן, דרישת מינימום לגודל המנה (למעט מנות ייעודיות) ויש קשר בין מועד האיסוף וגודל המנה שניתן לקבל. הבנקים המשפחתיים לעומתם פועלים כמי שאוסף ושומר מנות ייעודיות ולכן הכללים החלים לגבי מנות ייעודיות הם המנחים לגבי השאלה מהי מנה תקינה.
אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד״ר גניגר

לאליהו שלום,
בנושא הביטוח המצב שונה מבנק לבנק. אין אני יכול לתת לך מידע פרטני על כל החברות אך למען הסדר אציין כי בחברת טבורית הנוהג הוא כלהלן: לאחר הלידה המשפחה מתקשרת לחברה ומודיעה על הלידה, מרגע זה ועד להגעת המנה לבנק הדם הטבורי בשיבא, מתנהל מעקב צמוד אחרי המנה על ידי מספר גורמים עצמאיים במערכת. ראשית ההודעה על הלידה, פרטי היולדת, בית החולים ומספרי טלפון של היולדת או בן משפחתה, מועברים לחברת האיסוף, פדקס, אשר מעדכנת אותנו on line לגבי העברת ההודעה לבלדר, ייחודי לצורך זה, איסוף המנה ומסירתה בבנק הדם. בטבורית יש ביטוח אשר נותן כיסוי בעת הצורך בשימוש במנה. לפרטים נוספים ולמידע לגבי בנקים אחרים אני ממליץ ליצור קשר ישיר.
אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

זיוה שלום,
לאחרונה נכנס לתוקף חוק הדם הטבורי שעל פיו אין אפשרות לאסוף דם טבורי אלא בלידות בבתי חולים שבהם יש מחלקת יולדות. אי לכך ובהתאם אין אפשרות לאסוף מנות דם טבורי בבית או במקום שאינו בית חולים. לו בידי הדבר הייתי משנה את החוק.
אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה ד"ר גניגר

לעמוס שלום,
איני בטוח שהבנתי השאלה. איסוף דם טבורי מבוצע לאחר הלידה, לאחר ניתוק התינוק מחבל הטבור, היולדת נשארת עם השיליה עדיין בתוך הרחם כשחבל הטבור משתלשל החוצה. מחטאים את חבל הטבור ומחדירים מחט לוריד שבחבל הטבור לצורך איסוף הדם הטבורי. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה ד"ר גניגר

תודה על ההבהרה

שלום יעל,
אתחיל מהשאלה השניה. אין כל נזק לא לתינוק ולא לאם. איסוף הדם הטבורי מבוצע לאחר חיתוך חבל הטבור כלומר התינוק אינו מחובר עוד לשליה הנמצאת בתוך הרחם ורק חבל הטבור משתלשל החוצה. אין כאב ואין כל נזק שיכול להגרם. באשר לשאלה האם לשמור את הדם הטבורי או לא, אומר בקצרה הדברים הבאים. הדם הטבורי מכיל תאי גזע המשמשים כבר היום בטיפולים רפואיים רבים ובקצב התפתחות המדעית עוד טיפולים רבים יצטרפו למעגל זה. תאי גזע שנאספים במהלך הלידה הם בעלי התאמה מלאה לתינוק עצמו ויש לכך שתי משמעויות, הראשונה שהדבר מקטין או מונע את תהליך דחיית השתל ושניה שיש מחלות אשר לפתרונן, נכון להיום, ניתן להשתמש רק בתאי גזע עצמיים. חשוב לציין כי אנו שומרים את תאי הגזע לתקופה ראשונית של 20 שנה אך ניתן יהיה להאריך תקופה זו ללא גבול ולכן היתרונות של תאי גזע הם אלה הידועים היום וגם אלה אשר יפותחו בעתיד על בסיסי העבודות רבות בכיוון. שימור דם טבורי הוא מהלך ביטוחי, אנו מבטחים עצמנו מפני מפגעים שונים כגון אש, פריצה, תאונה וכו', שימור הדם הטבורי הוא ביטוח בריאותי מתוך שימור תרופה שיכולה לתרום רבות לבריאותינו במקרה הצורך. אני ממליץ כי תקראי באתרים השונים, או תשוחחי עם הבנקים, על הדם הטבורי ואני משוכנע שתקבלי הסברים מפורטים יותר ובכל מקרה אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

עדי,
ראשית אני מצטט מויקיפדיה (רק לגבי שאלתך): "שיבוט הוא מונח בביולוגיה המתייחס לתהליכים שבסופם מתקבלים תאים הזהים באופן מלא או כמעט מלא, מבחינה גנטית, למקור שעל פיו הם נוצרו". במילים אחרות אנו מדברים על תהליך של שכפול תאים. קיימים מספר פתרונות לנושא זה כאשר המתקדם ביותר הוא תהליך אשר פותח על ידי חברת גמידה סל בישראל והניסוי הקליני אשר יוכיח את יעילות המהלך נמצא בשלב האחרון ואמור להסתיים בשנת 2013 או 2014.
אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

לטרי שלום,
מבחינה ביולוגית ניתן לשמור מנות של דם טבורי, בטמפרטורה נמוכה של 190 מעלות מתחת לאפס, לפרק זמן בלתי מוגבל. לראיה, תאי זרע של סוסים נשמרים בטמפרטורה זו כבר יותר מחמישים שנה והם שימושיים בהחלט. מנות של דם טבורי נשמרות כיום לתקופה של 20 שנה והסיבה לכך שיש נתונים על מנות שמאוחסנות כבר 20 שנה ויותר וחיות התאים לא נפגמה. אין לי ספק כי בתום תקופת השימור הראשונית של 20 שנה ניתן יהיה להציע המשך שימור לתקופות נוספות. אשמח לענות על שאלות נוספות. ד"ר גניגר

