אני לא יודעת מה לעשות

אני מרגישה שאני צריכה עזרה כל כך. אני בסה"כ בת 17 אבל עברתי יותר מידי בחיים שלי.אני מרגישה עייפות פיזית כל הזמן,אני רוצה לבכות כל הזמן,אני בדיכאון קשה מאוד ואני לא רוצה לצאת מהבית,אני פוחדת מאנשים,יש לי מלא פוביות,אני לא רוצה לצאת כי אני מפחדת ממקומות הומי אדם.אני מרגישה שכל צחוק ברחוב הוא עליי.אני מרגישה סכיזופרנית,כל צלצול בדלת מרתיע אותי,ומערכת העצבים שלי כושלת,אני לא יכולה כבר עם העצבים הרופפים שלי,אני אוהבת להיות קורבן,אני מרגישה שכל התעלמות קטנה ממני היא כנראה כי עשיתי משהו וכולם שונאים אותי,אני כל הזמן מרגישה נטל,אני כל הזמן מרגישה שכולם שונאים אותי ושכולם נגדי,אמא שלי לא עוזרת לי בכלל,היא לא יודעת כלום ולהפך היא גורמת למצב להיות יותר גרוע,היא מורידה אותי למטה...אני רק רוצה להישאר בחדר שלי ולישון כי זה המקלט שלי,אני יכולה להעביר כל היום בחדר בלי לצאת,זה כבר דיכאון של כמה שנים ואני לא רואה שום עתיד אצלי,אין שום דרך לעודד אותי.מה אני יכולה לעשות בבקשה?המצב הכלכלי של ההורים שלי לא טוב,אין לי ממי לבקש עזרה,חברים גם אין לי כי המראה שלי הוא לא בדיוק מה ש"הילדים מחפשים",ואני לא מסוג המשפחות שעוזרות.תודה על ההקשבה...