קרובת משפחה במצב מאני ללא תרופות

שלום

(חשבתי שכבר שאלתי את השאלה הזו, אבל לא קיבלתי תגובה, ואני לא רואה אותה בפורום. אז אשאל שוב)

קרובת משפחה שלי, בשנות החמישים המאוחרות לחיה, סובלת משילוב של הפרעות נפשיות משנות העשרה שלה. האחבון הוא הפרעה דו קוטבית + סכיזופרניה פרנואידית. דברים רבים וקשים עברו עליה ועל המשפחה במהלך השנים. בגיל צעיר היו נסיונות התאבדות. היו כמה אישפוזים ארוכים (חצי שנה).

האשפוז האחרון היה לפני עשור. מאז היא נמצאת באיזון סביר, לוקחת תרופות ולא מגיעה הרבה למצבי קיצון.
עד לאחרונה.

בחצי השנה האחרונה היא עוברת פאזה מאנית, שהולכת ומחריפה. היא מלאת אנרגיה (דבר טוב כשלעצמו). מתקשה לישון. הפסיקה לקחת תרופות מכיוון ש"היא בריאה וכל האנשים כאן מסביב חולים". היא מתזזת כמו חיה פצועה, מתקשרת לאנשים שהיא בקושי מכירה, פונה לאנשים ברחוב. אקטיבית מאד, חלק ארי מזה אקטיביות סרק. אגרסיבית (מילולית, לא פיסית - אף פעם).

היא חיה עם אמה שלה בעשור האחרון, ועכשיו תעבור לגור לבד כי החיים אתה הפכו בלתי נסבלים עבור האמה.

ועתה לדילמה.
במשפחה יש קולות שקוראים לאשפז אותה. במצבה זה כנראה אומר אשפוז כפוי, כי היא לא חושבת שהיא צריכה עזרה כלשהי.
אני חושב שזו אפשרות איומה. לא בהכרח שגויה בכל מצב, אבל איומה. אשפוז כפוי זו פעולה אלימה ברמה כזו, שצריך סיבות מאד ברורות וקיצוניות למה לעשות אותה. זה גרוע בהרבה מכליאה בכח, כי באשפוז תהיה התערבות כפויה במערכת העצבים שלה.
ואני רוצה להבין בבירור מה הסיכונים. נכון, היום קשה מאד לתקשר אתה, היא עצמה מתקשה לתפקד, מבזבזת כסף שאין לה, שכנים נרתעים ממנה. אך היא לא מוצאת לנכון לקבל טיפול רפואי, ואני לא מוצא בינתיים במצב הזה הצדקה מספקת לאלימות הקיצונית של אשפוז כפוי.

אז, מה גרוע מזה יכול לקרות? אם היא ממשיכה לא לקחת תרופות, והמצב ממשיך להקצין - לאן הוא יכול להגיע? מה המחירים שהיא משלמת על המשך המנעות מטיפול רפואי?

תודה רבה

נ.ב. ברור לי לחלוטין שהתשובות שמתקבלות כאן לא מהוות עצה רפואית מוסמכת מכיוון שאין היכרות עם החולה. עם זאת הן מהוות עצה מועילה. תודה