זיפרקסה ועייפות כרונית

שלום גל.

מנסיוני האישי, עייפות חזקה היא תופעת לוואי שכיחה של תרופות הנוגדות פסיכוזה, ובכללן זיפרקסה, והרבה מטופלים סובלים מעייפות.

ככלל, אינני חסיד גדול של תרופות פסיכיאטריות, בגלל תופעות הלוואי הקשות שלהן.

גם לי היה זעם, שהתבטא בפסיכוזות שבעטיין אושפזתי בכפיה, ובעקבות זה קיבלתי תרופות נוגדות פסיכוזה, אבל החלטתי להפסיק לגמרי בגלל העייפות.

הפסקת התרופות, כפי שהפסיכיאטרים טוענים ובצדק, עלולה לגרום להדרדרות במצב, אבל כנראה שישנם מקרים שבהם נכון להפסיק...

כשהחלטתי להפסיק, אמרתי את זה לפסיכיאטרית, והיא התנגדה, אבל בדיעבד היא הבינה שזה היה צעד נכון.

הייתי מציע לנסות להתגבר על הזעם בדרכים אחרות, כגון פסיכותרפיה, ולהוריד את המינון.

חוץ מזה, לא ברור לי למה אתה חושב שהזעם הוא משהו שבהכרח לא בסדר.

אולי פגעו בך שלא בצדק, ולא הייתה לך יכולת להגיב ובגלל זה היו התקפי זעם?

נכון שלא אמורים לפגוע בסביבה שלא קשורה לזה, אבל אם פוגעים במישהו וזה מתבטא בזעם, זה בהחלט לא משהו שאפשר לומר עליו שהוא "לא נורמלי".

מאחל לך כל טוב.
שמוליק.

יש לנסות ליטול בלילה, ניתן לחלק לפעמים ביום ( חצי מינון כל פעם), ניתן לנסות פורמולציה אחרת , כגון וולוטאב - תחת הלשון.
יש להקפיד על שתיה מספקת, שתן בצבע לבן שקוף, מעקב לחץ דם וכן אקג לביקורת.
באם אין הטבה, ניתן לשנות לנוגד פסיכוזה אחר ולנסות לעלות ציפראמיל, זאת על פי שיקול רופא מטפל כמובן.
בהצלחה.