פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

לסתיו שלום,
פונדקאות היא בראש ובראשונה אכסניה לתהליך ההריון ואיני מתייחס למובן המשפטי בהכרח. אכסניה זו יכולה להתבטא במספר צורות ולכל אחת מהן משמעות אחרת מבחינת המקורות. נסתכל על שני ה"קצוות" מחד יש מצב של "פונדקאות נטו" כלומר הפונדקאית משמשת אכסניה לביצית של "האם" (האם הביולוגית) אשר הופרתה בזרע של "האב" (בן זוגה של האם הביולוגית). במצב הקיצון האחר שנכנה אותו "פונדקאות מורחבת" הפונדקאית משמשת אכסניה לביצית שלה עצמה אשר הופרתה בזרעו של זר.
אין שוני באופי לקיחת הדם אך יש שוני במידת ההתאמה של מנת הדם הטבורי לטיפול במי שאין להם חלק "ביולוגי" ביילוד כמו במקרה של הפונדקאות המורחבת.
אני מקוה שההסבר אינו מבלבל ואשמח להרחיב.
בברכה,
ד"ר גניגר

לתמרה שלום רב,
התשובה חיובית, דם טבורי של היילוד יכול לסייע גם לאם ובאותו אופן גם לשאר בני המשפחה. מבחינה סטטיסטית, השימוש העיקרי של דם טבורי שנאסף מהיילוד הוא לבני משפחה בעיקר אחים ואחיות ורק לאחר מכן היילוד עצמו ובני משפחתו לרבות הורים וקרובים אחרים כגון בני דודים.
בדיווחים הקיימם על השתלות מבנקי דם טבורי פרטי משפחתי אנו מוצאים לדוגמא מקרה של אם בת 43 אשר כ-5 שנים לאחר הלידה שימש הדם טבורי של תינוקה לצורך טיפול במחלה שהיא חלתה בה. יש דיווחים נוספים בם מציינים רק כי מנת הדם שמשה לטיפול באנשים שגילם מעל 40 וההנחה הרווחת היא שאלה קרובי משפחה מבוגרים כגון הורים.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
ד"ר גניגר

לאסף שלום,
אני זוכר שאלתך ולמיטב זכרוני המלצתי כי רופאיך יפנו בשאלה לרופאים במקצוע. ד"ר קורצברג.עוסקת בהשתלות ילדים וטפלה במסגרת ניסויים קליניים במספר רב של חולים (להערכתי יותר מ- 200) בפגיעות שונות. ברוב גדול של המקרים אם לא כולם, היו אלה השתלות עצמיות ובכל מקרה הדרך עדיין ארוכה. אני מאמין שבמידה ורופא המטפל בך יפנה לד"ר קורצברג או למרכז אחר הוא יזכה לתשובה.
בברכה,
ד"ר גניגר

אין לי כלל רופא מטפל ,מאז שיצאתי מבית לווינשטיין - ז"א הייתי במעקב לאחר גיל 6 זה כן,וביקורת מדיי שנה ,אבל מאז גיל 12 שראו שזה סטטי אז לא היה לי רופא מטפל .
מאז שאני גם זוכר אחרי התאונה טופלתי כמנגד לתרופות המודרניות גם בהומאופטיה .
אבל זה עשה את שלו ולא במידה לה פיללתי .

בכל מקרה , לא , אין לי רופא מטפל

אולי ישנה אפשרות לבקש מהרופא בתא לחץ לדבר איתה כי הוא מכיר את ההיסטוריה שלי , אולי זאת האפשרות היחידה ,

או שרופא המשפחה שלי יכול

אני אשמח אם יש לך הצעה יותר טובה ?




על תשובתך אודה

בתודה

אסף

לאסף שלום,
תוכל לבקש מהרופא בתא לחץ להעביר סיכום באנגלית לד"ר קורצברג ולבקש חוות דעת. יחד עם זאת אין לפתח ציפיות משתי סיבות, הראשונה שד"ר קורצברג עובדת עם ילדים והשניה שאין כל וודאות שיש מישהו העובד בתחום זה כרגע.
בברכה,
ד"ר גניגר

ענת שלום,
איסוף מידע בנושא שימור דם טבורי יאפשר לך לעשות סדר בבלבול ולקבל החלטה נבונה.
בנק הדם הטבורי בשיבא פועל ראשית כבנק דם טבורי ציבורי ובשל כך הבנק פועל על פי תקנים בינלאומיים מוכרים, AABB ו- NMDP, על מנת שהמנות הנשמרות בו יוכלו לשמש להשתלות בכל מקום בעולם. בנק הדם הטבורי הפרטי-משפחתי בשיבא פועל על פי אותם תקנים מותאמים למנות השייכות ליילוד. בכל מקרה תהליך ההקפאה הראשוני הוא איטי, בקצב הורדת הטמפרטורה של 1 מעלה לדקה ולאחר מכן מעוברת המנה, למשמורת לזמן ארוך, במיכל ובו חנקן נוזלי בטמפרטורה של 196 מעלות מתחת לאפס.
המנות הנשמרות בבנק דם טבורי פרטי-משפחתי, מיועדות לשימוש היילוד ובני משפחתו, לרבות אחים, הורים בני דודים וכו'.
מנות הדם שנאספות לאחר הלידה מועברות על ידי צוות טבורית לבנק הדם הטבורי בשיבא. מרגע כניסת המנה לבנק הדם הטבורי בשיבא, העיבוד, הבדיקות, ההקפאה והשימור לטווח ארוך הם באחריות שיבא והמנה שייכת ליילוד ולהוריו כאפוטרופסים. טבורית אינה יכולה להורות לשיבא מה לעשות במנה אלא לאחר קבלת הוראות מהילוד או הוריו.
אשמח לתת הסברים נוספים,
ד"ר גניגר

שלום לאון,
אענה לשאלותיך אחת לאחת.
יש יתרונות ברורים לשימור דם טבורי. תאי גזע המצויים בדם הטבורי יכולים לתת מענה היום ליותר מ- 50 מחלות ובעתיד הקרוב למחלות רבות נוספות. תאי הגזע ישמרו לאורך שנים רבות, כיום 20 שנה ובעתיד לעוד שנים רבות נוספות ולפיכך שימור תאי גזע מהווה תעודת ביטוח ביולוגי לשמירה של תרופה שתנתן להצלת חיים. אין חסרונות לתהליך אך חשוב לדעת שהסיכוי לשימוש אף כי עדיין קטן אך הולך וגדל ככל שמתרחב מעגל המחלות המטופלות בתאי גזע. המחיר אשר יכול להחשב כחסרון אינו גבוה ומסתכם בכ- 400 ש"ח לשנת שימור. לקיחת הדם הטבורי מבוצעת לאחר ניתוק התינוק מחבל הטבור ואין לכן כל סכנה לתינוק וכן גם לא לאם.
בשיחתך עם החברות השונות עליך לבחון את מידת האמינות של מי שאתה רוכש ממנו שרות לשנים רבות וכן אתה צריך לקבל מענה לכל שאלותיך על מנת שתהיו מסוגלים לקבל החלטה מושכלת.
אשמח לענות לשאלות נוספות.
ד"ר גניגר

אריאלה שלום,
ראשית אני מתנצל כי בשל היותי בחו"ל לא ראיתי את הודעתך קודם לכן.
שנית למען הסדר אציין כי אני קשור עם בנק דם טבורי.
לגופו של עניין ההחלטה לשמור דם טבורי היא לתקופה מאוד ארוכה, לפחות עשרים שנה. הדבר מחייב התייחסות רצינית לשאלה היכן לעשות זאת.
הבנק צריך להיות מבוסס ואמין, כך שנוכל לדעת בבטחה שהוא פועל על פי התקנים המתאימים וימשיך להיות זמין ופעיל בכל עת. הבנק שאיתו מתקשרים צריך לשדר אמינות ומקצועיות אשר יבטיחו טיפול נאות במנה ושמירתה בתנאים שיאפשרו שימוש בה במידה והצורך יתעורר. הבנק צריך להיות מסוגל לתת תשובות לשאלות אשר מתעוררות אצל המשפחה, תשובות מעוררות אמון ובטחון דבר זה נעשה על ידי צוות מקצועי ברמה גבוהה.
בדקי את האפשרויות ואשמח לענות לשאלות נוספות.
שבת שלום,
ד"ר גניגר

לאיילה שלום,
ראשית אני מתנצל על העיכוב במתן התשובה בשל נסיעה לחו"ל, משם אני עונה. התשובה לשאלתך אינה ברורה וחד משמעית. אקדים ואומר שהתקנים הבינלאומיים שעל פיהם אנו עובדים מגדירים מנות ציבוריות (שבין התורם והמקבל אין כל קשר משפחתי) ומנות ייעודיות, המיועדות לחולה מסויים. במנות ציבוריות אין מאשרים מנה במידה והבדיקה הראתה שהיולדת נשאית הפטיטיס ואילו במנות ייעודיות אין כלל זה חל. לאור מצב זה העברתי שאלתך לגורמים אחרים ואני מצפה לשמוע מהם בהקדם. לכשאקבל התייחסותם אענה לך בהתאם.
בברכה,
ד"ר גניגר

שלום תמיר,
לא הבנת נכון. בישראל ארבעה חברות שלהן בנק דם חבל טבור וכל הארבעה שומרות את מנות דם חבל הטבור שנאספו בבנקים הנמצאים בארץ. החברות משווקות חבילות של איסוף, עיבוד, בדיקות, שימור המנה ובמקרה אחד ("טבורית") גם ביטוח המנה והיילוד.
בברכה, ד"ר גניגר

איל שלום, אני מאמין שתוכל לקבל עזרה, תתקשר אלי ל 0507637617, כל טוב.

אלי שלום,
למיטב ידיעתי אין בשלב זה כל טיפול מוכר למחלת בירגר באמצעות תאי גזע. יתרה מזאת לא ידוע לי על ניסוי קליני כלשהו . שמטרתו להגיע לטיפול במחלה.
אני ממליץ שתתיעץ עם הרופא המטפל באשר לטיפולים או הקלות אפשריות למחלה זו.
בברכה, ד"ר גניגר

תודה על התשובה.
אין סוף לרשימת הרופאים שטופלתי ע"י כולל יעוצעם טיפולים ואשפוזים.
חשבתי ,לאחר מה שקראתי על הדם התבורי שאולי יש סיכוי למשהו חדש.
מה לגבי האיש שמוזכר -ד"ר מיקי שחם? היש אפשרות ליצור איתו קשר איכשהו?
אשמח לכל שבב מידע בנושא.

תודה. איל

איל שלום,
כפי שאתה בודאי יודע הטיפול במלת בירגר הוא מורכב. תאי גזע מדם טבורי משמשים לריפוי של מחלות מסויימות ונערכים ניסויים קליניים לגבי מחלות אחרות. לצערי אף אחת מאלה ואלה אינה מחלת בירגר.
אני חוזר וממליץ לקבל ייעוץ מקצועי מרופאים אשר מכירים את המחלה ושיטות הטיפול הנהוגות היום ואולי יש להם מידע נוסף.
בברכה, ד"ר גניגר

איל שלום,

שמח לבשר לך כי התשובות השליליות שקבלת ממנהלי הפורום - אינן נכונות בעליל.
חבל ש"מומחי" פורום זה לא רק שאינם מומחים בתחום תאי הגזע ולא רק שהם טועים, גרוע מכך - הם מטעים ובגדול.

לא רק שהטיפול במחלת בירגר באמצעות תאי גזע קיים ונוסה, יש גם טיפול פרטני מאושר FDA, לא פחות ולא יותר לחברה ישראלית בשם פלוריסטם, כפי שהתפרסם לאחרונה.
ופלוריסטם אינה היחידה, הטיפול במחלה מצוי גם הוא במוקד המחקר והניסוי, עם הצלחות.

מקווה שסייעתי,

יותם.

טל שלום,
הגורם המרכזי, FACT-Netcord, קובע את הנהלים וההנחיות לגבי שימור דם טבורי. על פי הנחיות אלה מבחינים בין: 1. מנות ציבוריות אשר מיועדות להשתלה אצל מי שאינו קרוב (non-related) לתורם, 2. מנות ייעודיות אשר תושתלנה אצל קרובים (חולה קרוב משפחה במשפחת היילוד).
על פי אותן הנחיות אין בודקים לצהבת את מנת הדם הטבורי אך בודקים את דמה של היולדת במידה וזה חיובי לצהבת, המנה תפסל בקבוצה הראשונה (ציבורי) ותשמר בקבוצה השנייה (ייעודי).
בימים אלה משלימים את התקנות המחייבות על פי חוק הדם הטבורי שנחקק בישראל שלמיטב ידיעתי יהיו מבוססים על הנחיות FACT-Netcord.
באשר לביטוח הדבר תלוי בתנאי הפוליסה. בפוליסה של "טבורית" כל מנה שנשמרה תהיה מבוטחת ותיתן כיסוי מלא במקרה של טיפול רפואי באמצעות שימוש בתאי גזע.
אשמח לענות לשאלות נוספות.
בברכה, ד"ר גניגר

אלינה שלום,
לכל אחת מחברות שימור הדם הטבורי המשפחתי, יש מחירונים ובחלק מהמקרים יש גם הנחה למבוטחי קופת חולים מכבי.
על מנת לקבל מידע מפורט אני ממליץ לפנות לחברות, לקבל מידע על השירות הניתן על ידי כל אחת לרבות הנחה למבוטחי הקופה.
בברכה,
ד"ר גניגר

מיכאל שלום,

יש שלושה סוגי ביטוחים המוצעים על ידי הבנקים הפרטיים בארץ:

1. ביטוח פיצוי במקרה שימוש במנה על ידי מי מבני המשפחה הקרובה - מוצע בלעדית בארץ רק על ידי בנק החיים + חברת כלל ביטוח כחלק מהשירות, כלומר ללא תשלום נוסף של המשפחה, ללא תשלום נוסף, לפיצוי במקרה שימוש במנה ע"י מי מבני המשפחה (משולם אוטומאטית, ללא תלות בהוצאות ובהוכחת הוצאות שהן).

2. ביטוח השתלות מוח עצם - שיפוי הוצאות, מוצע על ידי אחת החברות כחלק מהשירות, אלא שאליה וקוץ בה - על פי חוק בריאות ממלכתי בישראל ההוצאות ממילא מכוסות על ידי קופות החולים.
לכולנו יש ביטוח בסיסי על פי חוק (באחת מקופות החולים) והעלויות הבסיסיות של השתלת תאי גזע מכוסות על ידן.

3. ביטוח השתלות איברים כללי (לא רק תאי גזע) - מוצע על ידי שתיים מהחברות במחירים משמעותית נמוכים יחסית לרכישה ישירה מחברת הביטוח.
הביטוח הנוסף הנמכר למעוניינים אינו לכיסוי העלות הבסיסית של ההשתלה, מדובר בביטוח השתלות כללי ולא רק של תאי גזע והכיסוי הינו להוצאות שאין הביטוח הבסיסי מכיר בהן.

בהצלחה!

אורן שלום,

מדובר בזיהום בקטריאלי המצוי בד"כ בעור.

זיהום מסוג זה אינו מונע שימור בבנקים הפרטיים ובבנקים הציבוריים - חלק שומרים וחלק נמנעים.

הסיבה למתירנות - ממילא לפני השתלה התאים נבדקים ובהמצא זיהום בקטריאלי הוא מנוטרל, ב- 100% הצלחה, לפני ההשתלה באמצעות אנטיביוטיקה.

בהצלחה!

