פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

שלום רב,

הבנק הציבורי - מקבל תרומות ומרגע התרומה - מתנתק הקשר בינה לבין התורם והמנה תיועד לראשון שיזדקק לה (ושהיא תתאים לו).

הבנק הפרטי - מבצע שימור עבור בעל מנת תאי הגזע ועבורו בלבד, שרות שהינו בתשלום.

וכך, בבנק הציבורי המנה אינה ממתינה לתורמת/משפחתה, אלא נמכרת (כ- 20,000 $ ומעלה - תלוי בכמות התאים) למי שזקוק לה ברחבי העולם (תקשורת מחשבים בין כל הבנקים הציבוריים).

להשתמע!

מיקי.

אנה שלום,

ראשית התנצלותי על המענה המאוחר, רק עתה קבלתי התראת מערכת על השאלה...

התשובה - כן ואף ישי לנו ערכות בדלפק האחיות למקרה של לידה בטרם הרשמה מסודרת מבעוד מועד.

להשתמע!

מיקי.

לשחר שלום,

נושא עיכוב חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה....
הטענה של התומכים היא כי אז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.
אלא שהסיכוי לחוסר ברזל הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלאה.
מאידך - שיהוי החיתוך עלול לגרום לבעיות רפואיות אמיתיות שונות, כך שרב השלילי על החיובי.
ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעולם נוהגים לחתוך את החבל שניות מיד לאחר הלידה.

אשר למשך השימור - יש גם הוכחות מדעיות לשמירת חיות התאים אחרי תקופה ארוכה ויש כבר השתלות בפועל, מוצלחות, גם אחרי משכי שימור ארוכים מאוד.

להשתמע!

מיקי.

לרן שלום רב,

במחלות רבות, התורשה מהווה את אחד מגורמי המחלה, הן בוודאות והן כהשערה (מדע הרפואה הרי אינו מצוי בוודאות מלאה של כל מקרה ומקרה פרטני).
ההבדל בין המחלות המזוהות עם הגורם התורשתי, הוא במשקל הגורם התורשתי מתוך כלל הגורמים למחלה.
לפיכך, התשובה לשאלתך - היא חיובית.
חלק מהמחלות התורשתיות כבר מטופלות בתאי גזע.

אשר לשכפול תאי גזע - הנושא מצוי בשלב המחקר על ידי חברות רבות בעולם ואף בארץ, אך המרחק עד השלב היישומי רב.
כיום, כמות הדם הטבורי (ותאי הגזע) הנאספת, מתאימה בעיקר לילדים ופחות למבוגרים, כאשר הבוגרים וגם הנערים/ות (מעל 36 ק"ג, בממוצע) ממשיכים להדרש לתרומות מוח עצם.

אולם, בימים אלה מתרחשת מהפיכה אשר תשנה את התמונה בדמות פריצת דרך עולמית אשר פותחה ע"י חברה ישראלית בשותפות עם קבוצת רד-בינת והמדען הראשי של משרד התעשיה, והפיתוח צפוי להכנס לשימוש בארץ (ללקוחות ביוקורד בלבד) במחצית השנייה של 2007 ולאחר מכן בעולם כולו.
באמצעות הפיתוח - כמות הדם (והתאים) הנאספת גדולה ב- 50-60%. עוד על הסיטוג'ן - [a href='http://www.biocord.co.il/page_sub.asp?topic_id=4&topic2_id=65' id='link']בקישור[/a].

להשתמע!

מיקי.

שלום רב,

בהחלט, מבין למעלה מ- 7,000 ההשתלות של דם טבורי בעולם, בארץ בוצעו מעל ל- 60 השתלות.

מחצית ההשתלות בוצעו על ידי ראש הוועדה המדעית של ביוקורד ובעל מניות בחברה - פרופ' ארנון נגלר.

פירוט ההשתלות - [a href='http://www.biocord.co.il/page_sub.asp?topic_id=3&topic2_id=352' id='link']בקישור[/a].

להשתמע!

מיקי.

שלום רב,

אין ספק כי הוטעיתם הטעייה כפולה.

