הבן חולה ומכחיש את מחלתו

אכן מצב מורכב,

1.יש צורך לנסות לגייס לעזרה, חברים, קרובים, אנשים שקרובים אליו, לנסות לשכנע לפנות לטיפול ועזרה.
2.ניתן להעזר ברופא משפחה, עו'ס קופ'ח או עירייה (רווחה) לבקש בדיקה וביקור בית, ופניה לפסיכיאטר מחוזי לפי הצורך.
3.יש לערב עו'ד, לפעול במישור המשפטי לשם מניעה של הסתבכויות , כל עוד במצב פסיכוטי וללא טיפול, הוא מוגדר כפסול דין וכל פעולה משפטית ( כגון מכירת רכב) לא תקפה וניתנת לביטול, ניתן להיתיעץ עם עו'ס מהרווחה גם בנושא זה.
4. ניתן לכתוב מכתב לפסיכיאטר מחוזי, לתאר את המצב ולבקש את התערבותו.

בהצלחה !!!

דר' יונתן שלום, הבהרה
אשתי ואני קיבלנו יעוץ מבית חולים ע"י פסיכולוג יותר מ 4-5 פגישות לא הועיל,
עו"ס מעירייה היו אצלנו-בבית פעמיים, ללא תוצאות.
ניסינו דרך חברים למרות שהבן שניתק קשר איתם.
ניסינו בדרכי נועם, -אפסו כוחותני
השאלה שהיא: האם משרד הבריאות יש לו את כלים להתמודד עם מצבים כאלו ללא אשפוז בכפיה? האם יש אנשי מקצוע שיכולים לבוא ולטפל בבעיה מסוג זה? אפילו תמורת תשלום
אשפוז בכפיה לא יעיל במצב של הבן, מכוון וכאשר הוא מגיע לבית חולים דוחפים לו מינון גבוה בלי פרופרציה למצבו
מניון גבוה פוגע לו בשרירים בעיניים (היום הוא ממצמץ) לכן זה מפחיד אותו עוד יותר לקבל טיפול, הבן לא אלים לא מסוכן לעצמו ולא לסביבה.
אחרי אישפוז של כמה ימים הוא מבקש להשתחרר ואכן כן נעשה.
בעבר קיבל רספירדל 2 מ"ג נראה על פניו זה מה שהוא צריך לקבל(מחילה אני לא רופא
אבל זה מה שמתאים ומאפס את הבן.
כמו שנאמר הבן בא הביתה בפחד ממהר לקחת בגדים מחליף מס' מילים עם כמה האשמות
ובורח מהבית,כאילו שהבית עשה לו משהוא,
הערה כל פרק זמן עובר לדבר אחר
אשמח לקבל תגובה
תודה -אבישי