בבקשה עזרה, חרדה קשה, ושאלה תרופתית

אני בתחושה קשה מאוד כל הזמן שאני משתגעת ובימים האחרונים חרדה עמוקה כל היום, כמו שכבר תיארתי פה בפורום לפני 12 שנה עברתי אונס וזמן קצר אחרי זה אחרי לקיחה חד פעמים של סמים שלאחר הלקיחה הייתי שנתיים בחרדה קשה, תחושה של ניתוק מהמציאות, פאניקה הרגשה שמאבדת את השפיות וכו. יצאתי מזה בכוחות עצמי ועם הזמן התחלתי לקחת מעט קלונקס ביום עד 0.5 ביום כי כשהשתחררתי מהפאניקה הכללית שאני מתארת אז התחילו לי התקפי חרדה.

התגברתי על התקפי החרדה, המשכתי עם הקלונקס, והיו לי כמה שנים טובות ללא פאניקה וללא התקפי חרדה והכל הייה בסדר.

פתאום לפני כמה ימים נכנסתי לאט לאט לאותה התחושה שהייתה לי אחרי לקיחת הסמים, ניתוק, פחד איימים, אני מפחדת שאני משוגעת או משתגעת ואני לא יודעת לתאר את התחושה הזו זה תחושה שהייתה לי אחרי לקיחת הסמים. אני משלשלת כבר כמה ימים, כאבי בטן, רעידות,סיוטים בלילה, ובעיקר פאניקה ואפילו קושי להסתכל סביבי בהרגשה שהכל אימה ופחדים שלא אצא מזה ושאני בקושי נאחזת במציאות ושאני משוגעת. אפילו מהקלונקס התחלתי לפחד. אני יודעת שתייעצו ללכת לפסיכיאטר אני שואלת אבל בכללית האם התופעה הזו זה משהו ידוע? אני מנסה להרגיע את עצמי לומ לעצמי שזו חרדה ופוסט טראומה (שהתחושה של הסמים פשוט חוזרת כי זה פוסט טראומה) אבל קשה לי להאמין לעצמי ומפחדת פחד מוות שאני משוגעת או מאבדת שפיות. ההרגשה היא כמו בחלום (חלום רע ונורא). וגם כשאני טיפה נרגעת אז אני מייד חושבת דברים שמגבירים את זה שוב כמו למשל "איך את נופלת למקום כזה שוב?" "מה זה אומר שאחרי עשר שנים מרגישה את זה שוב? אם תלכי לטיפול יאשפזו אותך" אולי הפעם אני באמת משתגעת ולא יצא מזה" המון מחשבות מפחידות ושאלות.

אני מצטערת על האורך, וזו לא פעם ראשונה בימים האחרונים שאני כותבת פה פשוט זה כמה ימים קשים ואני מנסה להבין מה זה מה שיש לי ומנסה להגיד לעצמי שלא משתגעת ושזה בסדר מה שקורה לי למרות שזה לא מרגיש בסדר (רק כשמצליחה קצת להירגע אז טיפה הפאניקה יורדת) אבל להרגיש את כל זה.. מנותקת ובחלום מפחיד ולא מרוכזת, וכו ובכלל עצם זה שזה חזר.. אני מבקשת רק דיעה כללית, אני יודעת שטיפול זה העיצה המתבקשת ואני יעשה את זה, אבל אני מאוד מפחדת .. האם ייתכן דבר כזה שבנאדם "מחזיק" את עצמו בקושי שפוי? או שזה הפחדים שלי והחרדה שגורמים לי להרגיש ככה.. תודה ושוב סליחה על האורך. :(