הפסקת טיפול בפרפנאן

בהפסקה בכלל ובקצב מהיר בפרט יש אכן סכנה למצב פסיכוטי חוזר.
יש להעריך מצב קליני, לעשות תועלת מול סיכון ולתכנן את ההורדה - הפסקה ואו שינוי תרופתי, בכל מקרה בפיקוח פסיכיאטר בלבד.

שלום לך.

אינני רופא, אני כותב על סמך נסיון אישי.

אני עברתי ארבעה אישפוזים.

הראשון היה כשהייתי בן 18.

גם אני סבלתי מתופעות הלוואי של התרופות, ובעיקר עייפות, והחלטתי על דעת עצמי להפסיק.

כעבור 11 שנים קיבלתי שוב התקף פסיכוטי ואושפזתי בכפייה. למרות זאת, אינני מתחרט על זה שהפסקתי; אם הייתי ממשיך לקחת תרופות ולסבול מעייפות - לא הייתי עושה עם עצמי כלום.

האישפוז השני היה קצר (שבועיים בלבד), היה לי ברור שאזרוק את התרופות וכך עשיתי.

שבועיים אחרי שהשתחררתי המצב הדרדר ושוב פעם אושפזתי בכפיה.

אמרו לי שלא הייתי צרך להפסיק וזה מה שדרדר את מצבי, וגם אחרי האישפוז הראשון בגיל 18 לא הייתי צריך להפסיק, אלא שצריך היה לנסות תרופות אחרות שפחות מרדימות.

עשו לי אין ספור פעמים החלפה של התרופה האנטי-פסיכוטית: קיבלתי בהתחלה פרפנאן, אח"כ זיפרקסה, אח"כ סמאפ, אח"כ ריספרדאל וכולן הרדימו אותי על שהחלטתי שוב פעם להפסיק.

הפסיכיאטרית שטיפלה בי (ועדיין מטפלת בי אבל רק בשיחות) ממש לא תמכה ברעיון, אבל כיבדה את החלטתי. כשלוש שנים אחרי, היא מודה שזה היה צעד נכון.

זה נכון, שלהרבה מטופלים שמפסיקים הפסיכוזה חוזרת.

אני חושב, שצריך לחקור את העניין בצורה יסודית יותר, ולפחות לנסות להגיע למסקנות ברורת יותר מתי ניתן להפסיק את התרופות.


כל טוב.
שמוליק.