אמא עם בעיה נפשית - ייעוץ

שלום רב
אני בן יחיד לאם חד הורית, סובלת מפריצת דיסק וסכרת סוג 2. התגרשה בגיל 30. כיום קרובה ל-50.
החל משנות ה-20 בחייה הידרדרות בתפקוד, בעבודה, קשרים חברתיים וכו'.
ב-20 שנה האחרונות כלל לא עובדת, רוב הזמן בבית, ללא חברה, ללא בן זוג, נטל על המשפחה, הזנחה (היגיינה, סביבה וכו')
בגלל הסכרת – ההזנחה יכולה להפוך למסוכנת. למזלנו עדיין לוקחת תרופות ומשתפת פעולה (בעיקר כשרואה תוצאות שליליות כמו פגיעה בעיניים שאחריה טיפלה היטב ועברה סידרה של טיפולי הזרקות לעיניים דרך קופת החולים בלי שהיינו צריכים לשכנע אותה).
לאורך השנים מסרבת להכיר בבעיה, טוענת שהכל בסדר ולא מוכנה לשתף פעולה עם טיפול פסיכיאטרי/פסיכולוגי – מעבר לכמה פגישות ראשונות ש"הוכרחה" ללכת על ידינו.
בעבר אחד הפסיכולוגים העלה חשד לסכיזופרניה זחלנית, אך לא אומת על ידי פסיכיאטר.
המשפחה מקבלת עצות ממרכז "שלנו" לתמיכה במשפחות המתמודדות עם פגוע נפש במשפחה.
למדנו איך להתמודד איתה.
עם זאת, עדיין יש חשש ויש תחומים בהם לא יודעים מה לעשות.
לאחרונה שמתי לב גם לצמצום בהבעות, בתקשורת ובהצטברויות של כעס על בני משפחה (בעיקר ילדים) ש"לא מתייחסים אליה" לטענתה.
השאלה המרכזית, היא האם סכיזופרניה או כל מצב נפשי אחר (למרות שלא אובחנו) יכולים לגרום להמשך צמצום התפקוד והתקשורת, עד למצב בו היא כמעט לא תתקשר איתנו ותהפוך לצמח?
כמו כן, האם יש פתרון אחרון במצב בו היא מסרבת להכיר בבעיה ולשתף פעולה?


תודה לעוזרים (: