אני חושב שאני בדיכאון

יש לי סכזופרניה והגעתי למסקנה שאין מה לעשות כל מה שאני יעשה לא ישנה את זה . בטח לא מילים .
אני מה ששמעתי בעבר מת מבפנים אני יכול לשמוע מוזיקה פעם אחר פעם ושום דבר לא יכנס אלי . כמו קיר .
ואז אני שואל את עצמי אם יש עתיד ?
אולי לימודים , עבודה .... אבל כל מה שמסביב ישתנה , מה שהחברים שלי שומעים או מדברים עליו עכשיו לא יהיה למה שיהיה עוד 4 שנים .
עד אז רובם יהיו נשואים ואני רואה את עצמי בודד , מתרחק ממפגשים חברתיים עד לקמילה .
אל תגידו לי תדבר עם הפסיכאטר כי זה יעזור , אני לא יודע אם זה גורל או תוצאה של מעשים .
אני לא בטוח שמימוש הפנימיות לחיצוניות היא לא ביטוי של סוף .