אלמנה סיעודית חולת פרקינסון

שלום רב
בת 82, חולה בפרקינסון מספר שנים. בשנים האחרונות לעתים היא מדמיינת שהוריה בחיים ומבקשת ליצור עמם קשר. כשקרו מקרים אלו תמיד הסברתי לה שהוריה נפטרו ואף לקחתי אותה לבית הקברות. היא תמיד קיבלה את הסבריי אך שוב ושוב עלו שאלות דומות.
לפני כחודשיים נפטר אבי. אימי הייתה בהלווייה ובאזכרה הבינה שהוא הלך לעולמו. מאז לפחות פעם ביום היא שואלת מדוע אינו מתקשר? או מבקשת שנגש לחדר להעירו, כלומר, מתייחסת אליו כאילו שאינה יודעת שנפטר. שאלתי היא כיצד עלי להגיב? האם להסביר לה שוב ושוב על מותו או להעביר נושא? עלי לציין שכשאני מבהירה לה שאבא נפטר היא מאד עצובה וכשאני מעבירה נושא היא חיה ב"גן עדן של שוטים" למרות שרוב שעות היום היא מאד עצובה ומבקשת שנחזיר לה את אבא.