חושש מלהכיר בOCD שלי אצל הרשויות...

שלום אוסטין.

אם יש לך נכות יציבה בביטוח הלאומי (כפי שיש לי), זה ממש לא אמור להפריע לך למצוא עבודה במקומות פרטיים. כל מה שאתה צריך לעשות, זה פשוט לא לספר עלך זה.

זה נכון, שתצטרך לסתום חורים בקורות החיים, ואם ישנה תקופה שבה לא עשית עם עצמך יותר מדיי בגלל ההתמודדות, אז תצטרך לתפור איזה סיפור מה עשית באותה תקופה כדי שזה לא ייראה מוזר.

בהצלחה וכל טוב,
שמוליק.

מה מוגדרת נכות יציבה? ומה ביטוח לאומי מציע לאנשים עם הפרעה מסוג זה?

שלום אוסטין.

בדרך כלל, הביטוח הלאומי קובע נכות זמנית במשך שנתיים, ובזמן הזה, אם הבעייה הרפואית נפתרת, הביטוח הלאומי מבטל את הנכות. בדרך כלל, אחרי שנתיים, אם הביטוח הלאומי משוכנע שהבעייה הרופאית שרירה וקיימת, אז הביטוח הלאומי קובע נכות יציבה.

ההגדרה של נכות יציבה איננה קשורה לשאלה האם הנכות נקבעה בשל בעייה פיסיולוגית או נפשית. וזו ממש לא הגדרה של בעייה נפשית.

מי שנקבעה לו נכות יציבה זכאי לקבל קיצבת נכות על פי אחוזי אי הכשירות שהביטוח הלאומי קבע לו, וכן זכאי לקבל הנחה בארנונה ובנסיעה בתחבורה הציבורית.

בדרך כלל ישנה גם זכאות לסיוע בשכר דירה, בהתאם למצב הכלכלי.

הביטוח הלאומי מעודד לצאת לעבודה עד כמה שניתן, ולכן ישנם אי אילו סיועים בלימוד מקצוע ובמציאת עבודה המתחשבת ביכולותיו של מי שנקבעה לו נכות.

על כל פנים, אני מאמין שהטיפול הנכון בבעיות נפשיות הוא לא ע"י תרופות, ותופעות הלוואי של התרופות, הם בעצם הגורם לאותה נכות.

ע"י טיפול נכון בבעיה הרגשית, ניתן להסתדר גם בלי תרופות ולהשתקם, ולתפקד ולעבוד כאחד האדם, וכפי שכתבתי בתגובתי הקודמת, לפחות במקומות עבודה פרטיים, אין שום מניעה לעבוד בהם ולא לספר לאף אחד על הנכות.

כל טוב,
שמוליק.

חבל כל כך שאנחנו חיים בעולם שצריך להסתיר את ההפרעות שלנו. חבל שאין יוצר הבנה, ובכלל, נוצר לי רושם שבישראל כל בעיית הOCD עדיין לא מוכרת בצורה טובה.
בכל מקרה, תודה רבה!