שאלה חשובה מאוד אודה לתשובה

שלום שירי.

אינני מסכים איתך שבעיות נפשיות נגרמות בגלל בעיות כימיות במח.

עיקר הבעיות הן רגשיות, וממילא הטיפול העיקרי בהן, הוא לא ע"י תרופות.

עובדה, שכמעט ואין היום טיפול תרופתי בלבד, וכל פסיכיאטר מציע טיפול נוסף שאיננו תרופתי. רובם גם עוברים הכשרה לטיפול ע"י שיחות, והם בעצמם מטפילם גם ע"י שיחות. אני אישית הולך לשיחות אצל הפסכיאטרית שטיפלה בי בזמן שהייתי מאושפז (אינני לוקח היום תרופות כלל).

עובדה היא שבהמלך הבדיקות הרופאיות שעושים בצבא, לא עושים שום בדיקה של מצב הכימיקלים במוח, ולא נשמע דבר כזה שמישהו קיבל פטור על סעיף נפשי משום שמצאו שיש לו חוסר איזון כימי.

כל טוב ושבוע טוב,
שמוליק.

אני כמו רבים אחרים מפחד להפסיק את התרופות , למעשה לא ניסיתי אף פעם למעט פעם אחת שהובילה לאשפוז .
אני רק החלפתי פסיכאטר אחרי 4 שנים שהייתי אצל פסיכאטרית ולא היה לי את האומץ להחליף רופא כי חשבתי שכולם אותו הדבר .
יש לי בעיה שאני חושב שזה קבלת החלטות , כשאני נוהג ברכב אין לי אוריאינטציה
אני לא נהנה מהנסיעה כמו שנהנתי פעם . גם אני הייתי רוצה לחזור לחיים שלי מלפני 10 שנים . אבל זה לא הולך הנחמה היחידה שלי זה שבטיפול האחרון ( והראשון ) אצל הפסיכאטר הוא אמר לי שאני יהיה כמו כולם .
זה השאיפה הכי גדולה שלי .
אני מפחד לדבר על עיניין הנהיגה עם פסיכאטר לא יודע אולי זה סתם שטותי ,
זה מאוד מעצבן אותי שאין לי חוש כיוון או ספונטניות בחיים בכלל ובנהיגה בפרט .

לא יודע אם שאלתי פה משהו ספציפי אבל אשמח לתגובה .

שלום גבי.

לא הבנתי עד הסוף למה בדיוק התכוונת שכשכתבת שאתה לא נהנה מהנהיגה כמו לפני עשר שנים, ומה זה בדיוק מבחינתך להיות כמו כולם.

אני רק יכול להגיד שאחרי אישפוז, כנראה שאין יותר דבר כזה להיות כמו כולם.
לאנשים יש נטייה להתרחק ממי שעבר אישפוז, והדחייה החברתית גורמת להתמודדויות מיוחדות, שעושות את הבן אדם אחר ושונה מכולם.

אבל מי שמתמודד עם הבעיות, הוא בעצם יותר טוב מכולם, וזה מה שאני חושב על עצמי, ואני בטוח שזה נכון לגבי כל מי שעבר אישפוז פסיכיאטרי, ובפרט לגביך.

כל טוב,
שמוליק.