יציאה מהאיזון

לפני שממליצים על תרופות, יש לברר את המצב הקליני, האם מדובר בהפרעת הסתגלות ? האם יש מרכיב פסיכולוגי קודם ? האם שי בעיות גופניות ? האם יש גורמי דחק נוספים ? בעבודה ? חברים ? חובות ? הטיפול אמור להיות מכוון לחלק הביולוגי ( תרופות) פסיכולוגי ( שיחות , בירור חרדות, שאלות קיומיות , משמעות לחיים ? ) וכן מרכיב סביבתי ? ( חובות, קשיים בעבודה ועוד..) . רק אז ניתן להחליט על כיוון הטיפול, וקביעת תוכנית טיפול מסודרת. זה ועות של הרבה מטפלים אשר מתנפלים רק עם תרופות ללא התייחסות מספקת למרכיבים האחרים.
אני אישית מטפל כמעט תמיד : בתרופות, מענה פסיכולוגי וכן התייחסות גופנית ( שלילת מחלות, תזונה וכו.. )

אין שום חובות אין בעיות פזיולוגיות קודמות ואין משברים קודמים או רקע היסטורי של מחלות. המשבר שלו בא בגלל שאינו יכול לקבל את המציאות שנולד לו ילד 5 (הוא בחור אשכנזי) וזה נראה לו המון. הוא כועס שלא שמעתי בקולו ועשיתי הפלה. הוא טוען במילים האלו "אינני יכול להכיל את הילד ה-5" הוא כאילו רווי ומלא כבר מ-4 הילדים שלנו וכל הזמן אומר שהיתה לנו משפחה פיקס (נהדרת) והילד ה-5 גמר אותו.

האם בחור כזה יכול לחזור לעצמו המשבר נמשך כבר שבועיים מאז הלידה?

באופן כללי אין סיבה שלא.