פארוקסטין - גמילה.

שלום אבי.
הפסקת סרוקסט צריכה להיות הדרגתית ואיטית לאור האפקט האנטי-כולנינרגי של התרופה.
הפסקה פתאומית של התרופה עלולה לגרום לתסמיני גמילה של אי-שקט, עצבנות, הפרעות-שינה, כאבי ראש ועוד. תסמינ הגמילה לא אמורים להמשך מעבר למספר ימים.
המשכות תסמינים נפשייים במשך שבועות לאחר הפסקת התרופה מלמדת על הפרעת נפשית קיימת שראיה לטיפול. במקרה זה ממליץ להתיעץ עם מטפל ולשקולטיפול בתרופה אנטי-דכאונית אחרת, נוחה יותר לשימוש.

בהמשך להודעתי הקודמת, אתמול בלילה חוויתי חוויה מפחידה.
(יש רק לציין שבבוקר של אותו היום, אחרי לילה של חוסר שינה החלטתי לחזור לקחת את התרופה וברוב טיפשותי לקחתי מנה כפולה, 60 מ"ג)
ניסיתי להרדם ולא הצלחתי. עצם העובדה הלחיצה אותי והתחלתי לחשוב מחשבות כגון: מה אם אשאר ככה? מה אם פגעתי במשהו בתפקוד המוחי?
בנוסף למחשבות הטורדניות והחוזרות הרגשתי "פרפרים" חזקים באיזור הבטן והלב, הזעתי, הרגשתי חוסר אונים ואי שקט, קור\חום ורעד ברגליים.
כמובן שלא הצלחתי לישון.
הותפעות נמשכו מספר שעות (!) והפחידו אותי מאד. הם באו בגלים שעוצמתם משתנה.
לבסוף נרדמתי לכ-3 שעות.
בבוקר הלכתי לרופא המשפחה שפתר את עצמו ב"תחזור לקחת את התרופה, שבוע במינון של 20 מ"ג ואח"כ 30 כרגיל".

האם חזרה לתרופה אכן תעזור להפסיק את ההתקפים הנוראיים האלו?
האם כדאי לקחת כדור מלוטונין כדי להרדם? (למרות שממש לא בא לי להתרגל לעוד כדור אבל חוסר השינה פוגע בתפקוד שלי בצורה אנושה)
במידה והתופעות חוזרות, היכן ניתן להתייעץ עם פסיכיאטר באופן מיידי (באותו הרגע)?

תודה.