התקף פסיכוטי יחיד

לאחר התקף פסיכוטי יחיד, מקובל לנסות להוריד ולהפסיק את התרופה לניסיון לאחר שנה , כמובן תחת מעקב פסיכיאטר ושיקול דעתו.

שלום יונת.

אני חוויתי התקף פסיכוטי בגיל שמונה עשרה.
כשלושה חודשים אחרי תחילת האישפוז החלטתי להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמי מפני שהתרופה האנטי-פסיכוטית (אז זה היה טרוקטיל) גרמה לי לעייפות חזקה.

במשך עשר שנים התיפקוד שלי היה תקין עד להתקף הפסיכוטי הבא.

אז בהחלט אפשר לומר שהתקף פסיכוטי יכול לבוא שוב, אבל המשיכי לקרוא את המשך הסיפור...

אושפזתי בכפייה, והשתחררתי כעבור שבועיים. זכרתי את ההשפעה המרדימה של התרופות והפסקתי אותם על דעת עצמי.

עברו שבועיים והמצב שלי התדרדר שוב ושוב פעם מצאתי את עצמי באישפוז בכפיה.

במשך הרבה מאד זמן הפחידו אותי מהפסקת תרופות, ואמרו לי שאם לא הייתי מפסיק את התרופות אחרי האישפוז הראשון, האישפוז השני לא היה קורה.

כעבור כשלוש שנים מאז האישפוז השני החלטתי שוב פעם להפסיק את התרופות על דעת עצמי. הייתי בדיור מוגן, והיה לי ברור שאם אני אפסיק, אז אצטרך לעזוב בשל הפרת תנאי החוזה.

הודעתי על כך לפסיכיאטרית. היא הזהירה אותי שזה עלול להיות מסוכן, אך עם זאת, כיבדה את החלטתי.

היום, לאחר שנתיים, היא הבינה שזה היה צעד נכון.

אם סובלים מעייפות, או מכל תופעת לוואי אחרת של התרופות, אז בהחלט ניתן להפסיק אותם.

אני רוצה לשאול. נניח שלא הייתי מספיק את התרופות אחרי האישפוז הראשון. איך היו נראים החיים שלי במשך אותם עשר שנים שלא הייתי מסוגל לעשות שום דבר?

חוץ מזה, היה לי עוד אישפוז בהסכמה לפני כשנתיים וחצי. לא יכולתי לסבול את המצב של חוסר תיפקוד הנובע מהעייפות. רציתי להתאבד. אם הייתי מתאבד זה היה יותר טוב??

ועוד משהו חשוב. הרופאים אמרו לי שהעייפות היא "סימפטום שלילי של המחלה". אינני יודע לומר מדוע שיקרו לי, ולא אמרו שזו תופעת לוואי של התרופות.

כל טוב.
שמוליק.