עזרה

לפני כשנתיים חוויתי את התקף החרדה היחיד בחיי.
השבועיים הראשונים לאחר ההתקף היו בלתי נסבלים.
לא הייתי מסוגלת לתפקד. לא הייתי מסוגלת להישאר לבד, לצאת מהבית, פחדתי מהכ-ל כולל מללכת לישון.
לאט לאט החרדה פחתה וכעבור כ3 חודשים חלפה לגמרי. חזרתי לעצמי במלוא מובן המילה(ללא טיפול כלשהו).
לפני כחודש התחלתי להרגיש תחושה מוזרה, שלאחר בירורים למדתי לזהות כ"דה ריאליזציה".
כשבוע לאחר שהניתוק פקד אותי הצטרפו אליו גם החרדות.
ללא התקף, ללא סימן מקדים- פשוט כך. בוקר אחד הרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת לצאת מהבית.
ושוב,לא הייתי מסוגלת להישאר לבד, לא הייתי מסוגלת לחשוב בצלילות, כשהכרחתי את עצמי לצאת הרגשתי שאני עומדת להתעלף- שאני לא מסולת ללכת את ה4 מטר עד למכולת וכו'...
5 ימים הייתי שרויה בחרדה הזו.
ואז היא חלפה מעצמה!!
נכון לעכשיו איני סובלת יותר מחרדה,
אך תחושת הדה ריאליזציה עדיין לא מרפה ממני!

יש לי מס שאלות
1. האם הדהריאליזציה היא תוצר לוואי של החרדה או ההפך??
2. מהו הטיפול היעיל ביותר בתופעה זו? (רצוי לא תרופתי...)
3. האם החרדות האלו זו תופעה חולפת או שמא נגזר עליי לחיות איתן כל חיי, ולצפות לאפיזודה הבאה?

יש לציין שאני מנסה להימנע ככל הניתן מטיפול תרופתי...ראיתי פסיכיאטר לפני כשבוע שהציע לי לקחת פריזמה.......לא לקחתי ובאמת הכל עבר מעצמו!!

תודה על התייחסותכם.