צורך בהכוונה בסיסית

שלום,אני בת 28 ובמצב בריאותי תקין מבחינת בדיקות כלליות,משקל וכ'ו.אני סובלת מהפרעת שינה כבר מגיל ההתבגרות שהחמירה עם השנים אך המאפיינים הקבועים הם עירנות בשעות הלילה שגורמת לקשיי הרדמות בשעות סבירות אך לפנות בוקר אין קשיי הרדמות ובהתאם חוסר יכולת להתעורר בבוקר ועייפות נוראית במשך כל היום עד הערב.טופלתי לא נכון עוד לפני שנים וקיבלתי כדורי שינה בונדורמין אליהם ממש התמכרתי וכדי לקבל סוף סוף בירור שינה עברתי בליווי פסיכיאטר תהליך גמילה בעזרת מירו ותוך כדי אובחנתי כadd בשילוב עם מחוננות וקיבלתי ריטלין שגם משפר עירנות.בנוסף ישנם ביטויים שונים שקשורים בשינה:שיתוקי שינה,הזיות בשעות הבוקר מתוך שינה(אני "חולמת" שהתעוררתי ולקחתי כדור כדי להתעורר וזוכרת את זה כאילו שזה קרה וממש זוכרת שאמרתי דברים,ביטלתי דברים וכמובן שזה היה חלום ולא מציאות).בלי ריטלין אני ממש נרדמת בבוקר ללא שליטה וחשה עייפות קשה כל היום.עם הריטלין אני חווה קשיים של הסתגלות וירידה בהשפעה ומנסה לעשות הפסקות של כמה ימים כל שבועיים כדי לנטרל את זה ובסה"כ אני לא חיה את החיים,לא מתפקדת ובאמת מרגישה שהעייפות היא פיזיולוגית לחלוטין,אני רוצה בכל ליבי להתגבר על זה ולא מצליחה.הוסיפו לי לתפריט מודפיניל שמועיל אך יקר מנשוא במחיר פרטי.עברתי בדיקת שינה ואקטיגרף עם תרופות כרגיל(מירו ובונדורמין לשינה וריטלין ביום) לכן האקטיגרף לא איבחן כלום ובבדיקת השינה הרישום מתאים לאינסומניה כנראה על רקע דחק.מנגד,הפסיכיאטר שלי חושב שיש לי סימפטומים של נרקולפסיה וסבור שאין רקע נפשי וגם כיום עם כל הקשיים מצב רוחי בהחלט ירוד אך לא דיכאוני וסטרס יש כמו לכולם אבל לא היה כשזה התחיל ואפילו הסטרס המשמעותי ביותר שלי הוא העייפות.בכל זאת לאור בדיקת השינה(לא נערכה בדיקת יום והנוירולוג חושב שאין צורך) חושבים שעליי להמשיך בבירור פסיכיאטרי למרות שאני כבר מטופלת ובעצם שולחים אותי לומר לפסיכיאטר שהוא טועה ואני לא חושבת כך.מניסיונכם,מה בתחום הנפש יכול לגרום לדברים כאלה כאשר אין שום סימפטום אחר וכיצד נתן לעבור בירור מסודר? בתודה...