פארפיליה?

היי, אני לא יודעת אם זה קשור לנושא שעליו אני הולכת לדבר אבל.. אני מאובחנת בדכאון קליני+הפרעת אישיות תלותית, בעבר הדכאון שלי היה מלווה גם בסתמינים פסיכוטיים.. היום זה כבר לא ככה. אני לוקחת ויאפקס וקלופיקסול, ובמקרה של חרדה גדולה גם לוריוון.
נעבור לעניין... קצת מביך אותי לדבר על זה.. אבל במשך כבר הרבה זמן(כמה חודשים טובים) אני שמה לב להתנהגות לא כל כך תקינה אצלי במישור המיני, ז"א... כשאני מאוננת וכאלה אני מפנטזת שאנשים צופים בי עושה את זה, וכמה פעמים גם הייתי פותחת את החלון או פשוט משאירה אותו פתוח.. ונהנית מהמחשבה שמסתכלים עלי. זה לא הכל. אפשר לומר שזה החמיר כשזה הגיע למצב שישבתי באוטובוס, ופשוט החלטתי לעשות את זה שם, שמתי על עצמי את המעיל שלי.. הוא היה די עבה וגדול אז אני חושבת שזה הסתיר אותי... אבל אני אשכרה אוננתי וגמרתי שם. זה קרה גם איזה פעמיים כשהלכתי למן חורשה ממש גדולה כזו ודי נטושה, ז"א לא היו שם אנשים וזו חורשה שהיא כמו יער אז כשאתה נמצא ממש בפנים קשה להאמין שמישהו יבוא לשם וימצא אותך. אבל הסיכון היה. : ועשיתי את זה שם. לא חושבת שמישהו ראה אותי, ובכל זאת... ההתנהגות הזו מטרידה אותי מאוד. זה באמת לא הולך ומשתפר כי תמיד כשאני מאוננת אני מפנטזת על זה שצופים בי ולפעמים רק ככה אני מגיעה לשיא, או... שהיה למשל מקרה בבית שלי שכל כך הייתי חייבת את האשליה הזו שמסתכלים עלי ולא רציתי לעשות איזה טעות, אז פשוט... עשיתי את זה בחדר שלי, מול החתול. זה כבר מתחיל להרגיש לי חולני ברמות קשות... ואני פשוט נגעלת מהמחשבה על מה שהפכתי להיות. זה מחריד ומגעיל אותי ברמות שאני לא יכולה לתאר. חיפשתי על זה קצת חומר ומצאתי שיש דבר כזה שנקרא "אקסהיביציוניזם". זה באמת מה שיש לי? אוף, זה כל כך מפחיד אותי..העובדה שלפעמים אני מאבדת שליטה על המעשים שלי... ועצם זה שבכלל הגעתי למצב כזה... ואני יודעת שאני נשמעת לחוצה והכל, אבל בבקשה אם זה באמת ההפרעה הזו תגידו לי את האמת. זה באמת ממש חשוב לי לדעת הכל, ועד כמה זה חמור והכל...
תודה מראש לעונים