אני רוצה למות

אני בן 23 ואני לא מוצא סיבה אחת טובה ליחיות אני לא מרגיש כלום, אני לא אוהב אף אחד לא איכפת לי מי אף אחד כל העולם יכול להישרף ולא יהיה איכפת לי. שסבתא שלי מתה לא הרגשתי כלום, כולם בכו ואני לא הרגשתי דבר, בנאדם שמכל בחינה צריך ליהיות קרוב אלי קיבל אירוע מוחי ולא הרגשתי כלום אני מרגיש ריק, אין לי אהבה לאף אחד, אם אני יכול ליבחור רגש אחד שאני מרגיש זה כעס,שנאה אני רואה אנשים יוצאים ומבלים וכשאני יוצא איתם אני מרגיש לא נוח כמו שאני חייב לעשות הצגה. חברים, יש לי משהו כזה אבל עוד פעם אני לא מרגיש שום דבר אליהם, אני לא מרגיש אושר, הפעמים היחידים שאני מרגיש כמו עצמי זה שאני לבד, וזה ביגלל שאני לא צריך לעשות הצגה. אם אנשים היו יודעים מי אני באמת ולא הבנאדם שאני עושה את עצמי איתם, אני בטוח שהם לא ירצו שום קשר איתי, למעשה אני חושב שאף בנאדם לא ירצה קשר איתי.
בקשר לאלוהים, אני מאמין שהוא קיים, אבל אני לא מקיים את כל המיצבות, אני שומר כשרות ועושה חגים, צם, אבל האמת אני לא רוצה להיתקרב לדת וכל מה שאומרים על רוחניות זה יותר טוב בעולם הבא לא אומר לי כלום.
האמת אני שונא את אלוהים, שהביא לי ביכלל את החיים שלי אני סוג של בנאדם שאנשים שונאים ישר, בבית ספר לא היו לי חברים ביכלל, אפילו לא אחד, בצבא לא היו לי חברים, והחלפתי הרבה מקומות בצבא וכל פעם אנשים שנאו אותי עשו מימני צחוק, והגעתי למצב ששום דבר כבר לא יכול ליפגוע בי ריגשית.
חשבתי להתאבד, הסיבה שאני לא עושה את זה זה ביגלל שאני מפחד, לא למות אלה ממה שיש אחרי.
אם אני יתאבד אני הולך לגהינום, אבל אני כבר נימצא בגהינום.
אני רק כועס כל הזמן, מקווה שמשהו ישתפר, אבל שום דבר לא מישתפר הדבר היחיד שאני רוצה זה שאלוהים יהרוג אותי, לא יודע באיזה תאונה או משהו ושזה יהיה בקרוב הדבר היחיד שאני מיתפלל זה שאלוהים יגרום לזה שאני לא יהיה קיים מההתחלה, כאילו בחיים לא הייתי קיים.
אני מיסתכל על העולם ואני רואה אנשים רעים מקבלים הכל.
יש אנשים שהייתי איתם בתיכון וכל מה שהם עשו זה ליצחוק על אנשים וליפגיע בהם גם פיזית וגם ריגשית והם קיבלו הכל (או יותר נכון משהו שאני רוצה ואף פעם לא היה לי) חברה.
אז אפשר להגיד שהסיבה היחידה שאני לא הורג את עצמי זה הפחד ממה שיש אחרי, אין לי סיבה ליחיות כל יום זה סיוט חדש אני אפילו לא מרגיש צורך לישמור קשר עם משפחה, יש לי הרבה אחים שאני לא מדבר איתם (כבר כמה שנים) וגם עם ההורים, ואפשר להגיד שההורים שלי הביאו לי כל מה שרציתי שהייתי קטן מה אני צריך לעשות כדי לקבל קצת ממה שלא היה לי אף פעם בחיים (שמחה).
כל מה שאני מרגיש לאלוהים זה שנאה, אין יום שאני לא אומר בלב לאלוהים תהרוג אותי