תרופות אנטי דיכאוניות זה חרטה

שלום רב,
בדומה לתחומי רפואה אחרים, גם בטיפול בדיכאון, התרופות לא משפיעות באופן אחיד אצל כל המטופלים, ולצד אלו שמגיבים טוב לטיפול ומצבם משתפר באופן משמעותי, ישנם אנשים שיגיבו באופן חלקי. כמו כן ישנם אנשים שלא מגיבים לטיפול התרופתי בנוגדי דיכאון, ולמעשה, אחרי שני ניסיונות טיפול כושלים, הסיכוי לכל תרופה נוספת לשפר את המצב הוא נמוך יותר. במצבים אלו בדרך כלל מומלץ להעזר בטיפולים הלא תרופתיים, כגון טיפול פסיכולוגי פרטני, קבוצתי, שיקומי וכד'.

שלום.

מצבי רוח קיצוניים - הן מאניות והן דכאונות - מתחילות ממקום אחר לגמרי, וזה בא לידי ביטוי בחוסר איזון כימי במוח. חוסר האיזון הכימי במוח, הוא אינו הבעייה, אלא סימטום של בעייה שנמצאת במקום אחר. עובדה היא שאף פסיכיאטר לא ממליץ היום על טיפול תרופתי בלבד, אלא לשלב עם זה טיפול נוסף. אם כל הבעייה היא במוח, אז בשביל מה צריך טיפול נוסף??

זה נכון שהמצב הכימי במוח של מי שנמצא במצב רוח קיצוני לבין מי שלא שונה, אבל שינוי המצב הכימי הוא לא מה שבאמת פותר את הבעייה, ובאמת תופעות הלוואי של התרופות הפסיכיאטריות הרבה פעמים קשות יותר מהתועלת, אבל עם זאת, ישנם הרבה מטופלים שמעדיפים לקחת את התרופות.

אינני מסכים עם מה שאתה מנסה להגיד שאתה בעצם 'דפוק' ושאין לך תקנה מהדיכאונות; גם אם רק ניסית להתמודד ולא הצלחת, צריך לראות את עצם הנסיון בחיוב רב; הישג שמושג בקושי ובעמל הוא חשוב, ובסופו של דבר יועיל בהתמודדויות אחרות.

אני מציע לך לנסות דרכי טיפול אחרות.

כח טוב,
שמוליק.