ויפאקס, קסנקס ולוריוון

שלום,

לפני כשנתיים ולאחר שניסיתי כדורים פסיכיאטרים שונים (ציפרמיל, פריזמה וכו') במינונים כאלה ואחרים, החלתי בנטילתו של ויפאקס, מאחר והשפעתו השלילית על דחפיי המיניים היא נמוכה יחסית לכדורים שקדמו לו. בעצתו של הפסיכיאטר, הלך המינון שבו נטלתי את הכדור ופחת עד שהגיע ל-37.5 מ"ג (הסיבה לכך היתה תלונותיי על שעמום, אדישות וקהות רגשית). בשנה הראשונה שבה נטלתי את הכדור הכל היה בסדר, אלא שבשנה האחרונה, כל אימת שאיחרתי ולו בדקה בנטילת הכדור, חוויתי בחילות איומות שנמשכו זמן רב, חולשה נוראית ומעין "קצרים חשמליים בראש". לעיתים, חוויתי תחושות אלו עוד בטרם חלפו 24 שעות מאז נטילת הכדור האחרון. כשפניתי לפסיכיאטר שלי בנדון, הוא העלה לי את המינון ל-75 מ"ג, אבל הבחילות נותרו כשהיו. יש לציין, שאני נוטלת לוריוון וקסנקס לעיתים תכופות בשל החרדות שאני חווה. איני יודעת האם לייחס את הבחילות לויפאקס או לכדורים האחרים שאני נוטלת והאם הפתרון הוא להעלות את המינון של הויפאקס או אולי דווקא להפסיק ליטול אותו? ושאלה נוספת- אם אני חשה שעליי ליטול קסנקס ולוריוון כדי שלא לחוש בחרדה, אין משמעות הדבר שהויפאקס כלל אינו עושה את עבודתו? אגב, איני יודעת אם הדבר רלוונטי, אך אני סובלת מריפלוקס ונוטלת שני כדורי לוסק ביום.

תודה,

מיכל