סף השפעת אנטי דיכאוניים?

מאובחנת כדו קוטבית מלפני שנתיים וחצי. כאשר 95% מתקופה זו הייתי בדיכאון קשה או בינוני סמוי...מטופלת בתרופות שונות
א. האם כל הזמן הזה שהייתי בדיכאון- לא משנה את האבחנה?
ב. האם יש איזשהו סף עד אליו התרופות יכולות להשפיע ולא ב-אמת להחזיר את האדם למה שהוא היה פעם (במיוחד לאור העובדה שעברתי התקף פסיכוטי אחד*)?
אני מרגישה כי התרופות השונות השפיעו עד לסף מסוים ולא עוברות אותו, התחלתי לשלב פסיכותרפיה (למרות שזו הוצאה רצינית מאוד וגם זה מעיק עליי)
בנוסף, עצם העובדה שאני לוקחת תרופות מוריד לי את הביטחון העצמי, מעבר לעובדה כי אני סבורה שהן אלה המשטחות את הרגשות שלי ומונעות ממני "לזרום"..
ממש בא לי להיפתר מכל התרופות האלה ולהוכיח לעצמי שאני מסוגלת בלעדיהם..
אמא שלי לא מוכנה שאעשה זאת וקשה לי לעשות דברים בלא תמיכתה(סוג של שפוטה כנראה)
היא דואגת לספק לי סיפורים אודות אנשים שהפסיקו תרופות על דעת עצמם ומצאו את עצמם באשפוזים
אני סטודנטית כרגע, ולא מוכנה לסכן את התואר בגלל קפריזות כאלו או אחרות
לא יודעת מה לעשות? ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש בא לי להיפתר מכל התרופות- כי, באמת כבר מעל לשנה שהמצב לא משתפר למרות כל התרופות שניסיתי/החלפתי/הגברתי מינון..ועצם לקיחת התרופות כמו שאמרתי- מוריד לי לשפל את הביטחון העצמי
!?....