פורום הורות טבעית - יש לך שאלה?

מחיתולים...?

אני שואלת כי בתי בת שנה ו - 9, אני מרגישה לפי כל הסימנים (לרבות היכולת להתאפק כשהיא רוצה) שהיא מוכנה לגמילה. אבל אני נתקלת בשתי בעיות: 1. כולם אומרים לי כל הזמן שהיא ממש קטנה, ו - 2, נראה לי שהיא לא ממש רוצה.

אני אסביר:
התחלנו את התהליך לפני שבוע, ועברנו כמה שלבים: בשלב הראש/ון היא הסכימה לשבת בסיר כמה פעמים, לפעמים אפילו דקות ארוכות, פעם אחת אפילו עשתה מיוזמתה (ביקשה לשבת ועשתה). בשלב השני (בערך אחרי יומייים...) היא עדיין מוכנה לשבת על הסיר, אבל איך שמרגישה שיוצא לה היא קמה ועושה על הרצפה, או גרוע מזה- צורחת עד לב השמיים שהיא רוצה טיטול. ביומיים האחרונים, היא כבר לא מוכנה לשבת על הסיר בכלל - ועושה בבית בכל מקום שיוצא לה, מודיעה רק אחרי שהיא עשתה (כשיוצא קקי קצת נלחצת).

העניין הוא, שניסיתי הליך הדרגתי של הוצאת החיתול רק בבית אבל קראתי בכל מקום שלא ממליצים על זה כי זה מבלבל אותם. מצד שני, להוציא לה לכל היום זו בעיה כי עכשיו קיץ ומבלים בגני שעשועים ואצל הסבתות והן עושות לי פרצופים, כי היא קטנה מדי. אני לא יכולה להשאיר אותה עכשיו שבועיים בבית...

אני לא מספיק מנוסה כדי לדעת האם ההתנהגות שלה (שהיא עושה בכל מקום בבית ולא מבקשת או מודיעה) היא חלק מהתהליך, או שמשהו לא בסדר. האם היא לא אמורה מתישהו להרגיש שזה לא נעים לה?...

אני ממש אובדת עצות ולא מעוניינת להחזיר לה את הטיטול בכל מקרה.

תודה!!

ילדתי בת ה 4 ילדה נבונה איך מה שקורה כל פעם שאני מדברת או שרה היא משתיקה אותי וזה מציק לי המון מידי פעם משתיקה את האבא והסבתא
כמובן שאנחנו אומרים שזה לא יפה ולא מקובל אפילו לא התיחסנו אליה והיה פעם שניסינו להעניש למרות שעונשים אף פעם לא תקבלים אצלנו בבית
זה נמשך כבר תקופה שככה לא נראה לי שזה רק תהליך שיעבור מה עושים ?

שלום
אחייניתי בת שנתיים ולא מכניסים אותה לגן. האם זה נורמלי?

שלום לכולם,

עמותת אור שלום פועלת למען ילדים ובני נוער בסיכון, ומוצאת להם בית חם ואוהב. כיום, מעל חמישים ילדים מחפשים משפחות אומנה שיפתחו להם את הדלת לעתיד טוב יותר.
אנחנו מצרפים את סיפורה של בשמת, שיחד עם בעלה אמיר הפכו למשפחת אומנה לתינוקת מקסימה בשם אנה:

"מכירים את זה שיש כלב עזוב שכבר לא נובח? ככה היא הייתה. תינוקת שכבר לא בוכה.
היא לא בכתה, לא הוציאה הגה בהתחלה.
היא הייתה תינוקת בת שבועיים ושכבה בבית חולים, במקום שלא התאים לה.
כשקיבלנו את השיחה, מיד אמרנו כן. זה תפס אותי מהרחם. זה תפס גם את אמיר.
נסענו לבקר אותה פעם אחת ואחרי זה לקחנו אותה אלינו הביתה. מאז היא אצלנו. ילדת האומנה שלנו.
היא נכנסה לנו ללב. כל יום אנחנו רואים את השינוי, כל יום אנחנו חווים את ההתפתחות, הקשר שלנו ואת החיבור.
היא הייתה צריכה לעשות בדיקות: בדיקות ראייה, בדיקות שמיעה – המון בדיקות.
תוך כדי זה שהתרוצצתי איתה בבתי חולים, פתאום הבנתי - היא פה. אני בשבילה, והיא בשבילנו.
אנחנו נותנים לה קרקע, ביטחון, חיוך, חיבה, חום, אהבה.
היא גדלה עכשיו במקום נורמלי, עם אמא ואבא ואחים שיציקו לה.
אנחנו נותנים לה תיק עם דברים טובים לחזור איתו הביתה.
אולי יום אחד היא תוכל לחזור לאמא שלה.
היא תעשה אותנו מאושרים בזה שהיא הייתה איתנו. וגם בזה שהיא תחזור הביתה חזקה, ילדה מאושרת.
אני מרגישה שכל המשפחה שלי זכתה בגדול וגם הזוגיות שלנו.
עברנו תהליך של להיות יחד, ללכת יד ביד, אני יודעת היום שאף אחד מאיתנו לא לבד.
יש עוד המון ילדים בעולם. ילדים שצריכים משפחת אומנה."

שלום,
הילד שלי בגן ואני לא מבינה מה הקטע שלא מספרים בנים לפני גיל 3. זה מגוחך לגמרי, יש לכך הסבר הגיוני?

