מתוסכלת ואין מי שיקשיב

שלום מאי.

אני מסכים איתך. אכן התרופות הפסיכיאטריות אינן יעילות לטווח ארוך, והן עושות נזק הרבה יותר מאשר תועלת, אבל לפעמין אין ברירה.

אם מישהו נמצא במצב פסיכוטי, אז עדיף להשתמש בתרופות האלה עד להרגעה יחסית.

מי שכבר חווה התפרצות פסיכוטית, אז לא כל כך מהר מורידים או מפסיקים לו את התרופות. צריך להבין שהרופאים כפופים להנחיות ממשרד הבריאות, ורופא שממליץ להוריד מינון או להפסיק שלא על פי הנהלים, עלול לשלם על כך מחיר כבד.

אני חושב שעיקר הבעיה היא עם המטופלים שמרגישם שהם סובלים מתופעות הלוואי של התרופות, ואין להם את האומץ לקחת אחריות, להבין שאין מה להפסיד ולנסות להפסיק.

עם זאת, ישנם הרבה מטופלים שנמצאים במסגרות שיקומיות שמחייבים אותם לקחת תרופות, ובחלקן אף התרופות ניתנות ע"י הצוות, כך שאפילו למעשה, הם אינם יכולים "לשחק אותה כאילו". הבעיה היא שאם תקום איזו מסגרת שיקומית ללא תרופות, היא לא תזכה בסיוע ממשרד הבריאות.

כל טוב,
שמוליק.