אני מקבלת סרוקוול לטיפול בדיכאון.

את מציגה מספר בעיות, בעיה במצב רוח, בעיית התמכרות, מרכיב אישיותי, וכן מרכיב של משמעות לחיים וחיפוש מטרה. יש להתחיל בבדיקה מסודרת, לברר כל מרכיב באופן יסודי, לבנות תוכנית טיפול, להגדיר את הבעיה הנוכחית הדחופה, לתת מענה גם לבעיית הדיכאון, גם להתמכרות וכן למרכיבים האחרים.
לפעמים עדיף לפנות לטיפול במרפאות לתחלואה כפולה ( בי''ח לב השרון, מחלקה ג' , ד''ר לרנר, לדוגמה ) , פניה לטיפול קבוצתי אנונימי ( 12 צעדים) , תהליך גמילה במרכזים אחרים, כל זאת תוך מעקב פסיכיאטרי מסודר. בהצלחה.

דוקטור דוידאור היקר,
אודה לך אם תואיל בטובך לפרט יותר ללימנית/ בורה כמוני . פסיכאטרית שפגשה אותי בערך לדקה במרפאה שלה שבקופת חולים אמרה לי שאני בעלת הפרעת אישיות נרקסיסטית . זאת אחרי שהייתי 8-9 שנים בטיפול פסיכואנליטי או קליני פרטי אצל דוקטור ניצה ירום.אצל פסיכולוגית שרק ניצלה אותי ולמעשה הרסה את חיי בריאותית ואת לימודיי האוניברסיטאיים. וכמובן גם גמרה את כל כספי . ואחרי מספר שנים שהייתי אצל פסיכולוגית של קופת חולים ו שהיתה חברה של הפסיכולוגית ניצה ירום . בסופו של דבר זרקה אותי הפסיכולוגית השניה- זו של קופ"ח
מטיפול קבוצתי שהיא אילצה אותי לעבור אליו למרות שהרגשתי לא מוכנה לכך בכלל.מספר רב של שנים לאחר מכן לאחר מספר נסיונות התאבדויות שאף אחד לא ידע עליהם מצבי הנפשי המשיך להתדרדר וזו היתה הפעם הראשונה שהעלו אותי על כדורים נגד דיכאון ציפראלקס ובהמשך אדרונקס ובגלל שכ 18 שנה לא ישנתי כמעט בליילות בשל סיוטי ליילה העלו אותי גם על כדורי שינה וגם על כדורי הרגעה. באשפוז הראשון בגאה כשנה מפגישתי בת הדקה עם הפסיכיאטרית שטענה שיש הפרעת אישיות נרקסיסטית .הפרופסור מנהל המחלקה במכתב שחרור לאחר שבועיים של אובזרבציה בי ציין שאני סובלת מהפרעת אישיות גבולית.השתחררתי לפני כ 2.5-3 שנים ואני עדיין לוקחת כדורים נגד דיכאון ציפרמיל או ציפרלקס ואדרונקס וכמובן כדורי שינה והרגעה. וכמו שצינתי בחודשים האחרונים התחלתי לשתות אלכוהול בליילה עם נוקוטורנו ולוריאון או בונדרמין וואבן.לאחר מן באיזהו שלב החלטתי שוב לאשפז את עצמי ואז העלו על סרוקוול שמצד אחדחיסל לי את המחשבות על המוות ומצד לא הייתי מסוגלת לזוז שלושה חודשיםולו אפילו לביצוע פעולות הכי בסיסיות כמו להתקלח או להכין לעצמי משהו לאוכל או להדיח כלים. אודה לך מאוד על התיחסותך .בתודה מראש

שמוליק ,הסרוקוול חיסל את רצוני למות מחד ומאידך הכניס אותי למצב שלא הייתי מסוגלת כמעט לזוז כ 3 חודשים. באישפוז הראשון שלי בבי"ח פסיכאטרי נמצאתי על ידי מנהל המחלקה כבעלת הפרעת אישיות גבולית .אולם ,לפני האישפוז הראשון שלי בקופת חולים פסיכאטרית שפגשה אותי בערך לדקה אמרה לי שאני בעלת הפרעת אישיות נרקסיסטית. באישפוז האחרון שלי נאמר לי שאני בעלת הפרעת מצב רוח. הבעיה שלי היא דיכאון וחוסר יכולת לישון בליילה בשל 18 שנים של סיוטי-ליילה . אני בת של הורים ניצולי שואה שכמעט כל משפחתם הושמדה בשואה . הוריי עברו את השואה באופן מחריד כילדים קטנים. אימי הייתה ממש חולת עצבים ותמיד צרחה עלינו או הרביצה לנו. בקיצור בגיל 27 התחלתי טיפול פסיכולוגי פרטי גרוע ביותר של כ 8 שנים . טיפול כושל שבו הפסיכולוגית ממש הרסה לי את החיים והבריאות עזבתיה ועברתי לטיפול פסיכולוגי של מספר רב של שנים בקופת חולים. טיפול לא רע באופן מיוחד אבל גם לא טוב . את הטיפול התרופתי בכדורים נגד דיכאון התחלתי כשהייתי כבר בדיכאון עמוק עם רצון גדול מאוד להתאבד אחרי מספר שנים שעזבתי את 2 הפסיכולוגיות שהייתי אצלן בטיפול. את הסרוקוול לקחתי בגיל 54 שזה לפני כ 3 חודשים ל3 חודשים והפסקתי לקחתו ממש בימים אלו. תודה מראש על עזרתך .

אתה כזה חפרן...
אתה כל הזמן מקשקש על אותו הדבר...
סבבה התאשפזת,הכדורים גרמו לך לעייפות...לאף אחד לא אכפת.
סתום כבר.