התייעצות דחופה

שלום רב,

אימי מדוכאת מאוד. כל כמה שנים היא מקבלת את הדיכאון.

לפני 7 שנים עלו על הבעיה והיא קיבלה ליתיום. לפני כשנה וקצת היא הפסיקה את הליתיום ( והיא לא היתה צריכה) ולפני כחודשיים היא חלתה שוב. רופא המשפחה לא הביא לה את הליתיום אלא ציפרלקס שאותו היא נטלה כחודש. ב- 22.1 ההינו אצל הפסיכיאטר והוא השאיר לה את הציפרלקס והוסיף לה פרפנאן 4 מ"ג ב- 26.1 הוא אישר לנו להוסיף לה עוד 4 מ"ג כלומר פעמיים ביום.

ב- 28 נוסף הלמיקטל כ- 50 מ"ג וקלונקס 0.25 מ"ג עד כ- 2 כדורים ביום ושניים בלילה.

ב-5.2 הוא העלה את המינון של הלמיקטל ל 100 מ"ג והוריד את הציפרלקס והוסיף ויפאקס 75 מ"ג

ב- 10.2 הוא הוסיף עוד 75 מ"ג ויפאקס.

ב- 15.2 הוא הוסיף לה עוד 75 מ"ג ויפאקס

ב- 18.2 הוא הוריד את הקלונקס והוסיף קסנגיס 0.5 מ"ג 4 פעמים ביום

ב-22.2 הוא הוריד את הפרפנאן והוסיף עוד 50 מ"ג למיקטל.

נכון להיום היא לוקחת: ויפאקס 3 פעמים ביום סה"כ 225 מ"ג

למיקטל פעם ביום סה"כ 150 מ"ג

קסנגיס 4פעמים ביום סה"כ 2 מ"ג

היום דיברתי איתו ואמרתי לו שהיא גם חושבת שאנחנו (המשפחה) עושים לה תרגילים ומתחמנים אותה כל הזמן אז הוא אמר לי שזה התקף פסיכוטי, וביום שלישי שנלך אליו הוא יוסיף לנו איזה כדור אנטי פסיכוטי ומייצב מצב רוח משהו חדש ויקר שדורש אישור של מפקח קופת חולים (משהו עם "צ") וכנראה גם יעלה את הלמיקטל בעוד 50 מ"ג חשוב לי לציין שאימי מאוד מבולבלת וחסרת ריכוז יש שיפור במצבה אבל הוא די קטן.

האם המינונים נראים לך? והשילוב בין התרופות? ומה תווך ההשפעה של כל תרופה? מה כדאי לי לשאול את הפסיכיאטר? ובכלל מה היא דעתך לגבי הטיפול? אני פשוט מרגישה חסרת אונים לגבי ההתקדמות האיטית .