ראשית, התקן אשר אומץ על ידי משרד הבריאות הינו התקן העולמי העיקרי- תקן Fact-NetCord.
שנית, תקן NMDP הוא תקן שניתן רק לבנקים ציבוריים ולעולם לא לפרטיים.
ואכן, לבנק הציבורי של תל השומר יש תקן זה אך לא לבנק הפרטי ובניסיון הנעשה לטעת אצל הלקוחות הפוטנציאליים הרושם כי יש כזה משום הטעייה צרכנית גרידא.

להשתמע!

מיקי.

עופר שלום,

במחלות רבות, התורשה מהווה את אחד מגורמי המחלה, הן בוודאות והן כהשערה (מדע הרפואה הרי אינו מצוי בוודאות מלאה של כל מקרה ומקרה פרטני).

ההבדל בין המחלות המזוהות עם הגורם התורשתי, הוא במשקל הגורם התורשתי מתוך כלל הגורמים למחלה.

לפיכך, התשובה לשאלתך - היא חיובית.

חלק מהמחלות התורשתיות כבר מטופלות בתאי גזע.

להשתמע!

מיקי.

דניאל שלום,

אכן, כיום בעיקר לילדים ופחות למבוגרים, למרות ההסכמה כי תאי גזע טבוריים איכותיים יותר מתאי גזע שמקורם במוח העצם.

עקב הכמות הקטנה מידי של דם (ותאים) הנאסף - נאלצים מרבית המבוגרים וגם הנערים/ות (מעל 36 ק"ג, בממוצע) הזקוקים להשתלה לצרוך תאי גזע ממוח עצם.

אולם, בימים אלה מתרחשת מהפיכה אשר תשנה את התמונה בדמות פריצת דרך עולמית אשר פותחה ע"י חברה ישראלית בשותפות עם קבוצת רד-בינת והמדען הראשי של משרד התעשיה, והפיתוח צפוי להכנס לשימוש בארץ (ללקוחות ביוקורד בלבד) במחצית השנייה של 2007 ולאחר מכן בעולם כולו.
באמצעות הפיתוח - כמות הדם (והתאים) הנאספת גדולה ב- 50-60%. עוד על הסיטוג'ן - www.situgen.com

להשתמע!

מיקי.

שירן שלום,

מרבית השתלות הדם הטבורי בבנקים הפרטיים בעולם (80%) הם דווקא למשפחה (אחים/יות, הורים, בני דודים וכו') ורק 20% היו השתלות לתינוק עצמו.

הדם הטבורי של כל אחד יכול לשרת גם אחרים, בכפוף לשיעור ההתאמה הגנטית (הנבדקת לפי 6 קבוצות סיווג של HLA, ההתאמה המירבית - 6/6), ראוי לציין כי יש ? צירופים גנטיים אפשריים.

על בסיס האמור, קיימים בעולם גם בנקי דם טבורי ציבוריים, השומרים תרומות של דם טבורי לשימוש הכלל (בשיטת הראשון זוכה [הראשון בעולם הזקוק לתרומה והמנה מתאימה לו - יקבלה]).

מובן כי סיכויי ההתאמה גבוהים יותר אצל קרובי משפחה (וככל שהקרבה גבוהה - גם הסיכוי להתאמה גבוהה יותר - גבוה יותר).

ביחס לאם, ההתאמה היא לפחות 50%, כי הרי המטען הגנטי של התינוק מגיע מהאם ומהאב (1/2:1/2), אולם במקרה בו יש חפיפה גנטית בין האם לאב, הסיכוי להתאמה עשוי להיות מעל 50%.

אחת מסגולותיו של הדם הטבורי היא שמידת ההתאמה הנדרשת בין המנה למושתל נמוכה יותר מאשר בתרומת מוח עצם והמנה בהחלט עשוייה לשרת גם את האם.

בהצלחה,

מיקי.

שלום רב,

נושא עיכוב חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה....

הטענה של התומכים היא כי אז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.

אלא שהסיכוי לחוסר ברזל הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלאה.

מאידך - שיהוי החיתוך עלול לגרום לבעיות רפואיות אמיתיות שונות, כך שרב השלילי על החיובי.

ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעולם נחתך החבל שניות לאחר הלידה.

ולשאלתך - השהיית הניתוק משמעה קרישת חלק מהדם הטבורי אשר ממילא בשיטת האיסוף הנהוגה אין בו די אלא להשתלה למושתל אשר משקל גופו 36 ק"ג וברור כי ההשהייה תביא להפחתת כמות הדם.


להשתמע!

מיקי.

ארנון שלום,

מחלת קרוהן הינה מחלה שרב הנסתר בה.

קיימת אכן תאוריה לפיה לגורמים גנטיים חלק בהתפרצותה, כמו גם לגורמים אפשריים אחרים - זיהומיים, אימוניים, תזונתיים ואף פסיכולוגיים.

מאידך:

1. לא בהכרח להורה החולה במחלה יוולד ילד חולה.

2. גם יוולד ילד חולה, עדיין תאי הגזע הטבוריים שלו עשויים לשמש אותו בעתיד למחלות שונות.

3. הטיפול במחלת קרוהן באמצעות תאי גזע מצוי בשלב של ניסויים בבני אדם,
בהצלחה,

מיקי.

תודה על התשובה המהירה והמפורטת. שבוע טוב ושבת שלום
ארנון

שלום רב,

סיכויי ההשתלה (בהיבט הדחייה - GvHD) נגזרים בראש ובראשונה ממידת ההתאמה הגנטית (סיווג רקמות) של המנה למושתל.
במידה שהמנה של המושתל עצמו (התאמה 100%) - אין כלל דחייה.

לאותה מידת התאמה בדיוק - סיכויי דחיית תאי הגזע הטבוריים נמוכה מדחיית תאי הגזע ממוח עצם ולכן בתאי הגזע הטבוריים מסתפקים ברף התאמה נמוך יותר מאשר במקרה של מוח עצם.

להשתמע!

מיקי.

לגלית שלום,

הנושא הנשאל אינו בתחום התמחותנו - תאי גזע ודם טבורי ומומלץ להפנותו לרופא ילדים.


בהצלחה!

מיקי.

שלום רב,
אכן מדובר בהוצאה, אך חישבי כי מדובר בביטוח ביולוגי, הדעה הרווחת היא שעתיד הרפואה הוא הריפוי באמצעות תאי גזע וקשור לשורה ארוכה מאוד של מחלות (נכון ללפני ארבע שנים, היה ניתן לרפא רק כ- 40 מחלות באמצעות תאי הגזע ונכון להיום כבר קרוב ל- 100 מחלות ניתנות לריפוי ועוד מספר רב של מחלות בשלבים של ניסויים קליניים).
ניתן להשתמש בתאי הגזע גם לאחים/אחיות של התינוק וכן להורים.
בחברת ביוקורד, יש את הסיטוג'ן שאמור לצאת לשיווק בחודשים הקרובים (מכשיר שבאמצעותו אפשר לשאוב כמות דם כפולה) וכך יהי אפשר להשתמש בתאי הגזע גם למושתל בוגר, במשקל מעל 45 ק"ג- כנהוג היום.
וכן יש להם הנחות ומבצעים מדי פעם.
לכן כדאי כן לשקול את האופציה של השימור, כביטוח לך ולמשפחתך לעתיד. כמובן שחו"ח לא תצטרכו אותו אף פעם.

הי,
גם אנחנו התלבטנו , יש לנו 4 ילדים ובסופו של דבר החלטנו לשמור למרות ההוצאה, גם כי הדם של אופיר (הילד הרביעי והיחיד שלו שמרנו) יכול להתאים מבחינה גנטית לשלושת הגדולים. ( טפו טפו טפו שלא ידדקקו )

רוב השתלות תאי הגזע בוצעו לאחים, אחיות והורים. בחלק מהמקרים הציעו לאמא להיכנס להריון יזום כדי להציל אח/ות.

היי,

האיסוף מתבצע לאחר לידת התינוק וניתוקו מהחבל ואינו מסוכן בשום צורה שהיא, לא לתינוק ולא לאם.

בעניין זה ובכלל, ראה סרטוני הוידאו - [a href='http://www.biocord.co.il/video.asp' id='link']בקישור[/a] - סרטונים המציגים את עיקרי ההתהליכים השונים.

צפייה מהנה!

מיקי.