מאניה דיפרסיה

שלום יעל.

מה שהכי חשוב אצל מטפל, זה היכולת להבין. אם את מרגישה שהפסיכיאטר לא מבין אותך, אז זה אומר שאת צריכה להחליף אותו, עד שתמצאי מישהו שמבין אותך.

אם מדובר בטיפול בשיחות, אז אפשר גם לנסות ללכת לפסיכולוג. העיקר שיבין אותך.

אם נראה לך שצריך אישפוז, אז זה בסדר; לא צריך לפחד מאישפוז. פשוט תעשי את מה שייתן לך הרגשה טובה.

לגבי הטיפול התרופתי שנראה לך שלא מועיל, אז אני חושב שגישתי העקרונית בעניין ידועה; התרופות באמת שלא אמורות להועיל יותר מדיי. במוצהר הן מטפלות בסימפטומים (אם בכלל), ולא בבעיה עצמה. הדרך הנכונה לטפל בבעיות נפשיות היא ע"י טיפול רגשי, כלומר שיחות C.B.T. פסיכודרמה וכיו"ב. ישנה הסכמה שטיפול המבוסס על תרופות אינו יעיל מספיק, ולדעתי, הטיפול התרופתי הוא משני בחשיבותו, וככל שהטיפולים האחרים טובים יותר, כך יש פחות צורך בתרופות.

השאלה הגדולה היא תועלת מול נזק; אם את חושבת שתופעות הלוואי גורמות לך יותר נזק מאשר תועלת, אז זו סיבה מספיק טובה לחשוב על הפסקה הדרגתית של התרופות.

אף רופא לא ימליץ לך להפסיק כל כך מהר, כי הרופאים כפופים להנחיות של משרד הבריאות, ואם הם פועלים נגד ההנחיות הם מסכנים את עצמם.

אם החלטת להפסיק את הטיפול התרופתי, ולהמשיך באמצעות שיחות בלבד, זה מסיר מהרופא את האחריות.

זה נכון שיש בהפסקה סיכון, אבל צריך לומר את האמת, ולתת למטופל את החירות להחליט בעצמו.

כל טוב ושנה טובה.
שמוליק.

מצטער לשמוע.
כישלון טיפול = מינון תרופה אפטקטיבי ( טווח מקובל בהתאם לתרופה ) לפחות חודשיים ללא שינוי והטבה.
אשפוז= בהחלט אופציה .
כמו כן , ניתן להחליף רופא, חוות דעת נוספת.
יש לזכור, לשם השגת איזון נפשי באופן כללי:
לא מספיק רק תרופות ..

חובה :
דגש ביולוגי ( תרופות, מזון ודיאטה, תוספי מזון, שלילת בעיה גופנית)
דגש פסיכולוגי
דגש סביבתי ( עבודה , שיקום, לימודים, חברה , משפחה , הפחתת גורמי דחק ועוד..)
בטיפול בקליניקה הפרטית שלי, ההצלחה הגדולה ביותר ואף מצבי החלמה ( בחרדה) , שילוב של טיפול תרופתי ושיחות פסיכולוגיות שלי.
ליזכור : ניתן לשפר את איכות החיים, לא לוותר על זה..

אני שמחה לשמוע שתרופות הן לא האופציה היחידה כי אני בהחלט לא מעוניינת להמשיך איתן וגם לא מרגישה שזה עוזר לי.
יתכן ואחליט להחליף פסיכיאטר או ללכת לפסיכולוג אבל ניסיתי כבר כמה ואני לא יודעת אם שיחות עוזרות לי כי אני מרגישה שזה תמיד מגיע לאותה נקודה ושהכול כבר ידוע לי.
אין עוד טיפול מלבד שיחות ותרופות? ושינוי תזונתי שהזכיר הד"ר?

שלום יעל.

יש עוד הרבה טיפולים: C.B.T. פסיכודרמה, תרפיה במוסיקה, באמת שלא חסר.

אבל יש משהו שנראה לי שחשוב לומר אותו על שיחות שאמרת שנראה לך שהן לא עוזרות.

טיפול טוב בשיחות אמור להביא למצב שבו המטופל מצליח להתמודד בכוחות עצמו. זה לא אמור לבוא באופן מיידי, אבל זו צריכה להיות השאיפה. לאט לאט צריך להעלות את היכולת להתמודד עם פחות עזרה מהמטפל.

בכל אחד יש את הכוחות להתמודד, מטפל טוב צריך לעורר את הכוחות האלה.

בהצלחה,
שמוליק.

ולפעמים אני מרגישה שלא.. זה מהבהב.. בא והולך..
מנסה לקרוא על שיטות שאולי יצליחו להוציא את זה ממני יותר... קראתי באמת על תרפיה במוזיקה... קראתי גם על משהו שנקרא DTMS, מישהו יכול להסביר לי על זה טיפה יותר, אולי זה יוכל לעזור לי?