פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

לבינה שלום,
המנות של תאומים נאספות בנפרד, אין ערבוב מנות ואין מנות משותפות.
אשמח לענות לשאלות נוספות, ד"ר גניגר

שלום למור,
הכלל הנקוט כרגע אומר כי לגבי מחלות סרטניות יש צורך ב 30 מיליון תאים לק״ג משקל גוף. מנה שיש בה 1200 מיליון תאים, מספיקה לאדם שמשקלו 40 ק״ג. במילים אחרות, נכון לשלב זה, המנה תספיק לטיפול סרטני לחולה אחד. יש לציין עם זאת כי למחלות אחרות דרושות כמויות קטנות יותר וכן כי בעתיד הקרוב, שנתיים להערכתי, יחלו להשתמש בטכנולוגיות של שכפול תאים אשר תאפשרנה לקבל ממנה אחת כמות כפולה ומכופלת ולכן ניתן יהיה להשתמש רק בחלק מהמנה ולשמור היתרה לטיפול אחר. אשמח לענות לשאלות נוספות, ד״ר גניגר

למור שלום,
אין תשובה אחת ויחידה לשאלתך, סרטן איננה מחלה אחת מוגדרת יש מחלות סרטניות רבות. בחלק מהמקרים יתכן שמקור המחלה הוא בגנטיקה של האדם ובאחרים אין הדבר כך. כאשר במשפחה יש היסטוריה של מחלות סרטניות יש בהחלט סיבה טובה לאסוף הדם הטבורי ולשמור אותו על מנת שניתן יהיה להשתמש בו בעת הצורך. חלק נכבד מהשתלות תאי גזע מדם טבורי נעשו במקרים של מחלות סרטניות, אוטואימוניות וגנטיות ובחלק מהמקרים המנות המושתלות באו מקרובי משפחה ובחלק קטן יותר ההשתלות היו לתורם עצמו. חשוב לציין כי ההחלטה על שימוש בתאי גזע מדם טבורי נתונה בידי הצוות הרפואי אשר יבחן את החולה והמחלה ויחליט האם יש מקום לטיפול כזה ואם כן האם המנה העצמית או של בן המשפחה היא האופציה הרצוייה יותר. כפי שכבר הסברתי לא תמיד יש תשובות מוכנות מראש למקרים כאלה והדברים נבחנים לגופו של מקרה.
בכל מקרה אני ממליץ כי תפנו לרופאים המטולוגים ותתיעצו איתם באשר למקרי הסרטן שהיו במשפחה ובשאלת שימור הדם הטבורי. במידת הנדרש אנא התקשרו אלי ואשמח לתת מידע נוסף כפי שיידרש.
בברכה, ד"ר גניגר

שלום לס.,
השימוש בתאי גזע ברפואה מוגדר וקיימות רשימות מפורטות של מחלות שבהן השימוש הוא כבר "סטנדרטי" ואחרות שבהן השימוש הוא בגדר "ניסוי קליני" וכן ניסיונות שונים המהווים ראשית הדרך. במקביל אנו מוצאים שימוש בתאי גזע בתעשיית התמרוקים. איני מכיר אישית את הדוגמאות שאת מציינת אך האפשרות קיימת וסביר להניח שנגיע גם לכך, מתי? איני יודע בשלב זה.
בברכה, ד"ר גניגר

שלום לקים,
אני בחו״ל ואענה בקצרה. 1. טיפול בתאי גזע אינו מדע חדש. הטיפול הראשון בוצע ב 1988 וככל שהשנים עוברות יש טיפולים נוספים. 2. תאי גזע מוחזקים מאז שנות ה 90 של המאה הקודמת בהקפאה ועד כה כל הבדיקות מורות כי המנות כשירות לשימוש. מבחינה ביולוגית מדעית אין מניעה להחזיק המנה לתקופה בלתי מוגבלת. 3. התאמת המנה היא מלאה ליילוד עצמו ויש סיכוי סביר ויותר להתאמה לבני משפחה. למען הסדר חשוב לציין כי עיקר ההשתלות שבוצעו עד כה מדם טבורי בוצעו על אחים ואחיות ולא על היילוד עצמו. 4. במספר מוגבל מאוד של בתי חולים בארץ, אוספים דם טבורי לשימור בבנקים ציבוריים לטובת הכלל. הכמות שנאספת אינה גדולה ורק חלק ממנה נשמר וזאת בעיקר משיקולים תקציביים.
לסיכומו של דבר שימור דם טבורי הוא קניית ביטוח ושאלה תקציבית משפחתית. את מוזמנת להכנס לאתרי האינטרנט בנושא ולשוחח עם בנקי דם הטבורי בנדון.
אשמח לענות לשאלות נוספות. ד״ר גניגר

שלום,
שלילי. שימוש בקלקסן אינו דבר חריג ונאספו עד כה מנות רבות של דם טבורי מתינוקות של יולדות שטופלו בקלקסן.
בברכה,
ד״ר גניגר

תודה לשאלה.בהמשך לתשובתך, מהו התחום הרפואי שעוסק בסוגיה זו?

לזאב שלום,
השימוש בתאי גזע נפוץ כיום בעיקר במחלות סרטניות, גנטיות ואוטואימוניות אך הולך ומתפתח בכיוונים נוספים כגון רפואה רגנרטיבית. אני ממליץ לפנות לרופאים בתחום ההמטו-אונקולוגי לצורך התייעצות.
בברכה, ד״ר גניגר

תודה. יש רק 8 ילדים בכל העולם עם פגם גנטי זה ואין תרופה לתיקון זה ,לפיכך אף גוף רפואי חוקר לא מתעניין במציאת תרופה שתעזור לתינוקות אלו. עצוב מאד.

