אינני רוצה עוד

שלום.

אינני רופא.

נראה לי שמה שמקבלים באישפוז, זה בעיקר יחס מתחשב ומכיל.

כולם במרכז לבריאות הנפש יודעים שיש לך "בעייה", ומתייחסים אליך בכבוד.

עצם התחושה הזו שמתייחסים אליך בכבוד ובהערכה, משפרת את ההרגשה פלאים, וזו הבעייה. בחוץ, ואפילו במסגרות שיקומיות, זה חסר מאוד.

אני זוכר שכשהייתי במחלקה פתוחה, הייתה איתי עוד מטופלת, שאמרה שהיא מעדיפה את המחלקה הסגורה, כי שם היא מקבלת יותר שיחות.

בכל אופן, נראה לי שזה מה שיכול להיראות מושך וקוסם באישפוז.

יכול להיות שישנם פתרונות ביניים נוספים כגון אישפוז יום. אני בהחלט מאוד מבין את החשש שלך לאבד את מקום העבודה, ולו מן הטעם שמקום עבודה זה הישג חשוב מאוד בדרך ההשתלבות חזרה בחברה הנורמטיבית.

מאחל לך המון הצלחה,
שמוליק.