שלום רב,

מתברר שוב שכאשר אין מענה ענייני לחיסרון, האתיקה הנוהגת בענף התחרותי הזה, הוא הכפשה.
לעצם העניין. השימור במבחנות מאפשר ליהנות בעתיד מרפואת חידוש האיברים, אשר בה, לכל מחלה נדרש רק חלק מהתאים הנשמרים, בעוד השימור בשקית מחייב את הפשרת המנה כולה (השקית כולה) לפני הטיפול וההפשרה הינה הליך חד כיווני ובלתי הפיך, אין ניתן להקפיא חזרה.
אם הנכם משמרים לטיפול בודד, בדרך כלל המטולוגי ורק לילדים עד גיל 10 (באיסוף שאינו בסיטוג'ן), די בכך. אחרת – הפיצול למבחנות הוא הפתרון.
בעניין הזיהומים, אין משנה מה דרך השימור מבחנות או שקית, בשני המקרים התאים מועברים משקית העיבוד לשקית השימור (שאינה שקית העיבוד) או למבחנות, בלא שיש הבדל מבחינת מעבר זיהומים. בשני המקרים, נשמרת הסטריליות בדרך זהה.
אשר למספר התאים – אין ברור לי הקשר בין שמיטה לתשמישי מיטה... אין כל קשר בין השימור בשקית או במבחנות לבין מספר התאים ואם ידוע על קשר כזה ואמיתי – אשמח להתוודע אליו.
אשר לתקנות AABB. גם כאן הוטעית. תקנות AABB אינן קובעות איך יש לבצע שימור וממילא אין תקן זה וכן אף לא תקן אחר, אוסרים שימור במבחנות. לא רק זאת, בנקי דם טבורי לא מעטים, בהם כאלה שנושאים את תקן AABB, שומרים במבחנות. כדוגמא, הנך מוזמן לבדוק באתרי האינטרנט של שניים, האחד אירופאי בעל סניפים בארצות שונות באירופה, שכתובתו: biohellenika.gr/en, בדף המשני:
…/benefits/collection-of-stem-cells/sample-process.html
השני רשת בנקי הדם הגדולה ביותר שבמזרח הרחוק: babybanks.co.id בדף הבית בסעיף: Complete Methods of cryopreservations

בהצלחה!

שלום רב,

הליך האישור של סיטוג'ן ב FDA הינו במסלול 510K - מסלול מקוצר המתבסס על מוצר אחרת שכבר אושר, במקרה שלנו: UMBILICUP אותו תוכל למצוא בחיפוש באתר ה FDA. אישור כזה הינו אוטומאטי בעיקרו.
ה FDA הינו גוף אמריקאי ומחייב את המוצרים באותה מדינה, בלבד. השימוש בסיטוג'ן בארץ אינו חייב באישור FDA או אחר, גם לא של הגוף הקרוב ביותר ל FDA – יחידת אמ"ר, אשר השתכנעה כי אין נדרש אישור כזה לסיטוג'ן, כתנאי לשימוש על ידינו בארץ.
את תקציר הסבב השני של הניסויים הקליניים תוכל לראות באתר בנק החיים בדף המתאים.
אשר לתקן Fact-NetCord, התקן אינו קובע תדירות לבקרת האיכות, כך שממילא, בנק החיים (המבצע בקרת איכות) עומד בתדירות שאינה מוכתבת.
אם עדיין לא השתכנעת – הורד את קובץ ה PDF של התקן (חפש בגוגל את הביטוי: NetCord-FACT International Standards for Cord Blood Collection, Banking, and Release for Administration Fourth Edition PDF) ותיווכח.

בהצלחה!

ערב טוב,

תודה רבה על התשובות המפורטות לשאלותיי - קיבלתי מידע רב.
בנוגע לאבטחת איכות - קיבלתי גם תשובה דומה מנציגת החברה "בנק החיים". אני מבינה כי תדירות הביקורות הינה אחת למספר שנים (מה זה מספר שנים? - באתר הדוח היחיד הוא מלפני 3 שנים). נכון שאין דרישה מוגדרת בתקן לגבי תדירות הביקורות המומלצת, אך בתור לקוחה לטווח רחוק חשוב לי לדעת שהבקרה אחר מוצר כה רגיש ויקר ערך מתבצעת באופן היעיל ביותר. לדעתי אבטחת איכות ובקרה עצמית בתדירויות גבוהות יותר (גם פנימית וגם ע"י גוף חיצוני ובלתי תלוי) הינה הדרך היעילה ביותר וההכרחית להבטחת מוצר תקין ברמה גבוהה.

בברכה,
לו

שלום רב,

אבטחת האיכות מתבצעת בהתאם להנחיות הפיקוח והתדירות גבוהה מאשר מידי 3 שנים...

אגב, ככלל, בקרת האיכות מבוצעת על תהליך עיבוד המנות על ידי הצוות וההיצמדות לנוהל ולא על פעולת השמירה לאורך זמן עצמה, שאין בה את מרכיב הנוהל, שכן אין נדרש למקפיאים דבר מעבר לאספקת חנקן סדירה (אספקה המבוקרת על ידינו כל העת ברצף ולא רק מדגמית).

בהצלחה!