שלום Origamish,
ראשית אני מבקש לתקן טעות קטנה אך חשובה. שמי ד"ר אריה (יוקי) גניגר ואני מייסד שותף ומנהל מדעי בחברת "טבורית" בנק הדם הטבורי של המרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר. מזה כשנתיים, אני מנהל פורום ואני רואה את תפקידי בו לתת מענה לשאלות מקצועיות בתחום הדם הטבורי, איסוף, שימור, תאי גזע ונושאים רלבנטים לאלה. איני נוהג להכנס לטיעונים ודרך התנהלות של חברה זו או אחרת או לשאלות שאינן בתחום המקצועי. בברכה, ד"ר גניגר

היום התפרסמה כתבה נוספת אודות הנושא, כולל פירוט גם בתחום הפיננסי,
האינטרנט והמציאות רוחשות ללא הרף בנושא,
אלפי לקוחותיכם לא זכאים לתגובה אמיתית ומלאה, במקום התחמקויות סדרתיות?

פשוט ביזיון.

יכול להיות שלא הבנת את תשובתי. אין לי כל קשר לחברת ביוקורד, לא בצד התפעולי ולא בצד הפיננסי. איני מכיר את דרך פעילותה ואין לי כל כוונה להתבטא בעד או נגד בנושא זה. בברכה, ד"ר גניגר

רשום בכתבה שזו חברת טבורית. אז לא הבנתי.

שירה,
עבר זמן רב מאז ששאלת לגבי חברת ביוקורד. עכשיו, אחרי חודשים ארוכים את מציינת שבכתבה דובר על טבורית. איני יודע על איזו כתבה אנו מדברים.
בברכה, ד"ר אריה (יוקי) גניגר

מירית שלום,
התשובה חיובית, ניתן לתרום דם טבורי לקהילה ללא עלות כספית והדבר מתבצע באמצעות בנקי דם טבורי ציבורי. בישראל שלושה בנקים ציבוריים: 1. מד"א - מנות נאספות בשלושה בתי חולים: וולפסון, איכילוב וגליל מערבי. האיסוף מבוצע במועדים מסויימים (לא בכל יום ובכל שעה) ויש לתאם זאת עם מד"א ו/או עם בית החולים. 2. "שיבא" האיסוף מבוצע, בכל עת, אך ורק במרכז הרפואי "שיבא" תל השומר. "בדמייך חיי" האיסוף מבוצע בימים א'-ה' ואולי מוצ"ש בבית החולים שערי צדק בירושלים. יש לתאם האיסוף עם הבנק. למידע האמור מעלה יש להוסיף את הנתון כי בפועל בנקים ציבוריים שומרים רק כ- 25-30% מהמנות שנאספו וזאת בשל גודל המנה ונתונים אחרים רלבנטים רק למנות רגילות בבנק ציבורי.
אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

כפי שכבר הבהרתי, הבנקים הציבוריים מבצעים פעילות מוגבלת, מבחינת המקומות שבהם המנות נאספות סה״כ שלושת הבנקים פועלים בשישה מתוך עשרים ושבעה בתי חולים וגם זאת לא בכל שעות היממה. יחד עם זאת כפי שכבר הדגשתי קודם תרומה לבנק ציבורי היא מעשה ראוי וחשוב והדרך לבחון זאת עוברת דרך בדיקה בכל שלושת הבנקים הציבוריים. תודה, ד״ר גניגר

שלום אושרית
ראשית התשובה באופן עקרוני היא כן, יתכן מצב שהילד יזדקק למנה ולא יוכלו להשתמש בה. החלטה של צוות רפואי לגבי טיפול מסויים מתבססת על שלושה גורמים עיקריים: החולה, המחלה והתרופות והטכניקות המצויות לצורך טיפול במקרה. לכן לפני כל שימוש במנה יצטרך הצוות הרפואי להתכנס ולהחליט האם המנה מתאימה למקרה הנדון ואילו בדיקות יש לעשות לפני השימוש על מנת לקבל החלטה סופית. באילו נסיבות אם כן לא ניתן להשתמש במנה? אגע רק בחלק מהמקרים, 1. יש מחלות "הנישאות בתאים" או במילים אחרות התא נושא בתוכו את הגורם למחלה ובמקרים מסוג זה השתלה של תאי גזע לא תבוצע. 2. הנהוג כיום לגבי טיפול במחלות סרטניות מסויימות הוא שימוש של לפחות 30 מיליון תאים לק"ג משקל גוף החולה. במידה והמנה קטנה תשקל האפשרות לחפש מנה נוספת על מנת להגיע לכמות הנדרשת. 3. במחלות מסויימות נדרשת התאמה גנטית ספציפית והשימוש במנה יעשה בכפוך לכך שהתאמה כזו אכן קיימת. 4. במקרה שקיים זיהום בקטריאלי במנה תבחן השאלה איך מתמודדים עם הזיהום כגון טיפול במנה לפני ההשתלה או טיפול בחולה תוך כדי ההשתלה ולאחריה. לסיכום כל מקרה נדון לגופו של עניין והחלטות מתקבלות באופן זה. 5. מבוצעת בדיקת "חיות" של התאים לפני שימוש, אם אין חיות מספקת, לא יהיה שימוש.
אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר