שלום

שלום, הייתי רוצה לשאול את חוות דעתכם על משהו שקורה מסביבי שגורם לי להיות כועסת ומתוסכלת, הכל התחיל מקרובת משפחה שהלכה לרופא משפחה בגלל "בעיות בלב" שישר אבחנתי בתור הפרעות חרדה לפי תיאור התסמינים שלה, הרופא שלח אותה לבדיקות לב, ראש ומה לא, במשך אחת הבדיקות היא חוותה התקף חרדה שגרם לשינויים בקצב הלב או משהו ובמשך חודשיים היא הלכה מרופא לרופא ושמעה איומים שכנראה יש לה בעיה רצינית בלב.
בסופו של דבר כל הבדיקות הראו מצב בריאותי תקין והרופא משפחה כנראה הבין לבסוף שמדובר בהתקף חרדה, הוא כתב את האבחנה באנגלית ולא טרח לפרט או להסביר אותה לאותה האישה, מה שקרה הוא שהרופא משפחה רשם לה קלונקס והסביר לה שזה "יעזור לבעיה שיש לה עם הלב", לא הוסבר לה שהתרופה ממכרת והיא צריכה להיות במעקב, היא חזרה הביתה ולמזלה במשך השיחה איתי זרקה את השם של התרופה, כשאמרתי לה שמדובר בתרופת פסיכיאטרית היא הייתה המומה ופגועה, ועוד שמה הסתבר שהיא התחילה לקחת אותה כמה ימים קודם לכן והתרופה אכן עזרה וגם התחילה התמכרות, מה שהתחיל בתור שימוש "חד פעמי" כשהיא חשה ברע הפך לשימוש יומיומי.
היא חזרה לרופא המשפחה שאפילו לא טרח להתנצל וזה אמר לה שבלי התרופה מצבה יחמיר בהרבה ורשם לה בנוסף תרופה נגד דיכאון.
אני מצטערת שההודעה שלי ארוכה אבל אני באמת מתוסכלת בגלל שלפני כמה שבועות חברה טובה שלי סיפרה לי שהיא הלכה לרופא משפחה כדי לבקש מרשם לריטלין וזה העלה את נושא החרדות שהיא חשה בחודשים האחרונים בגלל מצבה המשפחתי, הוא שכנע אותה להתחיל לקחת תרופות נוגדות חרדה שמקבילות לקלונקס וגם ממכרות (איני זוכרת את השם) ורשם לה ריטלין. אמנם במקרה שלה הוסבר לה שזה ממכר וכיצד להשתמש בזה נכון, אבל לא נאמר לה דבר על מעקב או תופעות לוואי.
אני חייבת לציין ששני רופאי המשפחה עובדים בשני קופות חולים שונות ומכובדות (אני לא יודעת עם כדאי לציין את שם קופות החולים או לא, לכן אמנע מכך כרגע) ובמקרה הראשון חשבתי שזה חד פעמי והרופא באמת השתגע, אבל במקרה השני כבר עלתה לי השאלה, איך זה יכול להיות שרופא משפחה נוטל על עצמו אחראיות לרשום למישהו תרופות פסיכיאטריות כשזה לא התחום שלו? למה הם לא מספרים הכל על התרופות ומכינים את האדם למה שהוא עומד ליטול? איך דבר כזה קורה? בבקשה תסבירו לי עם המצב הזה הגיוני בכלל.