שלום לליהית,
לא ידוע לי על כל טיפול או ניסוי שמבוצע כיום בנושא של צניחת אגן. ואני ממליץ להתייעץ בנושא זה עם רופא אורולוג.
טיפולים בתאי גזע כיום מתרכזים בעיקר במחלות סרטניות, אוטו אימוניות וגנטיות. במקביל נערכים ניסויים קליניים לא מעטים במחלות נוספות כגון אוטם שריר הלב, סוכרת נעורים וניוון שרירים. ניסויים אלה, לכשיסתיימו יאפשרו טיפולים נוספים. השימוש בתאי גזע לצורך בנייה של איברים כגון צמיחת שריר וכו׳, עדיין נמצא בשלבים מוקדמים מדי ואין כל תחזית נראית לעין באשר לפעילות מסודרת בכגון אלה.
אשמח לענות על שאלות נוספות, בברכה, ד״ר גניגר

שלום ליטל,
ראשית אני מתנצל על העיכוב במתן התשובה שכן יצאתי לחו״ל ותקשורת המייל לא פעלה כראוי. לגופו של עניין, למיטב הכרתי את הנושא אין ירידה במספר התאים בין מועד האיסוף (במהלך הלידה) למועד הכנסת המנה לעיבוד בבנק הדם הטבורי. יכולה בהחלט להיות פגיעה בחיות התאים (כלומר באיכותם) אך גם זאת לא באופן מהותי במהלך 72 השעות שלאחר הלידה. למען הסדר אציין כי המנות בחו״ל מגיעות לבנק במרבית המקרים לאחר כ- 24-72 שעות.
אשמח לענות לשאלות נוספות, ד״ר גניגר

ל- DinDani שלום,
ראשית ולמען הגילוי הנאות אבקש לציין כי אני קשור בחברת טבורית כמייסד, שותף ויועץ מדעי. אתייחס על כן רק לשאלות בצד המקצועי.
1. אין חברות רלבנטיות נוספות. 2. חברות פרטיות או לא. יש לבחון שלושה גורמים, על פי סדר כרונולוגי: ראשית הגורם העומד במגע עם המשפחה לפני הלידה - גורם מסביר ומשווק, שנית הגורם המבצע את איסוף מנת הדם הטבורי במהלך הלידה - מחלקות יולדות בבתי החולים בארץ ושלישי הבנק המבצע את עבודת העיבוד, הבדיקות ושמירת המנה לפרק זמן ארוך. חשוב לדעתי להבין מי הבעלים של הגורם הראשון לאמור המשווק והמסביר והשלישי הבנק עצמו. למיטב ידיעתי כל הגורמים השיווקיים הרלבנטיים הן חברות פרטיות ואילו באשר לבנקים, כפי שציינת לגבי טבורית, הבנק אכן שייך למרכז הרפואי "שיבא" ובאשר לבנקים אחרים עלייך לברר ולקבל תשובה. 3. המלצה - אין זה מתפקידי להמליץ. עליך לבחון את הבעלות, העמידה בתקנים, היציבות, האמינות ואת הביטחון והביטוח שהמשפחה מקבלת בעת שמירת המנה שהכל יפעל כשורה. שימור דם טבורי הוא מהלך ביטוחי, ביולוגי ופיננסי כאחד ואנו בוחנים את הנתונים על מנת שיהיה ביטוח בטוח ולא על מנת להשתמש.
אשמח לענות לשאלות מקצועיות נוספות.
שבוע טוב, ד"ר גניגר

לרחלה שלום,
הדם הטבורי שנאסף מהתינוק יכול לשמש אותו ואת בני משפחתו מדרגה ראשונה ואף יותר. המנה שנאספה מהדם הטבורי של התינוק מתאימה לתינוק ב- 100% אחרי הכל המנה היא דמו שלו. מעבר לכך קיים סיכוי של 25-50% שהמנה תתאים ב- 100% גם לבני משפחתו כפי שהוגדר מעלה. בפועל, כיום השתלות של מנות דם טבורי מבנקים משפחתיים מבוצעות יותר בטיפול בבני משפחה מאשר אצל היילוד עצמו. בכל מקרה, בעת הצורך, יבחן הצוות הרפואי את המנה, התאמתה לחולה ולטיפול במחלה וכל זאת לקראת ביצוע ההשתלה.
אשמח לענות לשאלות נוספות, ד"ר גניגר

דפי שלום,
למיטב ידיעתי דם, מכל מקור שהוא, אינו נקבר.
בברכה, ד"ר גניגר

שלום לאביבית,
מבחינה מדעית, דם טבורי יכול להשמר ללא הגבלה. תאי זרע למשל נשמרים כבר למעלה מ 50 שנה באיכות גבוהה. תאי גזע שמורים בבנקים כבר קרוב לשלושים שנה ללא כל פגע. ניתן על כן לומר כי התאים ישמרו לכל תקופה שנחפוץ. תאי גזע שנשמרים בבנקים משפחתיים שייכים ליילוד וההחלטה מה לעשות בהם היא שלו או של הוריו כאפוטרופוסים. אשמח לענות על שאלות נוספות. ד״ר גניגר

לתקווה שלום,
אינני משפטן ועל כן אענה "למיטב ידיעתי". מבחינה חוקית, המנה שנאספה שייכת ליילוד. הורי הילד משמשים כאפוטרופסים עד הגיעו לגיל 18 וככאלה הם שומרים המנה עבור הילד. אני מניח כי במידת הצורך (לגבי המקרה שאת מתארת) ימונו אפוטרופסים אחרים ליילוד ואלה ימשיכו לשמור על המנה עבורו.
אני מקוה שהתשובה ברורה מספיק ואוסיף במידת הצורך.
חג שמח, ד"ר גניגר