דיכאון פסיכוטי

לא אמור להיות רגרסייה
השיחרור מבית חולים צפוי להיות במצב של תגובה קלינית / רמיסיה
וללא מצבס פסיכוטי ואו מסוכנות.
באם קיים מצב פסיכוטי , חוסר יכולת להפריד בין העולם הפנימי והמציאות וכן סיכוי למסוכנות עצמית או לסובבים , חובה לחזור במיידי לבית החולים להערכה חוזרת דחופה ובטח לא להמתין מס ימים - שבועות ...

לפעמים היציאה מבית חולים והגעה הביתה, מחמירה את התיסכול, ערך עצמי - תחושות אשם ועוד, מה שיכול לתרום להחמרה במצב הנפשי.

שלום רב,
תודה רבה על התשובה! אבא שלי לא הסכים לחזור לבית חולים, זאת הסיבה שלא חזרנו.
אתמול היינו אצל הפסיכיאטר במרפאה (פגישה מתוכננת אחרי השיחרור). אבא שלי התהנג שם אחרת לגמרי ממה שהוא מתנהג אתנו בבית, אמא שלי ואני נוכחנו בפגישה וניסינו להסביר את המצב בפועל, אבל היה מאד קשה לעשות את זה בנוכחות האבא והרופא לא הסכים לדבר אתנו בלעדיו.
בכל מקרה הוא העלה את המינון מרספרידל 1 ל 1.5 ובגלל שהוא נשאר בבית, אמר שאפשר גם לתת קלונקס. יש לי כמה שאלות:
1. כמה זמן אמור לעבור על מנת שנרגיש את השינוי?
2. האם חייבים להעלות את המינון בהדרגה (כלומר במקרה שלנו מ-1 ל-1.5) או שאפר היה לדוגמא להעלות אותו ישר ל-2? אני דואגת כי מכיוון שהרופא רואה התנהגות אחרת לגמרי מזו שאנו רואים, אינני בטוחה שהמינון הזה יעזור.
תודה רבה!