שלום לכם!אני אמא לילדה בכורה בת 4 ובהריון שני הילדה מאוד חכמה וחצי חסרת ביטחון בכל מובן היא בישנית מאודלא שרה ליד אנשים מפחדת ותופסת אותי מאוד חזק הגננת תמיד מנסה לדובב את הילדה ובבית בכלל אנחנו תמיד מנסים להחמיא ולחבק אותה בכל דבר שהיא עושה.בעלי עובד שעות על גבי שעות ואני בבית עם הילדה כלומר בשעות הבוקר היא הולכת לגן ואני אני איתה ולא תמיד בעלי מספיק להשכיב אותה לישון
ובסופי השבוע שהוא בבית הוא תמיד מתלונן שהילדה לא מקשיבה לדוגמא אם האנחנו יוצאים לקניות הילדה רצה לכל מקום בחנות ואנחנו צריכים לקרוא לה המון פעמים כדי שתשאר איתנו.או שאם חברה מגיעה כמובן אנחנו מגבילים אותה שלא משחקים בכל הבית והיא לא תמיד שומעת.וובעלי כמובן אומר לה ולפעמים אפילו מתעצבן עליה הוא מתחיל לצעוק והיא כמובן בוכה בלי סוף ולא מבינה מה בדיוק קרה איתי זה קצת אחרת אני סופרת עד 3 והיא מסיימת ומגיעה ועושה את הפעולה שאני מבקשת מימנה
בעלי אומר שהוא האבא והיא צריכה להקשיב לכל מה שהוא אומר ואותו הדבר אם הסבתא אוסרת משהו הילדה צריכה להקשיבאו לכל אדם מבוגר אחר
הוא צועק עליה ליד החברה או ליד אנשים וזה ממש מעצבן אותי ומלחיץ אותי שאנחנו פוגעים בה ובבטחון העצמי שלה
ויצא פעם שראינו את ביתי משחקת ועושה כל דבר שילדים אחרים אומרים לה לעשות היא עושה בלי בעיה אני לא מבינה מה הבעיה ואיך אפשר לפתור אותה
תודה מראש
מה אפשר לעשות בקשר לבעלי?הוא לא מבין שזאת לא דרך לטפל בילדה

לבת שלי בת ה8 התחילו לגדול הציצים והיא מאוד שעירה יחסית לחברותיה ומביישת בכך. מה לעשות? איך להקל עליה את ההתמודדות?

יש לי ילד בן 8 מאוד נשי, אוהב להתלבש בשמלות ומסרב להסתפר. מה לעשות? סובל מלעג והתעללויות בכיתה..

שלום,
בתי בת שמונה והיא עצלנית. היא לא רוצה לעשות כלום כשהיא חוזרת מבית הספר, רק יושבת מיול המחשב ומשחקת, או רואה טלוויזיהף. רשמתי אותה למלא חוגים שהיא התלהבה מהם והתלהבותה שכחה אחרי שניים שלושה שיעורים. את שיעורי הבית אני ממש מכריחה אותה לעשות ואם לא יושבים איתה היא לא עושה אותם. דיברתי אעם המחנכת שלה ואין לה בעיות חברתיות בכיתה אבל גם שםהיא לא מראה נכונות לעשות מעבר למינימום הנדרש. מה אפשר לעשות? אני לא רוצה לערב פסיכולוגים בשלב זה.

שמתי לב שלילדה של בת ה-6 יש נטיה לגעת בדברים בצורה סימטרית, משני צדי הגוף. זה דבר טבעי? זה יסתדר?

עכשיו כשחם מאוד ומחר יהיה יותר חם והילדים בחוגים/לימודים/חברים, חשוב לי שישתו מים אבל אני רואה שהגדול חוזר עם בקבוק תה קר כלשהו שהוא קונה ולדעתי זה לא מספיק נוזלים ובעיקר סוכר... כמה מים הילד צריך בימים כאלה? איך לגרום לו באמת לשתות מהם?

שלום,
בני בן שנה וחצי והוא פעוט מאוד אנרגטי ושמח.
הבעיה היא שהוא מתנהג רוב היום באגרסיביות. מושך שיער, צובט, נופל עלינו ונוגח, דוחף את אחותו הגדולה ולוקח לה בכוח צעצועים.גם בגן מדווחים על התנהגות דומה.
יש עוד הרבה התנהגויות לא רצויות ומעטים מאוד הזמנים שהוא לא תוקפן, למשל הוא רגוע כשהוא נמצא באמבטיית מים עם אחותו בת השלוש.
אנחנו מנסים לעודד התנהגות טובה ומלמדים אותו ללטף את השיער במקום למשוך אותו אבל מאוד קשה ללמד אותו ולהסביר לו, גם בגלל גילו וגם בגלל שנראה שזה ממש טבוע בו, כל ההתנהגויות הללו . האם יש טיפול או משהו שניתן לעשות בגילו?
בתודה מראש

שלום,
אני אמא טריה לתינוק בן חודש. אני לא מעוניינת לחסן אותו, כי אני רואה שממילא כל הילדים חולים, אז מה הטעם? יש דרך להעביר את החיים ללא חיסונים?

בלגדל ילד על טהרת הצמחונות מלידה?

הבת שלי, בת ה-7, מסרבת לאכול ירקות, בכל צורה שהיא. מה לעשות?