תרופות נוגדות דיכאון לדיכאון קל

התרופות הפסיכיאטריות נחלקות לקבוצות שונות בהתאם להשפעה הביוכימית שלהן.
למשל קבוצת SSRI משפיעה על הנוירוטרנסמיטור סרוטונין במנגנון פעולה של ספיגה חוזרת. תרופה מקבוצה זו היא למשל cipralex ציפרלקס, שבהתוויה שלה מיועדת לדיכאון, חרדות, הפרעת חרדה חברתית ועוד.
קבוצת הSNRI מתארת "תהליך ספיגה חוזרת של סרוטונין וגם נוראדרנלין" - תרופה מקבוצה זו תהיה סימבלטה - cymbalta. סימבלטה נועדה לדיכאון מג'ורי\קליני שהוא דיכאון קשה וממושך פחות נניח מדיסטימיה (דיכאון בינוני קל עם פגיעה קלה יחסית בתפקוד לפי הספרות הרפואית ועולם הפסיכיאטריה), אולם אפשר להשתמש בה גם בדיכאון בינוני.

זה תלוי בתרופה ובמינונים. למשל ציפרמיל\רסיטל שמכילה את המרכיב הפעיל ציטאלופראם במינון של 20 מג תשפיע אחרת או במידה מועטה יחסי (כך ניתן לצפות) מאשר 60 מ"ג של אותה התרופה או החומר.

לכל תרופה ישנן גם ת. לוואי לפחות לתחילת הטיפול. לעתים לוקח כמה ימים עד שבוע להפחתת או היעלמות התופעות ולעתים גם שבועיים שלושה ואף חודש.

ישנן גם תופעות גמילה בסיום התרופה ועל כן יש לרדת בצורה הדרגתית במשך זמן מסויים ובפיקוח הרופא ולפי המלצתו.

ישנן תרופות שיעשו יותר נזק מתועלת למטופל או שאינן מתאימות לה בשל תופעות לוואי חמורות או משום שההטבה חלקית ביותר ואז מחליפים תרופה כשמורידים כמובן בהדרגה כפי שתיארתי כדי למנוע תופעות גמילה קשות עקב ירידה חדה ברמת התרופה בדם וכך גם בהשפעה. הסיכון: חזרת המחלה. אם לא הייתה הטבה בכלל עם התרופה והיא לא עזרה אז אין סיכון כזה.

כאשר ההטבה חלקית אפשר להעלות מינון אולם הסיכון: התגברות או הופעת תופעות לוואי.

כאשר נוטלים תרופה יש שינוי ברצפטורים (קולטנים) של המוליכים העצביים השונים.

ישנה קבוצה נוספת שהיא NDRI - פעילות של ספיגה חוזרת של נוראדרנלין וגם דופמין שאחראי לעונג, מצב הרוח ועוד.

נוראדרנלין אחראי למרץ, מוטיבציה, ריכוז, ביטחון עצמי ודימוי עצמי וגם לעשייה ופעולה.

ישנה קבוצה NRI שלמשל תרופה עיקרית שלה היא אדרונקס- Edronax ועובדת על הנוראדרנלין. עובדת על המערכת האנדרונרגית.

צריך הרבה רפואה וביוכימיה בשביל להבין את זה ולסווג תופעות לוואי לכל תרופה או קבוצה בהתאם.

דיכאון וחרדות למשל מושפעים גם מתזונה, פעילות גופנית, הרגלי שינה, הרגלי ודפוסי חשיבה וכו'.

בנוסף לתרופות חשוב לטפל גם בדרך טבעית שתקל לא רק על הסימפטומים אלא "מהשורש" כמו אצל פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני בשיחות - פיסוכתרפיה דינאמית.
ישנן בעלי מקצוע המתמחים גם בCBT- טיפול התנהגותי קוגנטיבי.
לפעמים סימפטומים שונים נעלמים חוזרים פוחתים ועולים גם בהתאם למחלה לשיפור או להחמרה ולכן לא ניתן להטיל אחריות על התרופות בלבד.

בהרבה מקרים ישנם גם נזק גם תועלת ואז הפסיכיאטר עם המטופל עורכים מצב של "שיקול נזק מול תועלת". אם יש בעיקר תועלת אז ממשיכים עם התרופה או מקסימום מורידים מינון להנמיך ת. לוואי ולשמור על האפקט.

כעקרון תרופות נוגדות דיכאון יעילות גם במצב קל.

אז אם הדיכאון שלי מתאפיין בסימפטומים של חוסר הנאה מדברים,מצב רוח ירוד,דימוי עצמי נמוך,חוסר ריכוז ומוטיבציה,עייפות קשה וחוסר יכולת לבצע מטלות ,מומלץ לי ללכת על תרופה נוגדת דיכאון מסוג NDRI או NRI שפועל על דופאמין ונודרנאלין?
במצב כזה יהיה עדיף טיפול בסוג הזה של התרופות מאשר SSRI נכון?