מה עושים?

אני בת להורים במשבר. לפני כשנה וחצי אמא שלי הבינה שאבא שלי בוגד בה מאז החיים של כל המשפחה התהפכו. חשוב לי לציין כי היחסים בין ההורים שלי אף פעם לא היו יחסים תקינים. מערכת היחסים ביניהם דמתה לעסק שצריך לנהל: בית שצריך לשלם את חשבונותיו וילדים שצריך לגדל. מאז הגילוי נעשו נסיונות רבים לגשר ביניהם. אבא שלי טוען כי הוא סוחב איתו "תיק" של 30 שנה על גבו. טען שאמא שלי כל החיים ניסתה להשתלט עליו, עשתה אותו "קטן" ולא חיוני כדבריו.אימי הייתה נוהגת לצעוק עליו תמיד, דבר שגרם לריחוק מצידו וחיפוש ריגושים מחוץ לנישואים. כשניסינו לדבר איתה בכדי שתבין את הסיבה למעשה ניתקלנו בדו קוטביות מצידה: מצד אחד היא אמרה שרוצה לשקם ותעשה הכל. ומצד שני היא לא מפסיקה להתפרץ עליו ולצרוח בבית. וכל פעם זה מחדש: היא מגיעה למסקנה שהיא צריכה להיות רגועה יותר ולעזוב אותו לנפשו ויום אחרי כאילו לא קרה דבר, הצעקות בבית ממשיכות. היא שרוייה במצב דיכאוני כבר שנה וחצי. לא מוכנה לעשות שום שינוי בחייה ומחכה שהדברים ישתנו מעצמם. אין לה חברות, אין תחומי עניין. שום דבר לא מעניין אותה פרט למצב שבו היא נמצאת. היא לא מפסיקה לבכות , לצרוח, להאשים את כל העולם במה שקרה מבלי לנסות לתקן את המצב. אני חושבת שאינה יודעת מה לעשות על מנת לשנות. היא לוקחת כדור מסויים נגד דיכאון על דעת עצמה אך לא נראה כי הוא משפיע. היא לא מפסיקה לדבר על המצב עם כל אחד שנקרא בדרכה. אנחנו מיואשים ולא יודעים מה לעשות. בהמלצתינו היא הלכה לפסיכולוגית אף טענה שזה שטויות , דיקור על מנת להרגיעה גם זה לא הועיל, דימיון מודרך- גם זה לא עבד. חשוב לציין כי אימי סובלת מרגשי נחיתות קשים מאוד, מנתחת מצבים ללא הרף בראשה אפילו כאלה שטרם קרו, חושבת שכולם מדברים עליה מאחורי גבה בכל מקום. מה עושים???? האם טיפול פסיכיאטרי יועיל??? המצב הוא מאוד מטריד וקשה עבור כל המשפחה. אודה לכם באם תוכלו לייעץ או לכוון אותי - מה אני יכולה לעשות על מנת לעזור לה או אפילו לשניהם.